כותרות TheMarker >
    ';

    תרבויות ועסקים

    מזרח אסיה הוא מרחב של תרבויות עתיקות וכלכלות ממריאות, והוא הזדמנות עסקית גדולה.
    כדי לעשות עסקים עם מדינות דוגמת סין, הודו, יפאן או ויאטנם צריך להכיר אותן ואת תרבותן.

    0

    משפחה אחת, ילד אחד

    6 תגובות   יום שני, 18/10/10, 12:51

    בתרבות הסינית הטוב מתערב ברע כמו שהאפל נוכח בתוך הבהיר והיין בתוך היאנג. הדברים אינם חד משמעיים.

    סיפור סיני עתיק שאני אוהב לספר בחוגי בית מספר על איכר שרכש סוס, וכשבאו השכנים לברך אותו על כך הוא אמר להם "אולי זה טוב ואולי זה רע". מאוחר יותר רכב בנו על הסוס, כשנפל ממנו ושבר את רגלו ובאו השכנים לנחם את האיכר אמר הוא להם שוב "אולי זה טוב ואולי זה רע", כך הוא גם אמר להם כשבאו אנשי הקיסר לגייס את כל הבנים למלחמה ובנו נשאר בבית בגלל רגלו השבורה.

    כך הוא הדבר בנוגע למדיניות הילד היחיד בסין שעליה מתקיים בימים אלה דיון, האם היא טובה לסין? האם יש צורך להמשיך בה? אולי זה רע? והיות וסין נמצאת בעיצומו של מירוץ כלכלי קדימה נשאלת השאלה איזו משמעות יש לכך על כלכלתה.

     

    ''

     

    המדיניות בסין מיועדת לצמצם את הילודה, למנוע משפחות מלהוליד יותר מילד אחד. ברקע הדברים עומדת משוואה כלכלית פשוטה: יותר ילדים משמעם יותר פיות להאכיל, יותר עומס על כלכלת המדינה. בתקופה המאואיסטית צמצום מספר הילדים נועד למנוע רעב, והיום הוא נועד להפנות משאבים לעבר הצמיחה הכלכית המהירה. ריבוי ילדים היה חלק מהתרבות הסינית לאורך אלפי שנים, היוך זה עובר שינוי על פי תקנות המדינה וזה משפיעה על הכלכלה, כי תרבויות ועסקים הולכים יחד.

    בתחילת ההתמודדות של השלטון הסיני עם הילודה דובר בקמפיין כללי לעידוד הגבלת הילודה, לאחר מכן הציבו את הילד היחיד כאידיאל, והחל מ-1979 הדבר אף עבר ביוזמת דנג שיאאו-פינג, שליט סין דאז, חקיקה והוטלו סנקציות על מי שחרג מכך.

    עם השקת החוק היו מקרים של כפייתו בכוח, אך היום אנשים כבר לא נכנסים יותר לכלא על הולדת ילד שני ושוטרים לא מאלצים נשים לעבור הפלה, אבל לממשל הסיני יש דרכים אחרות לעודד אנשים להישמע לצו המפלגה: תעמולה בכלי התקשורת, מודעות ענק בדרכים, חינוך בבתי הספר, הזמנת מי שנכנסה להריון בשנית למתן הסברים בפני ועדות משמעת, אובדן קצבאות סוציאליות, עצירת קידום בעבודה ואף פיטורין.

    לצד כל אלה קיימים החריגים בהם הדבר מותר: במקרה ונולד ילד מפגר או נכה, בקבוצות מיעוטים אתניים, ובאזורים כפריים בהם הילדים נחוצים לעבודה במשק המשפחה. בעצם, ניתן להוסיף לכך גם את נושא הכסף, זה שבורך במספיק כסף יוכל להתעלם מאובדן הזכויות הסוציאליות ולשחד את מי שצריך במפלגה ולהוליד ילדים כאוות נפשו.

     

    כך או כך, בין הסנקציות לבין ההקלות בחוק יש לחקיקה הזאת הצלחות: מספר הילדים הנולדים בסין הולך ויורד בהדרגה, מערכים כי מאז יצא לדרך הוא מנע תוספת של 300 מליון איש בסין, והיום, לראשונה בהיסטוריה הסינית, אף מצטמצמת האוכלוסיה בסין. בהפסקות בבתי הספר נפגשים ילדים יחידים עם ילדים יחידים אחרים, הם לא שואלים זה את זה "כמה אחים יש לך" או "איך אתה מסתדר עם אחיך הקטן", הם דור ייחודי שמאמרים רבים נכתבו עליו, דור של בני מלכים קטנים שמקבלים תשומת לב בלעדית משני הורים וארבעה סבים וסבתות, הם מקבלים כל מה שמשפחתם יכולה לתת, הילד מקבל משאבים ותשומת לב של 6 מבוגרים אך הוא גם צפוי לענות על הציפיות של שישה: על כתפיהם של הנסיכים מוטלת אחריות בלתי נחלקת לכבוד המשפחה ולעתידה, כל הציפיות של בני המשפחה מופנות לעבר ההישגים שלהם בלימודים.

