אני זורמת.

קוראת הודעות בפורומים שונים, גולשת, באתרים שונים, מעניינים, ומרתקים. לומדת דברים חדשים. קוראת המון על מצוקות של אנשים אחרים. מצוקות שבאות מהכיוון של הרצון לזרום עם כולם, לפי הלך הרוח של המיקרו-חברה הוירטואלית שבה הם נמצאים.

חושבת, מה קורה אם זורמים ומאבדים את הדרך? זה מתקשר לעניין הגבולות שרשמתי עליו בפוסט קודם. לפרוץ גבולות זה נהדר וחדשני, ומעורר ויצירתי, אבל לפעמים זה בור ללא תחתית וברגע שעוברים קו אדום אחד אחרי השני, זה נעשה קל יותר ויותר. ואני קוראת על זוגות שנכשלו, אנשים שאבדו את דרכם, הרבה דברים לא טובים, אנשים לפעמים מוותרים על אהבה כל כך מהר עבור ריגושים כאלו או אחרים.

הלוואי שכולם היו עוצרים רגע את המרוץ המטורף הזה לאיזו אתנחתא רגשנית ודביקה ומתחברים לאהבה.

סתם הגיגים של לילה.