התפייסות זוגית / מאת ד"ר חן נרדי 

סיפור בחרוזים שנכתב למופע "שיחה זוגית – על מה שקשה לדבר" לפי ספרם של ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי:"שיחה זוגית – על מה שקשה לדבר". הוצאת הדים 2010

 http://www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=269

בסיפור שלנו אינני הזאב הגדול והרע

וגם את לא בדיוק כיפה אדומה

את אינך ילדה וגם אני כבר לא נער

בסיפור הזה אנחנו פשוט - היער 

אינני מכיר היטב את שבילייך, ואת לא את שלי

לכן אנו הולכים לאיבוד האחד לשני.

"על מה בדיוק אתה מתנצל?" אני שואלת

גם אתה שואל: "ועל מה את מתנצלת?"

כן , אתה חושד בי, ואני בך חושדת

שנינו רוצים להיות בטוחים

שאנחנו באמת לא מטייחים

אני רוצה שתבין כי מה שפגע בי זה לא המילים

זה  המבט הקר, זה קולך הרועם, זה הצלילים",

רציתי להגיד לך שנורא נבהלתי שזלגו  לך דמעות

ורציתי להסביר, להתנצל וגם ביחד לבכות.  

אבל לא היו לי דמעות וגם לא אוצר של מילים 

אז נזפתי:  "תפסיקי לבכות השכנים שומעים"

כבר הייתי מוכן לשלום

אבל אז הוא הופיע פתאום:

"אל תהיה נאיבי" אמר שר הביטחון:

"אם להשלים, אז רק אחרי ניצחון מוחץ".

 אנא האמיני. ניסיתי להוריד אותו מהעץ,

אבל הוא בשלו: "אל תבלבל לי במוח:

אשתך מבינה רק שפה של כוח"

שר הביטחון אותי כמעט שכנע 

אבל אז באת עם החיוך המשגע

בלי היסוס על ברכיי התיישבת

צחקת, נישקת, וגם חיבקת.

הייתי בהלם, בלבול ותדהמה

שכך באמצע את מפסיקה מלחמה

ואז בלי כל התרעה הוא הגיע:

צונאמי של אהבה אותי הכריע

את אוניות הזעם מיד הטביע

וואו, זו הייתה תבוסה נהדרת

מיד שלחתי לשר הודעה מאושרת:

"אל תגייס מילואים, המלחמה מבוטלת"

השר התקשר מיד והזהיר: "אתה עושה טעות:

תילחם כמו גבר, ואל תעשה מעצמך סמרטוט.

אני מודיע לך שאם תיכנע אני מסיר אחריות

ושולח לך מכתב התפטרות

לשר הביטחון שלי יש מטוסים ושריון

אך לצערי הוא מאוד חסר בטחון

אז פיזרתי על השטיח אוניות להטביע

שישחק במלחמה העיקר שלא יפריע

אחר כך דיברנו. הצטערתי וגם את

וחיבקתי וחיבקת 

ובכיתי ובכית,

והודיתי שטעיתי

והודית שטעית

זה היה סיפור התפייסות זוגית