בכתבה זו אנסה לתת לכם ההורים דרך הסתכלות שונה על בעיות קשב וריכוז. ישנם מקרים רבים של קשיי קשב וריכוז לסוגיהן .יש לאבחן נכון את המקרה ולדעת האם המקור לתופעה נוירולוגי – רגשי – או חושי ובהתאם להתאים את הטיפול. רבים הם המקרים שבהם ניתנת התרופה מהר מדי ובקלות מדי וזהו אינו הפתרון הנכון בכתבה זו אנסה לתת הסבר מקיף ולהציע אלטרנטיבה בריאה ויעילה הרבה יותר.
כאשר ליקויים בקשב וריכוז נגרמים עקב בעיה נוירולוגית ,והמקור הוא אכן נוירולוגי ולא אחר , אז ישנה הצדקה מסוימת לשימוש בתרופה. הכוונה היא שישנם מקרי קצה שבהם אין מנוס בשימוש בתרופה בשילוב עם עבודה אלטרנטיבית על מנת להשיג שקט גופני ונפשי. אולם , ברוב המקרים שאינם מקרי קצה חסרונות השימוש בתרופות כמו ריטלין וקונצרטה עולים על היתרונות וניתן להשיג את המטרה – ללא שימוש בתרופה כימית המוגדרת כתרופה "נרקוטית" שהוכח מחקרית שעלולה לגרום למספר סיבוכים כגון איבוד תאבון, עצבנות, קושי להירדם. וכן תופעות הלוואי היותר נדירות אך עדיין בסיכון כגון חום, הזעה, בחילה, הקאה, כאבי בטן, סחרחורת, כאבי ראש, פריחה בעור, סרפדת, מצב רוח ירוד, חוסר מנוחה, התכווצות שרירים, יובש בפה, ראייה מטושטשת, אובדן משקל, שינויי לחץ דם, נשירת שיער וכן חרדות, להזיות ולשינוי בתודעה. אז מהי האלטרנטיבה?
ראשית יש לבצע אבחון כולל לכל מקרה בצורה מקצועית. מלבד בדיקת נוירולוג אשר אמור לשלול מקור נוירולוגי ( ובדרך כלל לדאבוננו ידו במקרים רבים קלה על ההדק לרשום את התרופה) , יש לבצע אבחון כולל לילד שכולל מספר פרמטרים. בכל כתבה אתרכז בנושא אחד העלול לגרום לבעיית קשב וריכוז ,היום אתמקד בסיבה הראשונה – רגישויות. הפרמטרים הנבדקים באבחון כולל הינם:
האבחון הכולל חייב לקחת בחשבון את כל המרכיבים הללו ועוד רבים אחרים על מנת לאבחן מהו מקור הקושי בקשב וריכוז , המקור הוא המרכיב החשוב ביותר במתן טיפול ,ולדאבוני, רבים המקרים שהמקור הוא כלל אינו נוירולוגי אלא רגשי , סביבתי, התנהגותי, או חושי. כאשר אני מדבר על מקור חושי הכוונה לכל אותן רגישויות יתר שונות , רגישות יתר יכולה להתבטא בכל אחד מחמשת החושים או בכולם יחד כפי שאפרט בכתבה זו. רגישות למגע – בכל אבחון של רגישות יתר ישנם שני סוגים : רגישות יתר או תת רגישות רגישות יתר – זהו מצב בו המוח מפרש כל סוג של מגע כמגע חזק מדי /לא נעים/מחוספס / מציק / פולשני , בזמן שאדם ללא רגישות יתר לא יחווה אדם שני שנוגע בו בצורה לא נעימה, האדם בעל רגישות היתר יחווה את המגע בצורה קשה עד כדי בלתי נסבלת . תת רגישות – זהו המצב ההפוך שבו האדם בצורה לא מודעת מרגיש בצורה מאוד חלשה או לא מרגיש בכלל מגע , התחושה דומה למה שאנו מכנים "עור של פיל" , הגוף כתוצאה מהתהליכים שעבר פיתח שריון הגנה שחוסם הרגשה, הגוף חסם את הקולטנים בעור להרגיש וזו התוצאה. ומאחר והעור מכסה את כל גופינו כולל כל החושים ונמצא בכל מקום ברוב המקרים רגישות יתר או תת רגישות בעור באה לידי ביטוי בשאר החושים בגוף למשל: רגישות שמיעתית – האם הוא רגיש לרעשי רקע( כאשר יושבים בכיתה ישנם המון רעשי רקע מתוך הכיתה ומחוצה לה שעלולים להוציא מריכוז ילד בעל רגישות שמיעתית),כל רעש נחווה אצלו כחזק מדי , או ההיפך