    הילד העולה בימים אלה לחטיבת הביניים יודע שאין צורך שיעשה דבר בבית: יבשלו לו ויפנו את הכלים שלו מהשולחן, יסדרו את חדרו ויקנו לו כל מה שתקציב המשפחה מאפשר, אבל יצפו ממנו לתת בתמורה הצטיינות בלימודים.

     

    יש לכך משמעות רבה מבחינת רמת הידע הנלמד. מהנדסים ישראליים שמגיעים לסין לבניית שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות סיניות מופתעים לא פעם מרמתם הגבוהה של המהנדסים והטכנאים המקומיים. כוח האדם הטכני שמקבל את פני הישראלים מורכב מאנשים שבמשך 12 שנות בית הספר ובמשך הלימודים באוניברסיטה לא עשו כמעט דבר מלבד ללמוד, הם למדו 10, 12 ואף 14 שעות ביממה, הם מגיעים לעבודה בחברה כאשר הם לא יודעים לסייע בעבודות הבית, שלא לדבר על טיפול באחים צעירים, הם לא טיילו תפסו טרמפים באירופה ולא ערכו טרקים בהימלאיה, אך הם נושאים כמויות אדירות של מידע שבמשך שנים עבר שינון עד השעות הקטנות של הלילה. אנשים שבארוחות המשפחתיות שבהן הם נכחו השאלה המרכזית הייתה תמיד "מה ההישגים של הילד בבית הספר".

     

    ''

     

    יתכן ולצמצום הילודה יש חלק בבניית הצמיחה הכלכלית הסינית של השנים האחרונות, אך יתכן ועם הזמן זה צפוי להתחיל ליצור בעיה. כמו במקרה של האיכר הסיני "אולי זה טוב ואולי זה רע".

     

    במסורת הסינית יש ערך רב יותר לבן מאשר לבת, עקב כך משפחות רבות משפיעות בכל דרך אפשרית על מין הילוד, החל מרפואה עממית, עבור דרך הפלות בלתי חוקיות של עוברי נקבות, וכלה בנטישת ילדות ובמקרים חריגים מאוד גם רצח שלהן. כל אלה מביאים ליחס של כ- 117 \ 100 בין בנים לבנות בחברה הסינית. כאשר אלה מגיעים לגיל בגרות זה יוצר שכבה חברתית נרחבת של גברים רווקים, ומבחינת השלטון הסיני פירושו של דבר הוא חוסר שקט חברתי.

     

    קיומם של עשרות מליוני גברים רווקים בחברה פירושו ביקוש מוגבר לשירותי מין, כבר עכשיו אפשר לראות את התוצאות של הדבר במועדוני קריוקי בפאתי ערים תעשייתיות דוגמת גואנז'ו ושנז'ן, זנות מוגברת פירושה מחלות מין, פירושה התפוררות של תאים משפחתיים, פירושה גם כר פורה לפשע.

    גבר בלי ילדים בסין מכונה "ענף עקום שלא מצמיח עלים", פעמים רבות זה אדם מיואש נטול שורשים וחסר עתיד, וקיומם של מליוני אנשים כאלה עלול להוות קרקע להיווצרות חוסר שביעות רצון, חוסר שקט, מחאה כנגד הסדר החברתי ואף כנגד המשטר. זה בדיוק מה שחבר למפלגה השלטת בסין.

     

    ילודה נמוכה פירושה הוא גיל ממוצע גבוה. כל תינוק שבא לעולם מוריד את הגיל הממוצע באוכלוסיה, וככל שיש פחות תינוקות עולה הגיל הממוצע. סין הופכת עם הזמן לחברה מבוגרת יותר ויותר.

    בואו נראה מה משמעות היותה של החברה צעירה או מבוגרת.

    חברה בעלת גיל ממוצע גבוה היא חברה הנוטה לשמרנות. גם כך סין מתאפיינת בשמרנות רבה, בציות לצו ההורים ולמידה מוגברת מהעבר, נכון להיום יש עדיין בסין אחוז משמעותי של צעירים ויש להם תפקיד מפתח בהתפתחות של הכלכלה והעסקים בסין, אך כל זה צפוי להשתנות. ככל שהצעירים יתפסו אחוז קטן יותר בחברה כך קולם ישמע וישפיע פחות ופחות. חברה מבוגרת נוטה להסתגר בתוך דפוסים קיימים, היא פחות פתוחה למודלים חדשים של התנהלות, לטכנולוגיות חדשות ובכלל לכל דבר חדש שהוא.

