סוף הטיול, נוסעים לשדה התעופה

אני מרגישה אבודה,

דמעות מאיימות לפרוץ

רוצה עכשיו את החיבוק של אבא.

היא תגיד שהיה טיול מצויין,

היא כ"כ מרוכזת בעצמה

שהיא לא מסוגלת לראות או להבין

שהיה לי רע.

היא לא רואה אותי

היא לא מרגישה אותי

היא לא אוהבת אותי

היא לא חייבת

התנפצה עוד אשליה

ואלי זה לטובה

הגיע הזמן להפסיק לרדוף,

להפסיק לקוות, פשוט לקבל ולשחרר

הגיע הזמן לשינוי מחשבתי:

ההפסד כולו שלה.

לא ארדוף יותר,

לא אפגע יותר...

מחבקת את הילדים שלי בחום

ונותנת להם את האהבה

שממני החסרת....