מדינת ישראל מקדמת את הבנייה בשטחים וקביעת העובדות בשטח בשני מישורים המישור הראשון הוא מישור האוכלוסייתי בו המדינה מזרימה מסות של אנשים ליהודה ושומרון ולעוטף ירושלים, במטרה להגיע למצב שמס התושבים היהודים שם יגיע לכזה שלא יאפשר החזרתם ללא חשש ממלחמת אזרחים וזה ממש לא משנה אם גם רבין עשה את זה, זה לא מצדיק שום שלטון על עם אחר והפקעת אדמותיו. והמישור השני הוא מישור הזמן מדינת ישראל מושכת זמן על מנת ליצור בארץ רב של אנשים שנולדו למציאות בה יהודה ושומרון הן חלק מישראל, ולדידם ישראל של 67 היא הסטוריה בלבד. כבר כיום כל מי שמתחת לגיל 43 נולד למציאות כזו! ואם נוסיף לכך את כל מי שהיה מתחת לגיל חמש באותה התקופה, הרי שמגיעים כבר למצב שכל האוכלוסיה שמתחת לגיל 48 נולדה לתוך ישראל הכוללת את יהודה ושומרון. אם יצליחו לדשדש עוד עשר או עשרים שנה, כל האוכלוסיה הבוגרת של ישראל האולוסיה שמושכת בעול המדינה, אם לא מביאים בחשבון את הגימלאים, תהיה אוכלוסיה כזו. המסקנה היחידה משתי הבעיות הללו היא שחייבים שלום עכשו! כי שלום אחר כך, שלום בשלבים, שלום לאחר שיימצאו פרטנר אמיתי ושאר קלישאות שמרבים לשמע בנושא, יהפוך באמת למשהו שיהיה אפשרי רק אחרי מלחמות עקובות מדם, הן עם שכנינו, והן מלחמות פנימיות בין ימין ןשמאל. צירוף של שתי מלחמות כאלו בו זמנית אם יקרה יכול להיות אף קריטי לגבי קיומה של ישראל. לאט לאט, לא למהר, ניסינו את זה כבר שישים שנה והמצב רק נהיה יותר רע, הגיע הזמן למהר! |