    חברה מבוגרת גם צפויה להפוך בהמשך הדרך לחברה מזדקנת, בשנתונים שבהם היה מותר ללדת ילדים רבים יש אנשים רבים יותר מאשר בשנתונים הצעירים הנתונים למדיניות צמצום האוכלוסיה. כאשר בני ה-40 של היום  יהפכו לבני 70 זאת תהיה חברה שבה צעירים מעטים מפרנסים קשישים רבים, וקשישים רבים נותנים את הטון ומכתיבים את הלך הרוח במדינה.

     

    ההזדקנות של החברה הסינית מהווה איום כלכלי על העתיד של סין.

    בעוד מספר עשרות שנים, בתקופה בה סין צפויה לעבור את ארה"ב ולהפוך למעצמה מובילה בעולם, בתקופה בה היא תעמוד מול אתגרים מסוג חדש ובסדר גודל חדש, וכאשר יש לה צורך גדול מאי פעם להיות חדשנית על מנת לבצע פריצות דרך כלכליות, טכנולוגיות ומבניות היא תצטרך לעשות זאת בחברה הנוטה יותר ויותר לשמרנות.

    בתקופה בה ידרשו ממנה משאבים רבים על מנת להמשיך לצעוד קדימה ולמנף את המעמד החדש שלה יהיו בה פחות ופחות ידיים עובדות כדי לעשות זאת, ויהיו בה יותר ויותר פיות קשישים שאליהם צריך להפנות משאבים.

    קברניטי המשק והחברה בסין מודעים לכך, כבר עתה יש קולות המדברים בקול רם על ביטול מדיניות הילד היחיד או לפחות על הקלות משמעותיות בו. יש להמתין ולראות באילו צעדים תנקוט ממשלת סין ומה ההשפעה שתהיה להם.

     

    [כתבה זו פורסמה לראשונה במדור הכלכלה של אתר YNET תחת הכתובת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3970710,00.html]

     

    טל רשף

    ---------------

    יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים

    מאמן עובדים לרילוקיישן

    http://intelectual.co.il

    Reshef_Tal@Hotmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/10/10 20:17:
      לא אהבתי במיוחד את בייג'ינג בביקורי היחיד (למרות שבהשוואה לניו-דלהי היא ממש גן עדן, אבל זה כבר סיפור אחר). אבל מה שנראה לי שקלטתי והרשים אותי מאוד, זו ההרגשה שהנוער מרוצה עד מאושר, ובאופן כללי נחמד מאוד.
        19/10/10 06:33:

      צטט: אכפתית מאוד 2010-10-18 23:11:19

      ואוו... בנית את הרצף בצורה מרתקת! אחד הפוסטים הטובים והמעניינים ביותר שקראתי לאחרונה.

      כשיש יותר מדי זכרים זה באמת בעייה גדולה. האסוציאציה שעלתה לי היא מה קורה בבית כלא של גברים- תוהו ובוהו! גברים צריכים נשים נקודה. סין חייבת את השילוב והאיזון בין שניהם ועוד יותר כשמדובר בריבוי זכרים. מעניין מאוד לאן זה יקח ובנקודת זמן זאת הרבה תרחישים אפשריים.

      זה מזכיר לי את העלייה הגדולה מרוסייה שהביאה לכאן המון בעלי מקצועות ריאלים שקדניים וטובים שהיו מאוד נדרשים כאן. הישראלים הם עוף  אחר והחינוך כאן מעודד תכונות שונות, אולי זה יחזק את זה שזה יעשיר את זה, אם כל העמים יהיו אותו הדבר אז אנחנו באמת בצרות, וסין כמותית היא כמו כמה עמים ביחד.

      אולי זה טוב אולי זה רע . . .

