rivka: reloaded
Reality is a crutch for people who can't cope with drugs
(Lily Tomlin)
פוסטים אחרונים
- הופעת הרוק (?) הכי טובה שתוכלו לראות בזמן הזה 5/7/10
- לידיעת הקורא רוביק דנילוביץ' 23/6/10
- אני מספמפמת 22/9/09
- נקמתי בבזק וב-012 סמייל 10/8/09
- רופאה מטומטמת 11/5/09
- מוג'ית מחליטה למות 3/3/09
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וגו'.
שוב חטאת?
אב"י! זה אתה! היית צריך להגיד שהחלפת ניק!
(סלח לי אב"י וגו')
1. כמובן שניקדת בשגיאות.
2. הזכרת לי את זה (ללחוץ פאוז בקטע הוידאו שבכתבה אחרי 5 שניות, ותודה למוג).
הָגְרוּעִים מִבֶּינֵהֵם מֵנָקדִים גַרוּעַ.
איך איך נפלתי.
יש לי הרגשה שסנייק עבד עליך.
הנה הלינק.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=183714
ועתה הפתעה :
כל מי שנכנס ללינק הזה, מקבל כוכב ירוק, ברגע שיתאפשר לבלוגר.
כמובן שעליו להגיב...
נכון, אבל לא הצלחתי למצוא את הקשר.
נר
געתי
אם כי אין לי ספק שכשתכתוב שירה היא תהיה מוצלחת. מוכשר כבר אמרתי?
(אני מפסיקה פה, שלא אגרר לחבוק.)
קלישאה מפסיקה להיות כזו כשהיא נאמרת בתום
אחותי אני לא כותב שירה.
ולא מבין בשירה.
מה שכן, הסגנון הזה נראה לי מתאים, ורציתי להתחיל איתו.
בקיצר טרפדת לי את את הכוונות להתפתחות בנושא.
סנייק? הלו?
אתה מוכשר.
הם יומרניים.
מקווה שאתה מצליח לעמוד על ההבדל בין שירה ויומרה.
(מי קבע? אני קבעתי. אני מרשה לעצמי, ובמחינתי אפשר לשאול אותי "מי שמך" ולקרוא לי מתנשאת, לא אכפת לי.)
הצצתי ונפגעתי.
זה בערך סגנון השירה שלי.
אני לא מוצא בו פסול.
אני אלרגית ליומרה ולזיוף, זה עושה לי גירודים בנשמה (כפי שכתבה יפה חברתי כתו"ר).
מה שאתה בעצם אומר זה קחי את היומרה והזיוף בסבבה ותחיי איתם בשלום.
ואני אומרת לאאאאאאא!!!
אין מצב.
ואללה לנקד אני ממש לא יודע
לא כראוי לפחות
אך חייכי לעולם
ומדוע לקחת אותם / אותנו קשה מדי?
הכל בסבבה
פליץ.
כולנו זקוקים לחיבוק, רק למה מהטיפוסים האלה?!
הו גוד, איזה צ'עמום.
זה בגלל הדיסלקציה ..
לא ..הפרעות קשב
בעצם.. הפרעות עיכול (אצל אסתי)
את באמת זקוקה לחיבוק.
גרמת לי לחייך וזה הרבה ...
קבלי תיקון
שנינו זקוקים לחיבוק :-)
איזה כייף
אדוות קצף
בקפה
זה פלוץ זרחני
ואצלנו בשיריון היו נותנים בהם בסימנים:
ח"ש
מעיך
נפיץ
הפלוצים שלך
זורחים
כוכבים
בשמי הקפה
הדלוחים
ובעברית: LOL
התרגשתי
וכיכבתי
אה, אין כוכב
אז
הפלצתי
כן.
האייקונים לא מעצבנים אותי כל כך משום מה. אין בהם יומרה ואין בהם רגש מזויף של חיבוקקקק! מהמממממת אחתתתת!!!111 (ככה בשבילי בכל אופן).
וגם יש לי לדרמן ומצפן על המחזיק מפתחות. אתה חושב שאני בן?
התשובה במהופך:
.תב ינא .אלו אל
נרגעתי.
חיבוק?
דיברתי אליי או לאורליל?
אני לא משתגעת ולא מתה מפוסטים, כתבתי שאפשר להשתגע ושבא לי למות.
רבקה
כמה 'תרגשתי
אני איתך.
חיבוק
איתך במאבקך
דמעה
עצוב
חיבוק. מרגש
נשיקות
מעניין שלא
כתבת
כלום
על האייקונים
חח, יש לי רעיון! כך את כל הטקסטים הנ"ל, ותעתיק אותם בשורה אחת, ככה - ללא רווחים בכלל, ואז תדפיס הכל על נייר קלף - תכרוך כמו מגילה, ובזמן שאתה קורא שירה אמיתית, תאכל את הכל יחד עם ספרון קצר של שייקספיר ודוריטוס תפוחי-אדמה.
נכון מאוד.
אתה צודק.
זה כל כך פתטי.
ולא בא לי לנקד.
תסלחי לי, אף אחד לא אוסר עליך להביא פוסטים של משוררים ממש, או להביא קטעים ספרים או סיפורים ממש, או לכתוב בעצמך סיפורים-סיפורים...
ומי שלא אוהב חום, שלא ייכנס למטבח. ואף אחד לא מכריח אותנו לקרוא פוסטים של אחרים (שלי, למשל).
ורק לא להשתגע ולמות מפוסטים. יש בעולם הרבה דברים הרבה יותר רציניים.
היי רבקה,
יופי של הדגמה של דבר המשגע אותך...
שאלה מענינת, אין לי מושג בניקוד, לא יודעת.
(את שלי העדבקתי ישירות מהמילון.)
אם הם מנקדים נכון או שככה בערך, לפי העין.
אז זהו ש
הם ממשיכים באותו נושא,
רק בשורות
נפרדות
אם כבר
זה
מקש ה
אנטר
שלהם
שיש בו בעיה.
לא?
ולא הבנתי את השאלה על הניקוד.
אני חשבתי שהשורות קצרות בגלל שנקטעת להם המחשבה, והם משלחים בנו זרמי תודעה קצרים, אבל יכול להיות באמת שהם מכוונים לשירה.
אגב הניקוד הוא על פי הכללים?
תודה על ההתחשבות.
בבלוג שלי מותר להתפרע (חוקי הנימוס של האתר לא חלים פה) .
גם בזה את צודקת. סף המבוכה שלי נחצה בקלות, כנראה, גם כשאין יומרה מוצהרת. ולמקרא התגובות - בכלל!
נו טוב, כל אחד והאלרגיות שלו.
לא חשתי צורך להוסיף לכיכוב, אבל בעתיד, אם יצוץ הצורך (ואני אשקול את העניין בכובד ראש, כי מסתבר שהכיכוב שלי התקבל בהסתייגות :-)), אני מבטיחה תגובה מנוסחת להפליא.
אז זהו שבשורות הקצרות יש גם יומרה.
חמוד?! בא לי למות.
זה לא אישי (ברור שזה לא אישי, אני לא מכירה אותך) - אבל אני אלרגית לטקסטים שמכילים את המילים חיבוק / כוכב / ריגששששת וגו'.