ההגירה לגליל
פוסטים אחרונים
- זה רק אני? 19/4/12
- בת נולדה לנו 23/1/12
- קיש 4X4 4/5/11
- מחווה ל"שוכחים" 1/5/11
- OH REALLY 29/4/11
- מרק ליציאת מצריים 24/4/11
ארכיון
מאסטר שף - בתחת שלי (לא יכולתי להתאפק)
עבדכם הנאמן בתווך (בחולצה כחולה, עם תרמיל על הבטן בטיול לסיצילייה).
פתח דבר בואו נסכים ידידי, שטעם הוא בפירוש ענין של...טעם. יוצא איפה, שכמס' האנשים, מס' הטעמים. זה טעמי שלי! בהחלט אני מודע לאפשרות, שטעמכם שלכם שונה בתכלית. כך בדיוק נולדים תבשילים.
מאסטר שף - בתחת שלי (לא יכולתי להתאפק)
"יש אנשים שיגידו שזה גן עדן עבורם" פותח ואומר השף אייל שני למתמודדת הנרגשת ומיד ממשיך וסותם עליה באכזריות את הגולל לעולמי עולמים "אבל בשבילי זה גיהנום" "הסיפור האישי שלך נוגע ללב, צריך לתת לך את ההזדמנות" ממשיכה וקובעת בנחרצות "הגסטרונומית המוסמכת" מיכל (חצאית מיני) אנסקי, עודה מפלבלת בעיניה המצועפות כיודעת דבר. מופע אבסורד במיטבו, השוטף את הארץ ומתדלק את התזזית הזו שאחזה באנשים לבשל, לרכוש את מיטב הכלים וחמרי הגלם ובמיטב כספם (כמה וכמה סוחרים זריזים וממולחים כבר עשו הון עתק מכך). כל תכניות הבישול הללו הניבטות מכל מסך רענן, יצאו זה מכבר מכלל פרופורצייה, כל בשלן שף, כל שף ידוען, כל ידוען פלצן... ועכשיו "מאסטר שף" התכנית המתיימרת לקבע בתודעתנו את הבשלן הבא (עלינו לטובה) של ישראל, לא פחות, הרבה יותר! אייל שני, איש הזוי, כל קשר בינו ובין בישול מקרי לחלוטין במקרה הרע, או דומה לפחות לקשר שלכם כולכם לבישול במקרה הטוב. זה האחרון הבין זה מכבר (כמו גם מפיקי התכנית) שכוחו בגיבובי ההבלים שיפיק פיו ואכן כאלה יש לו למכביר, על כל דבר ובכל עניין והוא שב ומנפק אותם לחלל האויר בכל הזדמנות. חוץ מלהתחרמן על עגבנייה עסיסית אדומה או לא, תלוי בעונה (מופע בפני עצמו) אין בכוחו לחדש מאום לקהל הצופים פעור הפה, הבוהה בו מלהג וזורה בהדרת קדושה מעושה (מאוסה) מלח אוקייאנוס, חש את "טעם השמש והאדמה" בחלציו הבוערים - ומזיין את המח למוות, באקסטזה פראית, עד הגיעו לאביונה ופליטה (של שטויות במיץ עגבניות). המושג הזה (המאולץ) "גסטרונומית מוסמכת" (מה זה?) ולמה אין למשל בהתאמה "ירקן מוסמך"? או להבדיל "משורר מוסמך" ? ומי בכלל מסמיך? מי מוסמך? ומי סומך ידו על ההסמכות? תעשייה ענפה, סגורה, המשדרת עצמה לדעת, כל כולה פרסומות סמויות וגלויות לעין, מיקסרים, סינרים, סכינים, סירים, יצרניות מזון ומה לא... "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם" זה הכלל המנחה את קברניטי הטרנד והוא עובד להפליא. התחרות הזו לא זו בלבד שאין היא הוגנת, היא מורידה לזנות את המושג הזה הנקרא בישול ונוטה לו עוול עצום. ולא, אין בליבי דבר וחצי דבר על חובבי הבישול התמימים שנענו לקריאה והתייצבו בהמוניהם ממרחקים, על סיריהם המהבילים (שכבר התקררו) בתור האינסופי בואך חבורת השופטים הזחוחה, המתיימרת על סמך כמה שניות של שיחה מאולתרת וטעימות חפוזות, לחרוץ את דינם אם לשבט או לחסד. חיים כהן, ללא ספק המוכשר בהם, שהפסיק זה מכבר לבשל והפך אייקון תקשורתי רב זרועות, נקלע שלא בטובתו למחזה הנפל הזה (מולך הכסף?) ועל פי שפת גופו, ניכר עליו לעיתים, כי היה מעדיף שתפער האדמה פיה ותבלע אותו כליל. לא כך בוחרים "בשלן" שלא לומר מאסטר שף. ברור בעליל כי לא שיקולים מקצועיים גרידא הם המנחים את השופטים (גם הם קורבנות תעשיית הרייטינג) אלא שלל רבגוני של פרמטרים הנובעים מעצם מהות הפורמט ועובדת היותו מצולם ומשודר. בישול תמיד היה, הינו (וכדאי שכזה גם יישאר) חוויה מדהימה ממלאת ומהנה, כל אדם הנכנס למטבח ומבשל הריהו בשלן, תרצו, שף והריהו זכאי לטעמי לכל הכבוד והתהילה הראויים. המטבח המקצועי והמוסדי לעומת זאת, הינו שדה קרב לכל דבר ועניין. יש לשפוט בו בראש ובראשונה כמובן את האהבה והלהט לבישול, יחד עם סגנון הבישול, טיב החמרים הנבחרים והתאמתם זה לזה, העזה ומקוריות, קצב ועמידה בזמנים, טעם המנה המוגמרת וכמובן צורת ההגשה "צילחות" (עוד מושג פלצני פרי מוחם הקודח של השפים הלומי הערך העצמי). אין בהם במרבית השפים ולא כלום, בטח לא יותר מכל בשלנית אלמונית וחסרת תהילה, שימים כלילות באהבה ובדבקות מתקינה סירים על הגז, עמוסי כל טוב הארץ, להשביע בם את אהוביה ויקיריה, מחמלי נפשה. את כל אשר יודע השף הטוב בתל אביב, יודעת אחרונת הבשלניות משדרות, המקלפת, חותכת ומתבלת, לבד, במו ידיה וללא כל סיוע מסוללת סו שפים ושאר המצאות, אם לא הרבה יותר. הביאו לחמור חמרי גלם משובחים שבמשובחים וחזקה עליו שיתקין לכם ארוחת מלכים. צריך להיות גאון כדי לקלקל כבד אווז ופטריות כמהין (שכמובן תמיד נמצאים אצלנו במזווה) עם רוטב מיין משובח (אזהרה: לא פחות מזה שאתם הייתם שותים). אימת השפים גלומה בבשלנית האמיתית חסרת התארים ונטולת הזוהר העושה יום יום, שעה שעה, מעשה קבע, להטים וכשפים במטבחה הקטן נעדר הבזקי המצלמה, הסכינים הקרמיות והמסוגננות ומחבתות הנון סטיק שמחירן יקר מטונה של זעפרן טהור. את מה שיודע "שף" לבשל, יודע כמעט כל מי שהעז וניסה, ההבדל האחד והיחיד הוא באופן וצורת ההגשה. הרבה שפים אני מכיר שאינם יודעים לבשל אורז ראוי לשמו, או קינוחים מכל סוג שהוא, או