השבוע שחלף עמד בסימן של אותות ומופתים. אבל לא במובן החיובי אלא יותר במובן של סימני אזהרה מפני העלייה במפלס הים לקראת בוא הסערה.
בתחילה היה זה הקרב על שער הדולר שהתחיל לעורר ביקורת כנגד מהלכי הבלימה האמיצים של הנגיד פישר. לצערנו מקרב כל המבקרים לא נמצא ולו צדיק אחד בסדום שיבוא ויציע תכנית חלופית ומעשית לבלימת השער היציג של השטר הירוק. למתעניינים שלא לגמרי מבינים את פשר העניינים רק אסביר בקצרה כי ירידת שער הדולר פירושו פגיעה ברווחיות היצואנים שפירושה הקטנת היקף הייצור וכניסה לסבב צמצומים ופיטורים.
בנוסף מדד המעו"ף- הוא המדד המוביל שמייצג את 25 המניות החזקות שנסחרות בבורסה נגע ברמות השיא. לפחות על הנייר זה מעיד על אמון המשקיעים בחוסנם של השווקים המקומיים.
מובן שאי אפשר לפסוח על תחום הקידוחים של מצבורי הגז והנפט. השבוע הגיע אסדת הקידוח שתבצע את קידוחי המבחן הקובעים לגבי הפוטנציאל המסחרי של מאגר לוויתן שכולם צופים ותולים בו תקוות כמביא הבשורות בכל מה שקשור לפיתרון בעיות הגז של ישראל לדורות הקרובים. ברקע הולכים ומתרבים הסימנים כי גורמים פליליים מעורבים מאחורי הקלעים. ברקע של כל האירועים הנ"ל ממשיכים האנליסטים ומנהלי בתי ההשקעות לצאת בהכרזות ונבואות לגבי הצפוי לנו בתקופה הקרובה. תדירות ואופי הפרסומים מזכירים את הימים של ערב המשבר של 2008. אז היה מנהג לעקוב אחרי ההצהרות ובמקביל לעקוב אחר ההמלצות האקראיות שנבחרו כביכול על ידי הקוף שסימל את המשקיע חסר הניסיון וההבנה בשוק המניות. לרוב במבחן התוצאה הקוף היה מצליח לא פחות מרוב התחזיות של המלומדים. בראיה כללית ניתן לאבחן כי מגמת העצבנות וחוסר הוודאות עדיין נמצאת בסביבה. סכנת ההתפוצצות של בועת הנדל"ן טרם חלפה או התבדתה מה שלא תורם לשקט ולשלווה. כל האמור לעיל מוביל לנורות האזהרה למשקיעים הרגילים ולהזדמנויות טובות לסוחרים היומיים. כאשר מחירי הנדל"ן שהגיעו קרוב לרף העליון שלהם, לצד שיא במעו"ף וחוסר וודאות בגזרת הדולר שקל- הרי שמתפתח לנו שוק של גלים גבוהים וסוערים שדורשים מיומנות של ימאים אמיצים על מנת לצלוח את ההפלגה בשלום מבלי להיקלע לעין הסערה או למערבולת שתיקח אותנו ביגון שאולה. לא נותר אלא לקרוא לכולם להיזהר מהגלים ומהים. הדגל עדיין אדום אבל במהרה הוא יהפוך לשחור. אלא שבמניות בניגוד לים האמיתי לא תמיד יהיה מציל על גבי חסקה שיציל אותנו מטביעה ברוח הסערה.
דודו רוז |
