מתוך ויקיפדיה:

שיתוק מוחין או שיתוק מוחי הוא הפרעה בלתי מתקדמת למוח המתפתח הגורמת לבעיה מוטורית וקושי בתנועה רצונית. מתאפיין בנזק שהתרחש מתחת לגיל 3 שנים (יש חילוקי דעות בקשר לגבול העליון). שיתוק מוחין איננה הפרעה או מחלה בודדת, אלא שם קיבוצי למספר ליקויים שנגרמים במהלך ההריון, בעת הלידה או לאחריה. שיתוק מוחין גורם לליקוי בתפקודים המוטוריים והוא מלווה בדרך כלל בשיתוק הגפיים ופגיעות אחרות.

גורמים

לא תמיד ניתן לאתר את גורם שיתון מוחין עבור אדם מסוים. בין הגורמים האפשריים העיקריים ניתן למנות:

0. פגות (הסיכון עולה ככל ששבוע הלידה צעיר יותר וככל שמשקל הלידה נמוך יותר ובמיוחד מתחת ל-1000 גרם),
0. היפוקסיה ואספיקסיה (העדר חמצן ברקמות) של המוח,
0. אוטם,
0. זיהומים,
0. מומים התפתחותיים של המוח,
0. רעלנים שונים,
0. פגיעות מוחיות כתוצאה מחבלה.

 סוגי שיתוק מוחין

הסיווג של שיתוק המוחין נעשה על פי הפיזור האנטומי, הפרעת התנועה ומידת המוגבלות התפקודית.

הפיזור האנטומי (השכיחים הם קואדריפלגיה דיפלגיה והמיפלגיה):

• מונופלגיה (Monoplegia), סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).
• דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.
• המיפלגיה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.
• טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב.
• טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב.

הפרעת התנועה:

• ספסטיות
• דיסטוניה
• כוריאה
• אטטוזה, תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה.

מידת המוגבלות התפקודיתמידת המוגבלות התפקודית- gross motor function classification system

תסמינים

יילודים הסובלים משיתוק מוחי, בנוסף לבעיה בטונוס (מתח שרירים), עלולים ללקות בשלל בעיות, ביניהן בעיות ראייה, שמיעה, דיבור ואכילה.

תסמינים נוספים היכולים להתלוות לשיתוק מוחין:

• אפילפסיה ופירכוסים.
• קשיי למידה המלווים בבעיות התנהגות.
• סוגים שונים של פיגור שכלי.
• בעיות נשימה.
• קושי בצאיה ומתן שתן.
• עקמת בעמוד השדרה.
• בעיות הורמונליות כגון הפרעות בתפקוד בלוטת התריס או/ו התפתחות מינית מוקדמת.
• הידרוצפולוס (באנגלית:hydrocephaly וגם: hydrocephalus) או בשמה העברי, מיימת המוח: תופעה הנגרמת כתוצאה מחסימת המעברים בין חדרי המוח אל תעלת השידרה האחראית על ניקוז הנוזל מוחי שדרתי (CSF). סיבות החסימה יכולות להיות :
  • דימום
  • שבץ מוחי
  • מום מולד
  • סיבוכים אחרים לאחר הלידה.

החסימה גורמת ללחץ תוך גולגולתי שמשפיע על תפקודיים מוחיים ומוטוריים.

אבחון וטיפול

שיתוק מוחי מאבחנים מיד לאחר הלידה או בגיל מאוחר יותר. על מנת לזהות את ההפרעה, על הנבדק לעבור סדרת בדיקות מקיפות. אין תרופה לשיתוק מוחין, אם כי טיפולים פיזיותֶרפיים ואחרים יכולים להקל במידת מה על הנכה. הטיפול מתמקד בדרך כלל בסימפטומים ומטרתו רווחת המטופל ולא ריפויו. מלבד הטיפולים אנשים עם שיתוק מוחין יכולים להסתייע בטכנולוגיה מסייעת כגון בכיסא גלגלים, תקשורת תומכת וחליפית ונהיגה מונגשת.