לחילופין, אומלט טוב, עסיסי ונימוח בפה. אין אף שף אחד בנמצא, שיצליח להתקרב לדרגתה של סבתא (פרסיה) לדוגמא המעמידה כלאחר יד סיר אורז מרופד בתהדיק תפוחי אדמה שרופים (בכוונה) ולידו, תבשיל בשר בפירות יבשים ועשבי תיבול. אין אף שף שישווה לאמא (עיראקית) המגלגלת בידיה המיומנות והעדינות כדורי קובה מסולת ובורגול, מעשה אומן ומשליכה אותם אחר כבוד, אחד אחד, בעדינות אל המרק המבעבע. והדוד (מצפון אפריקה) עם החריימה החריף של דגי ים טריים ברוטב כוסברה ועגבניות, שום וקימל (כרוויה) טחון, או הדודה (מפולין) מלכת הפירה והכבד המופלא, הקצוץ והמשובץ תלתלי בצל שחום ופריך.... כשאתם חוזים ב"שפים" המבשלים מנות בקלי קלילות בתכניות הטלוויזיה, מרפרפים על האוכל כפרפרים, מוזגים יין ומפלרטטים תוך כדי כך עם המצלמה המפזזת באולפן, אל תתרשמו יתר על המידה, קדמה לכך מלאכת הכנות קשה, ארוכה וקפדנית, של הבאת המוצרים, שטיפתם, חיתוכם, סידורם בסדר הנכון, בישול מקדים וכמובן, עריכת החומר המצולם עד דק. האמינו לי, את אותה המנה שיכולים אתם בנקל לבשל בבית (ואף פחותה ממנה ברמה) יגיש לכם ה"שף" ערוכה ומסודרת בפורמה, סליחה מיקד, סליחה רינג, או בקיצור תבנית, יקשט בכמה עלים ורוטב והרי לכם "גורמה". גורמה שווה פלצנות ופלצנות עולה כסף וכל עוד יהיו מי שמוכנים לשלם והרבה כסף על כלום ברוב המקרים (וכאלה יש למכביר) היא תחגוג (הפלצנות) ותשמין כל הדרך אל הבנק. תמיד אעדיף לכשתינתן לי הבחירה, לאכול במטבחה של בשלנית ביתית מנוסה ומשוללת אורות זרקורים על פני צלחת מעוטרת של הטוב בשפים. היו צריכים השופטים המכובדים לשפוט את המנות (לגופן ולא לגופו) ללא כל קשר עין עם המתמודדים, חפים מכל מידע מוקדם אודות סיפורים אישיים כאלו ואחרים, רק כך באופן הוגן עד כמה שניתן, אפשר היה לקבוע (וגם זה בספק) איזו מנה אוצרת בחובה, את כל הקסם שבבישול ומעניקה לבעליה את הזכות להמשיך ולעלות למחנה האימונים או כל דבר אחר שהוחלט עליו מראש. אל תתרגשו משפים, תתרגשו מאלפי בשלניות ובשלנים אמיתיים, המקיפים אתכם מכל עבר ועבר, חפים מכל טקס וגינוני ערך עצמי מופרז (סבתות, אימהות, אבות, אחים וחברים) שיום יום מפליאים לחולל במטבחם הביתי והפשוט ניסים קטנים, שגדולי השפים היו מתים ללמוד. שאלו כל שף איזה אוכל הוא האהוב עליו ביותר? והוא יענה ללא כל היסוס "של אמא שלי". לא בכדי מפצירים בכם השכם והערב, פעם אחר פעם ה"שפים" בתכניות הטלוויזייה שלהם, להואיל ולשלוח להם מתכונים מיוחדים וטעימים (לא כאלה שרואים בכל מקום) שיש לכם ובתמורה לקבל (כמה עלוב) חבילת מוצרים של חברה זו או אחרת, אחרי ככלות הכל הם עסוקים כל כולם באיסוף מתכונים לספרם הבא (עלינו לרעה) רק כדי לשוב ולהתייצב שוב אל מול המצלמה ולומר לנו בלי למצמץ: "אתם קורבנות קולינריים של ספרות פורנוגרפית על אוכל, ספרי הבישול הרגו את הבישול..." כבוד, כבוד, כבוד, לכל אותם בשלנים ובשלניות, הנכנסים למטבח, עוטים עליהם סינר, מפשילים שרוולים ומבשלים, פשוט מבשלים...
גילוי נאות: כותב שורות אלו, עבדכם הנאמן, שף (רחמנא ליצלן) בעצמו, משתדל בכל הכח שלא להיות פלצן ואינו חדור ערך עצמי גבוה יתר על המידה, מוכן מיד ובשימחה לנסר בכל עת את הענף עליו הוא יושב ומקבל בצניעות, במלוא הענווה (מכל מלמדי השכלתי) ובהכנעה את עליונותן של הבשלניות האמיתיות הסמויות מן העין ובעלות הנסיון האדיר בן עשרות שנות עשייה שאין שיעור ודוגמא לו במטבח. היה ותשאל אותן איך וכמה? תפרושנה ידיהן לרווחה ותעננה לך מיד ובחיוך מבוייש: "ככה וככה, כמה שהיד לוקחת וכמה שהסיר מבקש..."
*טיפ למאסטר שפים בהתהוות, רוצים מתכון מעולה? בשלו בלי מתכון! |
תגובות (179)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וזה ממשיך כמובן בעונה השנייה :
האודישנים למאסטר 2 - לא אכיל
קבל עדכון
לא הכל נחתך בעריכה (אפילו לא האצבע של רמזי)
אממ...רק מתנצל שלא מכיר ת'תוכנית.
התכבדתי בכוכב המאה
נסה את התבשיל הזה, אולי תאהב :-) http://cafe.themarker.com/post/1603803/
בכל מקרה, על רקע ניסיוני האישי, ממליצה לבחון שוב את המסקנה שלך..
ורק הבעיה היא שאפילו לא ידעתי שהתחילה התכנית הזו של השפים המלהגים, ואולי אשאר בחוסר הידיעה.
אתה יודע מה אומרים על חוסר ידיעה לפעמים.
כל מילה נוספת מיותרת.
הגיע הזמן להספיג איכשהו את כל השתן הזה שממלא להם את הראש.
וחושף מאחורי
הקלעים.
טעים...
___________________________________________
אכן, שערוריה. מה נהיה - עגבנייה!
:))))
אני איתך, עם כל הלב...תודה.
יאלללה...כולה אוכל!
רעבים, אוכלים, שבעים.
יש אנשים שאוכלים כדי לחיות,
יש אנשים שחיים כדי לאכול...
תודה
וכן, גם חמותי אומרת שהבישול שלה, גן עדן, זה לפי העין...
בתיאבון!
ותנוח דעתך, אני למשל, לא חובבת בישול, ואולי רק זכאית לתואר "אכלנית מוסמכת" (בפלאפל אני מבינה!!).
אז מה בישלת בשבילנו הערב?
:))
והכתיבה שלך שעשעה אותי לגמרי...:)
תענוג..
אכן, חכם ירחק.
תודה לך ניסים.
תודה לך,
בשמחה, תמיד, רק אל תביא מצלמות...
כן, זה אכן ניכר עליו שהוא אינו מרגיש נוח (בלשון המעטה) אבל מולך הכסף מכניע את החזקים ביותר (מסתבר)
צר היה לי לשמוע על אביך ז"ל, הלוואי והיה מאריך ימים (אפילו כדי לא לאהוב את התכנית).
