בינך לבינה

נהרות של אופי

מרחבים ירוקים

וסופות מרעישות.

והייתי אצלה

נאבק בכסותה

כסומא בערפל

כחצוי בשהושלם.

עכשיו אני כאן

תחת צילך המגן

קוטף פירות של חסד

שהושקו להבשיל

בִמֶטָרֶי זמני היקר.

את יודעת היטב

לנתב המילים

מן החוֹסר ההוא

אל הצורך שבי

ואני לך מודה

שפרצת אל חיי

שהנחת זכרונה לצידי

שיגסוס

שיאבַד.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)