בימים אלו ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין הינשוף. 

מעטים יודעים שזה פסק דין פוליטרוקי. פסק דין בלי נאשמת. פסק דין ללא תכלית. התכלית היחידה היא להפחיד את האזרח ולתת רוח גבית למשטרה. הרי הנאשמת לא הורשעה - ומדוע? כי כלל לא הונחה תשתית ראייתית להרשעה ובית המשפט נאלץ לשלוח אותנו חזרה לבית משפט השלום כדי שהמשפט ישמע מחדש....  

קיבלתי ים של דוא"ל וקריאות טלפון מעורכי דין. פסק דין נבזי, שערוריה, איזו חוצפה, עוד כהנה וכהנה ביטויים מככבים בתגובות הללו. ותאמינו לי שעורכי דין בדרך כלל לא כל כך מפרגנים לחבר. הופתעתי מהעוצמה. כנראה שבכל זאת יש סיכוי שחברי המלומדים ירימו ראש וידרשו: עד כאן.

מכל עבר אני נשאל : מה עם הערעור?  הכוונה היא לפניה לבית המשפט העליון בבקשה לרשות ערעור. לכולם אני משיב שאין בדעתי לפנות לשם. המחשבה על כך העוררת בי אסוציאציה של כצאן לטבח. גם עכברי ניסוי בסוף לומדים. אולי אפילו הרבה יותר מהר ממני.

ככלל אני מציע לכל חברי המיצגים אזרח נגד השלטון לא למהר לפנות לבית המשפט העליון. על אחת כמה וכמה בענייני תעבורה. מדוע? תחשבו לבד.

איך קורה שעורכי דין נמנעים מלפנות לבית המשפט? תשאלו את עצמכם. בעיני בית המשפט הרוויחי את זה ביושר ובעקביות.

מה קורה במדינה שבה עורך דין מציע להיזהר ולהישמר מפני בית המשפט? צאו והרהרו גם בזה.

מישהו חושב שאני טועה? שיכול להיות ששם יטו אוזן קשבת למכאובינו? - הבה נראה אותו כאן מנמק. אני מחכה.