תודה לך.
עאלק להתעצבן,
אני כבר רואה אותך בביקור הבא אצלנו,
האמא של כל הפלצניות.
תיזהרי זה ממכר, אח"כ רוצים כבר גם לצלחת גברים...
תודה כפרה.
וההתפרנסות של כל האנשים ''שבוחשים בקדירה'' מפספסים והכל יוצא מעין קיצ'י שכזה וחבל שחיים כהן כהן יושב במושב הלייצים הזה....
אבא שלי עליו השלום שאהב מאוד את התוכנית של חיים כהן אמר לי כשהיה על ערש דוואי כחולה סופני ''תביא לי אותו לערב אחד של בישול ,והוא יאריך לי את חיי בשנה נוספת''
כניראה שהוא לא היה אוהב היום את התוכנית החדשה...
תודה ידידי שאיפשרת לי להזכר בקצת אחורה בזמן באבי היקר!
אחלה, תודה
תודה רבה.
ברוך בואך חבר,
אכן כך,
כל תקופה ומתכוניה...
תודה
בנימין,
אין עליך, שיחקת אותה ובגדול,
אתה א - שף אמיתי!
תודה ענקית
(אתה צריך לפרסם את התגובה הזו כפוסט בפני עצמו אצלך)
בני יקירי,
.
מה נהיה כאן מה נהיה
תוכנית שכזו שערוריה
ריאליטי תוכנית בישול
נוראית וערוכה ברישול
.
כל טבח הנקרא כאן שף
מבשל לו מטעמים בכיף
אבל זה לא כל כך פשוט
זה לא הטעם זה הקישוט
.
ואז באים הגסטרונומים
ומנתצים הכל עם לומים
ומטעימים במלוא הכנות
מזונות זה עניין של זנות
.
והעם משתאה לו ומגחך
טוב יש להם תואר בחיך
בבישול צריך מקצוענים
שאמורים להיות פלצנים
.
אז עזבו אתכם משטויות
כדי לאכול מנות ראויות
הצטרפו אלי ובואו איתי
למטבחים של אוכל ביתי
.
בני
לא הרבה השתנה מאז תחרויות הגלדיאטורים ברומא ויוון העתיקה. לפחות אז היו אוכלים את המפסיד, היום רק הכבוד המדומה שלו (האגו) נאכל.
הגב' מי?
אני מר: ומהצפון, זה מבטל את הזוהר המדומה.
היא מוזמנת להעיף אותי לאלתר אם זה עושה לה את זה.
אני מבטיח אפילו לא להתווכח,
אף פעם לא ישבתי במועדון שלא רצה בי.
תודה
אותי העיפה הגברת זוהר צפוני מנהלת אתר האקואליה על דברים פחות בוטים......חחחחחחחחחח
ראוי להם לקרוא שוב את סיפור המלך הוא עירום או השף שבאמת לא מבין הרבה בשום דבר.
חביתה של בצל מטוגן וקרפלך, אוח... טעמים נשכחים של פעם, היום זה אומלט וניוקי (קנויים), אבל הסחוג, הוא עושה את הכל טעים...
תודה לך.
אף פעם לא אמרו לי את זה, תודה
אני: "מה זה "צילחות"?
נעמי: "תראי, זה איך שהם מסדרים את הצלחת
לפני ההגשה, אפשר לחשוב..."
אני: "מממ..אההה" (חשבתי, מעניין אם גם אני אשנא את
המילה אחרי 4 פעמים?)
אז הלכתי ובשקט והזמנתי את ערוץ האוכל, ככה
שיהיה לי על מה להתעצבן.
בהשראתך נשמה שלי.
זאת לא הפלצה קוראל,
זו האמ אמא של כל ההפלצות,
גסטרטנום מוסמך לטעום ולחרוץ דינם של שפים בהתהוות?
עד לפני חדשיים היא היתה דוגמנית ובת של...
ובכל אופן הביקורת שלי מופנית אל האופן בו היא מתייחסת לגופו של מתמודד ולא לגופה של מנה.
תואר או לא, מת עלייך,
מלכה.
קאפיש!
לחיי הכיבושין הקטנים כגדולים,
רק אל תשכח את עלה הדפנה בקצה המרינדה (לדקדק בו).
אז השמחה תהיה כפולה
לפי דעתי אתה לוקח ברצינות גדולה מידי תוכני בידור.
מי שמעמיד את עצמו מול צוות שופטים בתכניות מסוג כזה שיתכונן לחטוף השפלות כבל עם ועדה.ברור שמחפשים את האנשים היותר צבעוניים.הבישול הוא משני.
יש לציין שוב ,שאתה כותב נהדר.
הר שף קפיטן בני.
"כיבושין" המרינדה בקצה האורגזמה
הבקבוק יין והנרות זאת הפורמה של הפנטזיה.
קאפיש ?
דרור,
שום דבר לא חומק מעיניך,
אענה לך בשתי מילים:
אכלנו אותה!
תודה.
רינת רינת חברתי הטובה,
כשיש רתיחה (מכל סוג שהוא) צפים ועולים הדברים הטובים...
מת עלייך, תודה
אשרי אהובך שככה את מפרגנת לו...
תודה
תודה ואיזה מזל...
בתיאבון.
הר שוקי,
שנו רבותינו, הדרך אל לב האישה, בדברי חנופה וכיבושין מרוצפת
בלהטוטי בישול מאולתרים ובמפות שולחן יין ונרות.
דנקה.
גם אותי זה מרתיח תרתי
קונוטציה מכוכב נולד, כוכב מבושל על הגרדום!
אני ממש מרגישה כמוך, אחרי התכנית הראשונה
או יותר נכון השיפוט הראשון עיניי כבר היו נשואות
הלאה...
אבל יש לציין את מה שכבר הרבה יודעים
אתה שף תרתי, כתיבה אנינת טעם :)
איזה מזל שלא הסכמתי להשתתף בתוכנית הזאת כשהציעו לי פני חצי שנה
ואיזה מזל שאני לא רואה את התוכניות האלה
ואיזה מזל שכשאוכלים אצל אייל שני בצפון אברקסס לא ממש רואים אותו אלא רק את האוכל שלו.
כל הכבוד לך על האומץ!
אין לברוח מהמסקנה האחת והסוחפת
המשוררים הגדולים הם הרוקחים הענקיים
מלכי הסיר הקלחת והמרחשת
שאם לא כן כיצד כתב משוררנו הלאומי
את הסגה הנפלאה "אלוף בצלות ואלוף שום"
ואת המסה על השור האבוס ובשר הלוויתן
ועוד מעשי מרקחת ועלילות אבהבים
בשפע של נשים עסיסיות ושובות לב
כפירות ארצנו באונתם ועונתם.
בדברי אלו אני קובע במסמרות פלדה
את השלט בו חקוקה המילה האחת והקצרה.
תם!!!
חחח...
זה יופי של סטרטאפ לתכנית חדשה,
תודה שלמה.
תודה,
אבל הזהר במילותיך רון,
הם יכולים לומר אותו הדבר על "משוררים"
אני רק אומר שאין השפים מורמים מעם וככה לא בוחרים מאסטר שף.
אלוהים לוקח את כל הבשלניות הטובות (אחרי שיבה טובה) אליו...
אני בטוח שמשהו מזה מוטמע בך מאימך.
תודה.