      -------------------------------------------------

       

      הי ענת

      כן, אולי זה טוב ואולי לא, ומדינה בה יש עודף גברים, כמו בבית כלא או כמו בטירונות של גולני, מפתחת מתחים חברתיים וארגסיביות מתפרצת. ולדבר זה יש משמעות עצומה לגבי היציבות השלטונית והחברתית

        19/10/10 06:30:

      צטט: דני טל - Danny Tal 2010-10-18 15:22:59

      הי טל,
      סקירה מקיפה וטובה. כיסית כמעט כל היבט בעניין.
      מדובר כמובן במדיניות מעודדת ואין איסור חד משמעי על הולדת יותר מילד אחד, אם כי יש לכך משמעות כלכלית כבדה.
      הורים לילד שני ושלישי, יצטרכו לממן את כל הוצאותיהם: בריאות, חינוך וכדומה - שום דבר לא יסובסד עבורם על ידי הממשלה.
      הילדים הסינים באמת לומדים שעות על גבי שעות. קמים ב- 7:00 ללימודים בבתי הספר היסודיים וב- 17:00 ההורים מגיעים לאסוף אותם מביה"ס, עם ערימות של שעורי בית.
      ילד יחיד, בן לזוג הורים ונכד יחיד ל- 4 סבים וסבתות, מונחים על כתפיו ציפיות של שני דורות כממשיך היחידי של השושלת - מדובר בציפיות ענקיות במשק תחרותי שבו בכל שנה מצטרפים לשוק מאות אלפי מהנדסים בוגרי אקדמיה ומצד שני, ילד יחיד כזה נמצא גם כל הזמן במרכז תשומת הלב של כולם - הוא מרכז המשפחה והכל סובב סביבו.
      כמעסיק בסין, אני יכול לומר לך בביטחון שיש הבדל גדול בין התנהגותו של עובד שהוא בן יחיד במשפחה לבין מועסק שהוא חלק ממשפחה גדולה.

      ----------------------------------------------------------------------------------------

       

      דני

      כן, יש קשר יחיד בין מידת הנתינה לילד לבין רמת הצפיות ממנו, ולצידה גם רמת האחריות הכלכלית לימי הזיקנה של הוריו וסביו, וכל זה במדינה שבה השירותים הסוציאליים לא עונים על צרכי האדם הקשיש

      מעניינת הנקודה שהעלית בנוגע להתנהלות של בין יחיד, ומתוך גם התנהלותה של אוכלוסיה של מאות מליוני בנים יחידים, מה זה אומר על העתיד של סין?

        18/10/10 23:11:

      ואוו... בנית את הרצף בצורה מרתקת! אחד הפוסטים הטובים והמעניינים ביותר שקראתי לאחרונה.

      כשיש יותר מדי זכרים זה באמת בעייה גדולה. האסוציאציה שעלתה לי היא מה קורה בבית כלא של גברים- תוהו ובוהו! גברים צריכים נשים נקודה. סין חייבת את השילוב והאיזון בין שניהם ועוד יותר כשמדובר בריבוי זכרים. מעניין מאוד לאן זה יקח ובנקודת זמן זאת הרבה תרחישים אפשריים.

      זה מזכיר לי את העלייה הגדולה מרוסייה שהביאה לכאן המון בעלי מקצועות ריאלים שקדניים וטובים שהיו מאוד נדרשים כאן. הישראלים הם עוף  אחר והחינוך כאן מעודד תכונות שונות, אולי זה יחזק את זה שזה יעשיר את זה, אם כל העמים יהיו אותו הדבר אז אנחנו באמת בצרות, וסין כמותית היא כמו כמה עמים ביחד.

      אולי זה טוב אולי זה רע . . .

        18/10/10 15:22:
      הי טל,
      סקירה מקיפה וטובה. כיסית כמעט כל היבט בעניין.
      מדובר כמובן במדיניות מעודדת ואין איסור חד משמעי על הולדת יותר מילד אחד, אם כי יש לכך משמעות כלכלית כבדה.
      הורים לילד שני ושלישי, יצטרכו לממן את כל הוצאותיהם: בריאות, חינוך וכדומה - שום דבר לא יסובסד עבורם על ידי הממשלה.
      הילדים הסינים באמת לומדים שעות על גבי שעות. קמים ב- 7:00 ללימודים בבתי הספר היסודיים וב- 17:00 ההורים מגיעים לאסוף אותם מביה"ס, עם ערימות של שעורי בית.
      ילד יחיד, בן לזוג הורים ונכד יחיד ל- 4 סבים וסבתות, מונחים על כתפיו ציפיות של שני דורות כממשיך היחידי של השושלת - מדובר בציפיות ענקיות במשק תחרותי שבו בכל שנה מצטרפים לשוק מאות אלפי מהנדסים בוגרי אקדמיה ומצד שני, ילד יחיד כזה נמצא גם כל הזמן במרכז תשומת הלב של כולם - הוא מרכז המשפחה והכל סובב סביבו.
      כמעסיק בסין, אני יכול לומר לך בביטחון שיש הבדל גדול בין התנהגותו של עובד שהוא בן יחיד במשפחה לבין מועסק שהוא חלק ממשפחה גדולה.
        18/10/10 13:17:
      מעניין
      תודה!

      ארכיון

      פרופיל

      טל רשף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין