הנה זה בא. זה בא, ואני לא עושה מה שצריך כדי לעצור את זה. אני מלקה את עצמי על כך, מה שכמובן גורם לזה להגיע יותר מהר.

זה מתחיל ביום ריק בcalendar , עניין שיש בו משהו מרגיע ונחמד (יקיצה טבעית, לא צריך לצאת בחום) אבל תחת המעטה החביב והשלו מסתתר פוטנציאל מסוכן, מסוכן.

זה ממשיך בכך שהיומן אמנם ריק היום, אבל משימות מאתמול, שלשום, ולפני חודש, קופצות עלי כשאני פותחת את הoutlook  ואני מחליטה להשאיר אותן בצד או לדחות את כולן לעוד שעה כשיהיה לי כוח לדחות כל אחת למועד אחר.

לשורות שלעיל, שנכתבו כבר לפני זמן מה, היה סאב-טקסט נחרץ: מספיק. לכי לעבוד.

הלכתי, ועכשיו שבת.

וזה בא.

מי בא לים?