חחחחח לא כדאי לך.... מזמן הן מבשלות בגן עדן.
דווקא מהצלחת שלך, הצנועה יותר שנדמה לי שגם עשירה יותר אני סקרן לטעום.
זה מתבקש..:)
http://cafe.themarker.com/post/1427043/
אני סולדת מתוכניות בישול, אוכל פלצני, ובכלל מכל הסגידה לאוכל שקיימת בשנים האחרונות
יאלללה...כולה אוכל!
רעבים, אוכלים, שבעים. לפעמים זה כזה פשוט. שיהיה טעים ומזין ופשוט וחלאס קשקושים. כמה אפשר לדבר בכלל על הסטייק המדהים והרוטב ההוא וההיא והזה
הסלט של סבתא שלי, שאת הטעם שלו לא אשכח לעולם, ושאף אחד לא ממש מצליח לשחזר אותו, היה שיא הפשטות,
שמן ( אפילו לא זית!) ומלח, וזה תמיד היה הדבר הכי טעים בעולם ביחד עם החצילים השרופים הירוקים כיאה לרומניה..
הגוף, זה מה שהוא צריך, בתכלס..בייסיקס
זה הנפש שהתחלנו למלא באוכל...אז זה בסדר קצת לפעמים...
אבל יש עוד המון דרכים..:)
אז איפה המסעדה שלך? אני רוצה לאכול. נהייתי רעבה מכל הדיבורים האלו...:))
לטעמי!!! אם תשאל אותי, זה מה שבישלתי
ירצו יאכלו
בכלל בשנים האחרונות אני אוהבת את "מה בתפריט? מה מומלץ?"
מעדיפה את הוא בישל, הוא עשה
בנפלאות הקולינריה
שכחתי את הדרך למטבח
יש לך המלצה?
לאה
מיכאל,
אני זוכר את התכנית שהזכרת, שחר סגל בנה את כל כולה על הפלספנות ההגותית של שני ואולי אז בקונספט ההוא כן היה לה מקום כתכנית פילוסופית ותו לאו, שאינה באה לשפוט או להכתיר כתרים.
אשר לתכנית החדשה המדוברת כאן,
אי אפשר לקחת עגבניה מסכנה ושחוקה ולבנות (לפחות לנסות) לבנות עליה שנים על גבי שנים קריירה.
הדברים אמורים מבחינתי לגבי אופן אובייקטיביות השיפוט.
אי אפשר לפגוש את המתמודד, לשמוע את סיפור חייו קורע הלב ולהזיל איתו דמעה ורק אח"כ בחסות הסימפטייה להתפנות ולטעום מבישוליו (והיו כבר שלושה שכאלה שהתקבלו).
יש לפגוש את המנה נטו, לטעום אותה ואז להחליט אם קיים הניצוץ, בצורה מקצועית אחראית ואבייקטיבית לחלוטין.
רק אחר כך ניתן להתחיל ולהכיר את המועמד ולו גם לתת מראית עין של תכנית שיפוט רצינית, מה שמפיקי התכנית כלל לא מתאמצים לעשות.
תודה רבה לך.
זו שאלת מליון הדולר.
הם מספקים ואנחנו צורכים...
תודה
באותה השעה שידרו בערוץ הראשון
את הדרבי התל אביבי השף טוטו תמוז
בישל שער אדום מטובל ומפולפל
. הלו. חיים כהן תלמדו
איך מבשלים גורמה.
שוקי
ברור שיש לך דעה מוקדמת על חלק מהשופטים ושחלק מהשופטים--גב' אנסקי הגיעו ממש במיקרה--קשרים , לתכנית
זאת תכנית ריאליטי ומטרתה רייטינג ולא אתפלא באם
יהיו גם אסאמאסים בהמשך , כך צריך לראות את זה.
לא יכולת להתאפק....אשמח לקרא ולקבל ממך כתבה
דומה בסיום התכנית.
גידי
אגב בגלריה שלי צילום של עגבניות מינואר 2008
אחרי שראיתי לראשונה את א שני מתחרמן על עגבניה....
טוב...טוב...אז איך מתחיל ספר בישול רומני....??.
"גנבי עוף"..!.
ואיך מתחיל ספר בישול מרוקאי?.קודם כל תרגעי!
הכל שטויות במיץ עגבניות...חוץ מהמרק התימני והחילבה של אמא שלי.....
בטי
אבל אני גם לא מהבשלניות אז זה דיי צפוי, וחוץ מזה, זה מגוחך כל הדרמה בשקל שמנסים לעשות בתכנית הזו, קצת נסחפו עם כל הריאליטי הזה..בתיאבון :)
שלום קולגה,
שמור על לחץ הדם מאוזן,
זה הכי חשוב,
שמחתי בתגובתך,
מי כמוך יכול להבין את האבסורד.
(אני מקווה שהסתדרו לך הדברים מאז כתבת על הגניבה של עגלת השינוע הנגררת).
מתי מבשלים ביחד?
תודה.
שאפו-כל הכבוד
אתמול ראיתי חלק מהתוכנית והרגשתי שלחץ הדם שלי מתחיל להרקיע !!!!!!!!
סגרתי את הטלוויזיה .
חשבתי לנסח דבר דומה אך בהחלט אני שלם אם מה שכתבת .
תודה
השף איתן קיזלר
מי שלא מבין שאין קשר בין יכולת בישול לניהול מסעדה גם לא שם לב כמה מסעדות נפתחות ונסגרות חדשות לבקרים, למרות שלעיתים האוכל שמוגש בהן טעים להפליא. בנושא זה אפשר ללמוד משהו מתכנית ריאליטי אחרת בה מנסה השף האנגלי המפורסם גורדון רמזי לסייע למסעדות כושלות לשפר את הביצועים שלהן.
ןאיך, באמת איך אפשר להתייחס ברצינות לפאנל שיפוט שגם איל שני, האיש המאד מוזר הזה, נמצא בו?
מי שלא מבין שאין קשר בין יכולת בישול לניהול מסעדה גם לא שם לב כמה מסעדות נפתחות ונסגרות חדשות לבקרים, למרות שלעיתים האוכל שמוגש בהן טעים להפליא. בנושא זה אפשר ללמוד משהו מתכנית ריאליטי אחרת בה מנסה השף האנגלי המפורסם גורדון רמזי לסייע למסעדות כושלות לשפר את הביצועים שלהן.
ןאיך, באמת איך אפשר להתייחס ברצינות לפאנל שיפוט שגם איל שני, האיש המאד מוזר הזה, נמצא בו?
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
הבו גודל
יצירתיות מהתחת
ענק!!!
שוקי
אופסססססססססססססססססססס
והתגובה המאה.
בני.
חומוס מכפיל ויותר את הנפח שלו בהשרייה. (----:"
שוקי
כאחד שאין בו את הכשרון
לכתוב משפט עברי אחד ראוי
ושאינו מסוגל לטגן ביצה עין
ולהכין כוס תה לשניים.
התכנית הזאת מעשירה אותי
עד מעוד לא למעוד.
שוקי
אני אהבתי את התוכנית
סימן שהתמדת עד הסוף...
תודה
תודה יצחק.
כל תכניות הבישול הללו הניבטות מכל מסך רענן, יצאו זה מכבר מכלל פרופורצייה, כל בשלן שף, כל שף ידוען, כל ידוען פלצן.
