איזה מתוק!!!!

 

 

אין לי חתול אבל הכלבה שלי טיפשונת מידי בשביל טריקים,

הכל אלה פשוט....

מה שהיא רוצה, היא מבקשת/מתחננת..

נו...התמונות פה מבלבלות

 

צטט: קורינה2 2007-11-26 11:34:35

הוא ג'ינג'י חמוד, כמוך

 

לך תבין איזה תסביכים נפשיים יש לחתולים המצחיקים האלו.

 

אבל אבל אבל.... אני בבלל בלונדיני

הוא ג'ינג'י חמוד, כמוך

 

לך תבין איזה תסביכים נפשיים יש לחתולים המצחיקים האלו.

לחתול (של אמא שלי אומנם ) יש קטע שהוא לא מוכן לאכול אם לא מסתכלים עליו.

כשהו רעב, הוא עומד ליד האוכל שלו ומתחיל ליילל כמו ילדה קטנה עד שמישהו עומד לידו ואז הוא מתחיל לאכול 

אוך..הרסתי אותי מצחוק..בעע

שלי גם אוהב לכסות לי את מסך המחשב, עם התחת שלו.

 

ולפעמים הוא גם מנסה לגעת בדברים שהוא רואה על המסך: פעם היה לו קטע חמוד, כשצפיתי בוידאו שלו חופר בתוך ארגז החול, הוא ראה את זה על המסך וניסה לעשות תנועות גירוד בחול הוירטואלי.

 

איזה מאמייייייי אה?

לחתולים שלי שיטה יותר יעילה: הם פשוט מתיישבים על המקלדת. במקרה של קריאת ספר הם מתשייבים גם עליו. אם זה לא עוזר, אן מתחילים להשחיז עליו ציפורניים.

היה לי מחשב/גרוטאה שלא היה מתפקד אלמלא פירקתי ממנו את המארז.

הכל היה בסדר עד אותו ליל חורף גורלי בו קאלי (אחותו הבכורה והחתולית של שוורץ) החליטה שנמאס לה שאני מבלה מול המסך במקום להאכיל אותה.

 

החתולה נכנסה לתוך קרבי המחשב ושיספה אותו בעודו חי.

 

זה אותו מחשב עליו כגורה היא בילתה שעות בטיולי מקלדת מהנים.מה שמוביל אותי לתובנות הבאות:

1. חתולים הם חיות בלתי סנטימנטליות בעליל.
2. מי שקורה לחתולה שלו על שם אלת הרס הודית שלא יתפלא כשקורים אסונות...
   

 

זה מוזר איך אנחנו אוהבי החתולים, מוכנים לספוג ועוד בהתנדבות! את כל העינויים האלו שלא היינו מוכנים בשום פנים ואופן לקבל מבני אדם.

חיים, נראה לי שהחתול שלך הוא אחיו התאום של החתול שלי, שלי אוהב להתחבא מאחורי איזה סדין שתלוי אצלי על הדלת, והוא רק מחכה להזדמנות שאכנס לחדר, בשביל לקפוץ לי על הרגל. אבל אני יותר חכמה ממנו, אני רואה אותו במראה מול הדלת ויודעת בדיוק מה הוא הולך לעשות לי. זה מצחיק לראות איך הוא מתחבא מאחורי הסדין ומחכה ומחכה שהטרף שלו (אני) כבר יעבור שם, וכשאני לא עוברת, הוא יוצא שפוף ומאוכזב מתחת לסדין ומסתלק משם.

 

שלי ממש מפריע לי לחיות. עולה על המקלדת, יושב על הכיסא שלי ותוקף אותי בכל מצב ומכל מקום ממש כמו המשרת היפני של קלוזו. כשאני מגיע הביתה אני נכנס בזהירות כי אני יודע שהוא אורב לי איפשהו. אבל הכי גרוע זה שהוא לא נותן לי לישון. מתנפל לי על הרגליים, על הפנים, נכנס מתחת לשמיכה ומנהל שם קרבות. בסוף אין לי ברירה אז אני כולא אותו במרפסת, אבל אז הוא מתחיל לילל ואני מחזיר אותו לסיבוב שני של עינויים. אכן, קשים חיי החתולאי.

אבל אני חולה עליו.

בלק קט, איך שכחתי כמובן גם את הקטע של המקלדת, כל כך הרבה פעמים כשהייתי מתכתבת במסנג'ר היו יוצאים לי טקסטים דפוקים כגון: עכעעחלךךףךףףףף

והייתי צריכה להתנצל כמובן שהחתול הקליד את זה. פיצי הגאון יודע להקיש בטעות גם על אנטר, ואז כל הג'יבריש הזה נשלח.

מה עם ללכת על המקלדת?? אם הם היו יודעים לכתוב,

היינו יודעים בדיוק מה הם חושבים עלינו..

והאמת? כל זה כלום לעומת אם אתה מתיישב עם עט ונייר,

פותר תשבץ או סתם מנסה לקרוא עיתון, לא?

לי יש שלושה חתולים, כך שהמאבק על המלכות ועל הכסא, הרבה יותר קשים:) תחמנים החתולים האלה... :)

חחח, הזכרת לי עכשיו שהוא גם נותן כאפות לעכבר שלי כדי להעיף לי אותו מהיד.

טוב נו, חתול ועכבר אף פעם לא הסתדרו יחד.

שלי עולה על השולחן ורודף אחרי היד שלי על העכבר. אחכ בא ויושב עלי. אם מנסה לתפוס את היסא אני מבהירה לו שנוח יותר עלי ואנחנו מסתדרים.