אני מלך הטבחים לידיעתך, לא רק שירה אני יודע לרקוח, והנאמר מעלה הוא האמת היחידה, אני רואה את כל המתרוממים (מתנשאים אולי יותר טוב) האלה ובא לי לצחוק וגם לבכות. הטרנד הזה הפך מזמן לגיחוך טלויזיוני.
אולי טוב את עושה, אני לא מסוגל להמנע.
תודה לך
ידעתי,
לכן ליתר בטחון, שמתי את התמונה.
תודה, בני
בשלניות של חצר המלך, אין עליהן,
תזמיני אותי פעם לארוחה...
תודה
כבר מתחיל לשרוף גידון כבר שורף...
יחי הקיטש, הלאה המקצוענות,
למה לא הזהרת אותי קודם?
תודה
בת האל,
אני מתנצל מכל עומק הלב,
ממש לא שמתי לב.
בפעם הבאה אכתוב רק שתי שורות,
לא משנה מה יהיה הנושא...
תודה לך על ההערה הבונה.
אבל יקירי, אתה עצמך חוטא בחטא זיבולי השכל.
שמת לב לכמה ארוך הפוסט שלך?
בו בנה הנכה של אחת המתחרות - חשוב הוא לעין ערוך מתבשיליה, כי אצלנו, וזה ידוע - הקיטש הוא העיקר ולעזאזל המקצוענות. וכפרפרזה - "ממלכה תמורת טישו"..
רק תיזהר עם החריף בתחת הענוג הזה שלך בני -
שלא חלילה ישרוף יתר על המידה....
סוף סוף מישהו כותב את האמת .......
ותאמין לי ידידי המלומד שאף אחד מהשפים לא יכול להגיע לרמת הבישול של אמא שלי שלמדה לבשל מסבתא (שהיתה טבחית-"שף" בחצר המלך) שלמדה מאמא שלה.
אם היתה אפשרות הייתי מעניק לך כתר של כוכבים על הפוסט.
ובקשר לתכנית לא מקדישה לה אפילו רגע אחד
אוהבת את האח הגדול.
חחחחחח
הא בנג'ו,
בתרגום קלוקל מאנגלית - תודה, אבל לא תודה.
לא מוכן להצטרף למועדון שמעלה אותי אוטומטית לשלב הבא :-)
חזרתי, התגעגעתי
מיכאל,
יש לשפוט את הבשלן במגרשו- במסעדות שלו.
החשש לחרב חתונה עושה את שלו.
הסיכון בהכנת אוכל יצירתי ומעניין לחתונה הוא עצום.
מאות אנשים. ילדים, דודות וכו...
תאר לך שכמה אורחים יקטרו.
הלכה החתונה (שבטח השכיבו עליה הרבה כסך ומאמץ) ואולי בעקבותיה גם גירושין.
אל תשכח גם, שמי שקבע ובחר את המנות, לא היה אייל שני, אלא החתן-כלה והוריהם.
אנחנו לא יודעים מה הוא היציע להם.
הצורך לספק קהל ממוצע לא ידוע יוצר סיכונים גדולים, מביא סטנדרטיזציה, מדכא יצירתיות וגורר אכזבה אצל מי שציפה לה.
נוכחתי בזה פעמיים.
כשעוד היה נדמה שיש על מה לדבר והיו תקוות גדולות, הייתי בסיור אנשי עסקים מאד נכבדים בעזה. בתוכנית היתה ארוחת צהריים ופיתחתי ציפיות. היגישו חומוס אחלה או משהו דומה מקופסת פלסטיק ישראלית.
אותו דבר בטיול ג'יפים מאורגן ברומניה.
הגענו לאיזה מקום שכוח אל, והובטחה ארוחה על האש עם קבב רומני. הדימיון הוצת והפה נמלא ריר. ואכן, הובערה כירה מרשימה מענפי עץ אלון ושמו עליה קבב מנילון מהסופרמרקט.
בשני המקרים, וגם בחתונה, המארגנים לא מוכנים לקחת סיכון.
מבחינתם בצדק.
תלונות על טיב האוכל וטעמו, גרועות יותר, עבורם, מתלונות על ציפיה נכזבת לאוכל מעניין או אותנטי.
אני לא יחצן של אייל שני, לא מכיר אותו ואפילו לא אכלתי (עדיין) במסעדות שלו, אבל ברור שרוב האש ניתכת עליו בגלל אישיותו שנראית לרבים פלצנית ומתנשאת.
אמרת מה שחושבים הרבה... הרבה שבעיקר אינם מביני דבר כמוך בתחום הזה.
זוהי הריאליטי הישראלית.
מה שהיה הוא שיהיה, וחכם ירחק ממנה.
מבחינתי, כל הטירוף הזה של תוכניות אוכל בטלוויזיה, בכל רגע ובכל פינה - קטסטרופה מודרכת.
אז כמו ש"ראיתי" את "הדוגמניות"... כך אני "רואה" את ה"מאסטר שף"...
ונדמה שאחרי קריאת דבריך המנומקים
לא אטרח.
אינני מחובבי הבישול
אני מחובבות האכילה.
איני מבינה למה העיסוק שלי באכילה אינו זוכה לתוכנית ריאליטי משל עצמו. גם אני רוצה להתייצב בתור ארוך ומפותל כשבידי סכין ומזלג ולזכות בתואר הנחשק מגה אכלנית :)
אין לימון, אין מתכון...
בדיוק מוכיח עד כמה מנוול הוא הסלרי.
תראה לי עוד דמוי פטרוזיליה שמוכן להקריב בני אדם תמימים רק בשביל האגו שלו.
אולי רק אספרגוס. הוא אפילו גרוע מהסלרי. חסר טעם וריח. רוצח בדממה.
לא נראה לי שהשופטים בתוכנית לוקחים אותה או את עצמם ברצינות תהומית.
צריך להבדיל בינם לבין הצד השיווקי- קשת/רשת- שטוחן אותנו בפרומואים.
מעצבן, אבל ברוך הבא לפלנטה שלנו.
נגמר סמי וסוסו. אילליכה.
באשר לזיוף, עכשיו קפצה לי העיניים הדוגמא הכי טובה.
דוקא הגברת עם הסרדינים שמשחקת אותה מרוקאית עממית אסלי, היא זיוף אחד גדול, ואילו אייל שני עם היציאות הביזאריות, שנראות פלצניות, אומר את האמת שלו (גם אם התחילה כגימיק שיווקי). אני מאמין שזה הטיפוס ומעריך כאלו שיש להם אומץ לבטא את הייחודיות (מוזרות) שלהם למרות הביקורות.
מיכל אנסקי.
עדיין לא החלטתי. מה שבטוח זה שהיופי, החוכמה, והסטייל שלה הם בעוכריה. לפחות בשלב זה. אילו דבריה היו נאמרים ע"י איזו דבע, היינו יותר מרוצים.
הנה, אתה רואה.
אחלה תוכנית. ממלאת פוסט.
בתיאבון.
ממש התמוגגתי מן הפוסט שלך, ואני מסכים לכל מילה שכתבת.
רב הקהל אינו מטומטם. הוא יודע להעריך היטב את יכולותיהם של אהרוני, צחי בוקששטר, חיים כהן, מיקי שמו (הקונדיטור)וחבריהם.
בעיניי שף אמיתי הוא אמן, כשם שבישול מקצועי בעיניי הוא מעשה אמנות של ממש, הדורש הפעלת כל החושים.
אוי אייל שני...
הוזמנתי פעם לחתונה של סלבריטאית ידועה שהזמינתהו לנהל את האוכל והמנות. האוכל היה סטנדרטי לחלוטין, משעמם וחסר יחוד.
היתה פעם לאיש הזה תכנית טלביזיונית בשם: "אוכל למחשבה" שבה שיתף גם במאי תכניות פרסומת מוכשר בשם: שחר סגל. באותה תכנית יכולתי לעמוד על יכולתו המרשימה של מר שני לגבב שטויות אינסופיות ולהפוך את העגבניה המחוררת למאהבת מפתיעה בביצועיה. בכל פרק קשקש האיש משהו חדש חסר טעם והתייחס לדבריו המיותרים ברצינות תהומית שגרמה לי לגחך.
אשר לתכנית מסטר שף - אין סיכוי שאצפה בה מחוסר עניין.
שבת נעימה !
ואני, כשרואה תכנית בישול עובר ערוץ או עדיף כבר ספר טוב...
מירה,
אני שמח על תגובתך,
עממי, אינטימי ואמיתי יותר, זה כל הסיפור על רגל אחת.
תודה לך.
היי חבר שלי, ולי אין שום סיכוי לארח אותך במישור החוף המהביל שלנו?
למשל בסוף שבוע זה במסגרת ה"בית הפתוח" פגשתי כמה חברים מהאתר
ממש נהדרים. מתי נראה אותך כאן?
אני בקושי רואה טלוויזיה, כך שלא ראיתי את התכנית האמורה אבל שמעתי עליה.
אתה יכול להוסיף שמה שנורא זה האינסוף פרומואים והחפירות שחופרים לנו במוח בשבועות שלפני כן.
ועוד שמעתי שיש תכנית דומה גם לא בארץ (אולי באנגליה?) אבל יחי ההבדל הקטן - שני בוחנים, והכל עממי יותר ואינטימי יותר ואמיתי יותר. לא הו-הא.
ואהבתי מאוד את מה שכתבת על ה"שפים האמיתיים". דיברת על אמא שלי ("ככה וככה", "את צריכה להרגיש ביד, והבצק ייקח כמה שייקח").
וחוצמזה, אפשר לראות את התכנית הנדונה כחלק מכל הריאליטי-העממי-המופלץ-השטחי-והירוד שהפכו להיות עיקר הטלוויזיה. נ מ א ס.
מירה
חומוס בשניים, אין שיעור לו...
זו אהבה כפולה ומכופלה.
חצי ק"ג בכל פעם?
קח טיפים בחינם.
אל תטחן שום, טבסקו, פפריקה חריפה עם החומוס.
השום (בעיקר) מחיש את קצב ההחמצה של החימצה (גם כך הוא המהיר ביקום)
את כל טעמי השום והחריף מוסיפים מלמעלה (אם תרצה אשלח לך מתכון בפרטי)
כל פעם על הכמות שאוכלים (הרוטב - טטבילה בשמו הערבי, יישמר גם חודש במקרר)
יאללה לנגב (עם לחם בריאות?)
בתיאבון.
"שוקי,
מי באהבה עושה לך חומוס?"
בני זה מפעל משותף.
עופרי שלי היא הקניינית, המשרה, מחליפת המים והמבשלת.
אני המועך, הבוחש, מוזג הטחינה המים ומיץ הלימון.
איני שוכח את שיני השום, הטבאסקו, פילדלפיה, פפריקה חריפה.
כל זה נכנס למעבד מזון ידני - "ריצארד מורפי"
אני אוהב את החומוס גרייני.
אני מכין 500 גרם בערך בכל סיבוב.
רגע שכחתי את שמן הזית.
"חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל"
שוקי
לאה,
יום אחד אזמינך,
סינר אלבש,
אלהטט להטוטי איכות במטבח,
מפה לבנה אפרוש ופרחים,
גם יין משובח.
אח"כ כטוב ליבנו באוכל,
מילים יפות נשב ונלהטט
אל מול הנוף המרטיט,
פנים אל פנים...
תודה חברה שלי.
כל מה שכתבת על תכניות הבישול, מאמצת אל לבי וזו עוד סיבה, מני רבות, מדוע אין לי טלוויזיה בבית. לגבי בישול, ולא משנה אם מקצועי או ביתי, בני, יש בישול בדרגות שונות והגורמה (גם הביתי) מצטיין אשית בידע הבא מאהבה ושנית בחומרים הטובים ביותר. כאן אין חכמות אבל בראש וראשונה אהבה ולא לזייף בחומרים. לי היה פעם בן זוג (אהבת חיי) שהיה בכלל לוחם, איש צבא בחיל הנים, אבל בשלן בחסד ופעם אחת בלבד נסיתי לקצר תהליך של רוטב לפיצה והוא פשוט עלה על זה. הכך שלו הרגיש בזיוף. גם אני מרגישה בזיוף ולא משנה אם זה החריימה של אם גיסתי או הקוקוואן של חברי היקר אליעזר.
תודה בני על פוסט נהדר ו*
לאה
שוקי,
מי באהבה עושה לך חומוס?
שאל אותי כל מה שאתה רוצה על חומוס, פול, מסבחה,
אני שוחה בזה כמו חציל בטחינה...
קבל כוכב רק על הכותרת, או ליתר דיוק רק על ה"בתחת שלי".
פתחת לי את התאבון.
מבינה מה מביא אותך לצפות בתוכנית(-:
היה נעים להריח ניחוחות מבית סבתא ואמא שלך...
מסכימה עם דברייך.
מה חדש?
הפלצנות מתפשטת...גם לתחום הזה..
ראה מב קורה ביינות..
העם דורש..
ממליצה לחובב בישול כמוך לצפות בסרט המקסים
"ג'ולי וג'וליה" עם מריל סטריפ,
לא מבינה למה לא הלכת לאודישנים?
תןדה..מתגעגע לפותנה?(-:
שבת שלום.
תודה על הפוסט המושקע
כמו תמיד - אוהבת כתיבתך
אתה שף גם של מילים
שבת מחבקת
פרפרזה כואבת על תרבות המערב ...
אתה נראה נחמד
ובטח אצלך על המרפסת כיף כיף..וטעים טעים..
והתוכנית..סתם הצגה..בודאי לא קובעת הרבה.
שבת נעימה.
לכשיוכרז ה"מאסטר שף" הבא עלינו ועל ישראל לטובה,
כולנו בטיול מאורגן נוסעים לטעום...
תודה.
יופי של פוסט...
לא התלהבתי מהתוכנית המתלהמת...
בכלל...לא מת על תוכניות אוכל מהסוג הזה
כך או כך..אשתי תמיד אומרת כמוך: צריך לבשל בלי מתכון ועם כל הלב!
תודה ושבת שלום
בנימין,
בני זה פירמה!
שמור על הגחלת...
תודה חבר.
הבוקר בתפריט.
לחם בריאות, חמאת עיזים, מטבל פלפלים חריף מבולגריה.
פריט אפשרי: חומוס עשוי באהבה.
מרקחת תפוזים Made by my Ofra/
וקפה מעולה מהמקינטה החדשה.
אני חייב לצמצם כמויות.
יום נהדר חבר שלי.
איילת יקירתי,
האמיני לי אני יודע,
אין כמוני ציני.
התכנית הזו, הייתי בנקל מתייחס אליה כאל תכנית בידור ואפילו טובה מאוד,
אלמלא לקחו עצמם האדונים המופיעים בה ברצינות תהומית מדי.
הצרה היא שהיא מתיימרת (באמת) לייצר לנו את המאסטר שף הבא וזה (מה לעשות) מעיב קצת על ההנאה.
תודה, לכי לישון, עוד מוקדם.
הנה עוד אחד שלא ישן...
עוד 5 דקות יוצא מן התנור ידידי,
שוקי, אל תסתפק הבוקר בקפה ועוגה קרה, גם אם היא משובחת...
בוקר טוב.
ברגע שאין ריטינג התוכנית יורדת, השאלה היא, מדוע אנו כל כך מהופנטים לתכנים האלו...
דניאלוש,
מה זאת אומרת?
אני צעירצ'יק ויפה
וגם אופה...
תודה חברה שלי (מה את מסתובבת בשעות שכאלה ברחובות...? )
מתי באים לטעום?!
ובעודו צועק, כמה אנשים החלו להתלחש:"הנה מישהו מעז לומר את מה שכולם חושבים...
(איזה צעירצ'יק ויפה אתה נראה בתמונה!)
שבת שלום מלאה בחיוכים ואהבה יקירי.
לך למשפחתך ולכל בית ישראל.
חן חן על הפוסט שהעלית הפעם...
אומר לך את האמת : מזמן הפסקתי להסתכל על תכניות
הבישול למיניהן....
פעם היו אחת או שתיים...ניחא...
אבל היום זה כבר גורם לי מיד לעבור לערוץ אחר
בו לא בישול ולא נעליים...
אני מבשלת מה שאני יודעת מאז ומתמיד בלי תחכום
ובלי הרבה טרלהלה.....
הייתה לי דודה שתמיד אמרה : בישול...זה יד...
צריך פשוט לאהוב את זה והכל מצליח....
תודה בני ושבת טובה !
ומלאה מטעמים טובים !
סאלינה
ונמאס לי לראות איזה שף תורן ניבט מערוץ טלוויזיה.
מסכים איתך בנושא הבשךניות
ואפילו הילדים שלי אוהבים את האוכל שאני מכין להם יותר מאשר אוכל דומה במסעדה.
אשמח לאכול אצלך
בני מעוצבני.
וחוץ מהכל
"חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל"
וגם לא קונים במרכול. חזה עוף ממולא בחומוס
גרגרים או מחית. מחייה את היבש הזה הנקרא
"חזה עוף".
שוקי
***********
בני היקר. לא היה לי ספק כי האיש עם התרמיל ההפוך זה אתה.
למה? ככה. ועעכשיו קח כוס של ליטר מוצפת במים קרים וואבן
אחד ותרגע. תוכניות האוכל הן מתמטיקה פשוטה. הן התכניות
הכי זולות להפקה. וכמו בכוכב נולד המשחק מכור מראש.
למעט קטע ההצבעות ע"י ה - SMS.
עוד מעט יעלה השחר בני יקירי.
ואתה תכין בריוש בגבינת עיזים.
ועוד מעדני בוקר שיהיו טובים גם לבראנץ'.
החתולים יודו לך על השפע בו מלאת את פח האשפה. (--:"
שבת נהדרת לכם תיריי השבים מסיציליה.
שוקי
איזו כתיבה! שפוך חמתך במיטבו. הכל מתפוצץ ומתפרץ כמו לבה מבטן הר געש.
אם אתה גם מבשל בכזה להט וחרון אף, שמור לי מקום ליד השולחן.
לגוף העניין, ההתרשמות שלי מהתוכנית שונה משלך. נהניתי ממנה. דוקא אייל שני הפתיע אותי לטובה. חשבתי שהוא פלצן ושחצן וראיתי אדם מאד חם ואנושי. הוא התבלין העיקרי בתוכנית הזו. לא צריך לקחת כבד את היציאות שלו, אבל אין הגדרה קולעת מזו, כשאמר שסלרי הוא ירק מנוול שתלטן.
הצחיק אותי גם שדוקא חיים כהן הסכים לזה שספרי בישול הורסים בשלנים.
כתבת:
"היו צריכים השופטים המכובדים לשפוט את המנות ללא כל קשר עין עם המתמודדים, חפים מכל מידע מוקדם אודות סיפורים אישיים כאלו ואחרים, רק כך באופן הוגן עד כמה שניתן, אפשר היה לקבוע (וגם זה בספק) איזו מנה אוצרת את כל הקסם שבבישול ומעניקה לבעליה את הזכות להמשיך ולעלות למחנה האימונים או כל דבר אחר שהוחלט עליו מראש."
עקרונית זה נכון, אבל בלתי אפשרי.
להבדיל מ"כוכב נולד" שבו הצופים שומעים את השיר ויכולים לגבש דיעה, כאן הצופים לא יכולים לטעום את המנה. יכול להיות שבגלל זה אין טעם לעשות תוכנית כזו. אבל אם עושים, אז חייבים לספק לצופים מידע אחר, בעיקר לגבי המתמודד.
נכון שזה לא רלבנטי, אבל זו בסך הכל הצגה וכך צריך להתייחס אליה, לא כמו למבחני כניסה אל אקדמיה יוקרתית לבישול.
ויש כבר אחת (המתמודדת הראשונה עם הסרדינים) שהדביקה לעצמה כינוי אידיוטי, מינתה עצמה כמרוקאית מוסמכת ומנסה, ללא כל חן ובצורה אידיוטית ומגושמת, למתג את עצמה כבובליל של התוכנית הזו. כזו אני לא סובל. מקווה שתעוף מהר.
בישול של סבתות ודודות מרוקאיות, תוניסאיות.... שמקלפות במיה ועושות קולולו הוא נחמד מאד, אבל יש גם דבר כזה שהוא אוכל יותר מתוחכם.
עובדה אכלתי.
כמו בכל אומנות גם בבישול, לא כל מה שמתוחכם הוא פלצני או מזוייף.
ולהיפך, לא כל מה שפשוט ועממי הוא טוב (במקרה שלי הדוגמאות הן גפילטע פיש ורגל קרושה).
מי כמוך כאיש מקצוע יודע זאת.
אני אמשיך לצפות.
בתיאבון.
לכתוב אתה יודע
:-)
התגעגעתי
פלצנות או לא התואר שלה הוא לא ממש הפלצה
:-)
אילת,
אין עליהן, על הסבתות.
זה מה שנקרא היום סלאוו פוד בעידן הפאסט פוד.
תודה לך.
בני
על מה כל ההתלהמות הזאת? לא חארם על הזמן שהקדשת בכלל על הדרעק הזה? בזמן שבהית במסך הקטן (נו טוב, בטח מסך פלזמה ענקי ) והתעצבנת על הפליצות הנ"ל יכולת לצייר /לקרוא /או סתם לבשל עוד אחת מהארוחות המופלאות שלך .
נשיקות
מקוראל שהחרימה את הטלויזיה כבר יותר משנתיים ונשארה בחיים
:-)
חוצמזה, משעה 16:00 תוכל לראות שפע שפים בכל הערוצים
ולפעמים עד 20:00 ואני חושב שזה בגלל שיש לנו ערוצים עם עריצים ולא בני תרבות.
אכלנו אותה מה?!
ובאשר לטיעונים שהעלית כאן - אני מסכימה בכל פה (תרתי משמע). כל תרבות הרייטינג והריאליטי מזנה כל דבר שרק אפשר להזנות, את הבישול, את הדיאטות, את השירה, וכל מה שרק ניתן להעלות על הדעת.
הא איזאק,
בשלן בן בשלנים!
אתה עולה אוטומטית לשלב הבא...
אז זו המודה עכשיו?
ללבוש תיק גב על הבטן?
הפלצנות של חלק (ממש לא כולם) מהתמוגגים מנתח בשר ומלטפים אותו כאילו היה אישה, ומזה אשר 'גמר' על העגבניה או איתה :-) - טובה רק לטלויזיה.
ומי שלא טעם חביתה עם בצל מטוגן שמכין אבי, או קרפלך כמו שהייתה מכינה סבתי, עליה השלום, לא טעם גן עדן מימיו :-)
*
ועכשיו אפשר להתחיל לאכול...
תודה לך.
דמיון ואהבה
והשמים הם הגבול...
תודה רבה.
גרצ'ייה מאסטרו.
התבשילים שלך עונים בקלות על הפרמטרים.
אהבה ותשוקה לענין,
בחירה קפדנית ומקורית של חומרים
טיב ואיכות הביצוע
וההגשה, הו ההגשה, קונצרט מושלם!
אתה עולה לשלב הבא.
חן חן.
(:
מרוב תוכניות בישול לא נשאר טעם ...
ברוך בואך יעקב,
אופס, תפסת אותי, נחשפה ערוותי ברבים.
אני תולה את הסינר ומניח את הסכין במגירה.
(חוששני ידידי שפיספסת את כוונתי)
אבל אני, מה אני מבין...?
תודה.
מרינה,
מבחינתי, את עולה לשלב הבא !!!
אבל אני, מה אני מבין...?
תודה ענקית.
יקירתי,
האמיני לי, אני האחרון שלוקח ברצינות (אגב, כל דבר) ובטח לא מתרגז.
אבל אם מ"תכנית בידור" אמור להיוולד המאסטר שף החדש של ישראל...
אשר למר שני, אל תנסי לאכול אותו, הוא בלתי לעיס לחלוטין, תבלעי ישר!
בשלי, בשלי כל עוד רוחך בך ובא לציון הגואל.
תודה.
ראשית חיבוק ענק,
שמחה לדעת שאני לא היחידה שחושבת כך
על התוכנית הפלצנית הזאת.
וכן , כל אחד הוא בשלן ליקיריו כאשר הוא
מטבל את בישויליו בדימיון ובאהבה.
תודה לך איש יקר.
שבת נפלאה,
תמר.
אני מצטערת בני, אבל נהניתי מאוד מהתכנית.
הרי בסך הכל מדובר בתכנית בידור. הדמות של אייל שני ריתקה אותי ובמשך כל התכנית ניסיתי להבין איך אוכלים אותו (כמו שאומרים באנגלית - no pun intended)
לדעתי לא צריכים להתייחס יותר מדי ברצינות. הרי המפיקים רוצים גם דרמות, כי הרי - זו תכנית בידור בפריים טיים!
אז אנא - לא להתרגז!
העיניים נדבקות לי
אצתי רצתי לי לגילוי הנאות בסוף....
וואלה ככה אני מבשלת... "ככה וככה, כמה שהיד לוקחת וכמה שהסיר מבקש..." לרוב מצליח
יש לי קשישה שאני מבשלת לה... לא תמיד אני יודעת מה אני הולכת לצקת לסיר
היא מביאה לי את הרכיב הבסיסי ... יכול להיות זה נתח בקר, דג או עוף... יכול להיות טחון או שלם... ואומרת לי cook....anything you cook will do... will be good
אני בוהה בגוש הבשר שלוש דקות... מרגישה בעיניים [קשה כשלא מכוונים לטעמים וכו'] בודקת אילו ירקות יש במקרר, בוררת תבלינים מהמדף, מפשילה שרוולים ויוצאת כל פעם להרפתקאה חדשה. השבוע לדוגמא הכנתי לראשונה קציצות עוף... לפני שבועיים קציצות דגים... מרתק יותר מזה...? תלוי עד לאן לוקחים כל רגע בחיים.
מאסטר שף, נועד כדי לגלגל כספים, לצבור רייטינג ... שעשוע להמונים... הם לא יצירתיים במיוחד. אין כמו חומרי הגלם הפשוטים, ומגוון האפשרויות שאפשר להפיק מהם
הלכתי לישון
לילה טוב
שבת שלום
כאשר ראיתי את נזילת שפעת המילים
וכמות מילות התואר המתיימרות לתת ניגודיות
למילה העברית התרבותית בלשון השיחה
גם עם היא כתובה, חיפשתי היכן הנקודה הרגישה,
איפה האצבע הלחוצה והכואבת של הכותב.
וזה הגיע, הוא שף....
אני מקווה, שהכותב נמצא כל העת במצב רוח
טוב, ולא כועס כפי שהוא במצב הכתיבה כרגע
כיוון שאז הרוטב שהוא עושה יצא לו מה....
ובמאמר מוסגר אומר, אין התוכנית הזאת שונה
מכל תוכנית ריאליטי אחרת, שבה אנשים מצד אחד
מחפשים את רגע התהילה שלהם ומצד שני ישנם
אנשים אחרים שמקבלים את הריגוש ללהם בצפייה בהם
זה נקרא רייטינג. היצע וביקוש וכמובן יש אנשי העסקים
המממנים ומרווחים מהתהליך.
אין זה טוב או רע יותר מאשר לאכול במסעדה.....
לכל מסעדה יש את הקהל שלה, אלו שאוכלים ואלו שבאים לראות מי אוכל....
יעקב חרב-און
תודה נינה,
לא הייתי רוצה ללמוד אפילו ספרות אצל מר שני.
היו צריכים לקרוא לתכנית בשם שהצעת, שף דה לה שמאטע...
תשתדלי כפרה, תשתדלי...
להגיד "זה לא עובד אצלי", זה אחלה טריק להתפנק על בישולים של מישהו אחר (וזה אחלה)
אני מכיר את הטריק הזה היטב, זוגתי שתחיה משתמשת בו...
תודה לך.
למעט העניין עם ה"בלי מתכון"...
אבל זה לא משנה..זה לא עובד אצלי עם או בלי מתכון....
תשאל את בעלי....הוא עד היום טוען שעשה עסקה כושלת....
אייל שני הוא מנהל שיעור ספרות ושירה עם המזון ואומנם אנחנו מקבלים מופע של חוג לדרמה במתנס אביבה, אבל בסוף נשארתי עם תחושת גיחוך. גברת אנסקי נראית לי כמו לבורנטית של מזון ורק חיים כהן בגובה העניינים ושום חארטה לא הורגת את חן הפשטות שלו.
עכשיו מה עם האוכל? מתכונת של חיקוי אבל משהו באודישנים האלה לא משקף, אלא אם יגיע מישהו מבריק
שישאיר אותנו נפעמים ביכולת וזה רק בתוכנית עצמה. שלהב האודישנים קצת מזכיר את האודישנים של כוכב נולד כשמגיע בן אדם בן 70 שנזכר שפעם אמרו לו שהוא שר טוב ופוצח בזיוף שמשאיר אותנו חצי בוכים וחצי צוחקים. בטח יגיעו הרבה מוזרויות. ונכון אמרת, מה שצריך כשרון ומקוריות ולימודים הם ממש לא הבטחה לכלום. טוב, בכל התחומים היצירתיים מה שקובע זה הכישרון והפרסונאליטי.
אחלה פוסט.