האם שקט מוחלט גם מקשה עליו להתרכז? והוא חייב "רעש לבן" – רעש רקע קבוע על מנת להתרכז ( למשל להכין שעורי בית עם מוזיקה/טלוויזיה דולקת?) רגישות לריחות – ילד הרגיש לריחות , אשר לנו נראים כחלשים ולא מפריעים עלולים אצלו להתפרש במוחו כבלתי נסבלים ומקשים מאוד על התפקוד רגישות לטעמים – העלולים ליצור בעיות של תזונה לא מאוזנת , מרקם של אוכל מסוים עלול להרגיש פשוט מחוספס ולא נעים דבר המונע ממנו לאכול רגישות וסטיבולרית – רגישות של מערכת שיווי המשקל אשר מצויה באוזן , לקות במערכת מתבטאת בקושי בסיבובים ,קושי במודעות סובייקטיבית למנח הגוף ולתנועה בחלל כלומר יש קושי לאדם להיות מודע לכל שינוי במנח גופו במרחב, קושי בשמירה על שיווי משקל ויציבות. קושי בייצוב העיניים במרחב בזמן תנועות הראש( אחד מתפקידי המערכת הוסטיבולרית הינו לתאם בין תנועת הגוף לייצוב העיניים. אצל ילד הלקויי בייצוב העיניים, נראה חוסר שיווי משקל, ריצוד עיניים (ארוך או קצר מהרגיל) לאחר תנועה של הגוף, או נפילות. רגישות אנרגטית – ילד הרגיש אנרגטית חווה אדם נוסף אשר נמצא במרחק לידו כאילו הוא צמוד אליו או ממש בתוכו ף ילדים אלו מתקשים לשחק עם ילדים אחרים מתקשים לשבת בכיתה צפופה, או בכל מקום הומה אדם , הדבר גורם אצלם להצפה של מערכת החישה כי כל הסביבה נחווית כאילו היא בתוכם ממש, וברור שבמצב כזה לא נשארת אנרגיה בגוף הפנויה להקשיב או בכלל לתפקד. כפי שניתן לראות ישנה חשיבות גדולה לאבחון מקיף וכולל המורכב משאלון להורים + אבחון מעשי מפורט , הבודק את תפקודי הגוף, היציבה , טונוס השרירים, צורת ההליכה, אופן ואיכות הנשימה, מערך הקורדינציה , תפקודי המוטוריקה העדינה ( כתב יד , שרירי כף היד , עיניים ותאום עין –יד ), וכמובן מערך החושים ותפקודו לשלול או לאשר רגישות יתר או תת רגישות. לצערנו רופאינו היקרים לא מבצעים אבחונים אלו מסיבות רבות שעיקרן הזמן הרב שהן דורשות וכן הסיבה שאין להם פתרון לבעיות אלו ברפואה הקונבנציונאלית . הפתרון הקל – הוא לתת תרופה כימית שפוגעת בגוף מאשר לאבחן את מקור הבעיה האמיתי. נוכחתי לדעת כמה רבים הם המקרים שבעיות קשב וריכוז /קשיי למידה / דימוי גוף נמוך/ בטחון עצמי נמוך ושאר בעיות נפוצות אצל ילדים ונוער מקורן היה ברגישות יתר או תת רגישות ולא מקור נוירולוגי. אז מה הפתרון? הטיפול בשיטת "אלבאום" בבעיות קשב וריכוז מחולק לשלושה חלקים: חלק ראשון – אבחון פרטני ומקיף הכולל שאלון מפורט להורים , ואבחון פרטני לאיתור מקור הקושי המדויק ביותר. חלק שני - הטיפול עצמו שהינו מפגש אישי 1 על 1 מטפל ומטופל בחדר קבוע נקי מרעשים חיצוניים וגירויים המקשים על הריכוז, מקום המקנה בטחון ,חממה, שבה לומדים להכיר את הגוף ומגבלותיו, ועובדים ספציפית על מקור הבעיה בהתאם לאבחון. הטיפול מחולק לתרגילי תנועה ייחודים , להכרת הגוף וחיזוקו ,פיתוח היציבה ,חיזוק השרירים וגמישותם, וחיזוק השלד ,תרגילי קורדינציה פשוטים ומורכבים, עבודה על קו האמצע של הגוף , עבודה על גבולות גוף ,עבודה על פיתוח המוטוריקה העדינה ,ועבודה על וויסות המערכת החושית. כך מאמנים את המערכת החושית דרך עבודה על הגוף לווסת תחושות ( ברגישות יתר) או לעורר את המערכת ( בתת רגישות) עד להגעה לאיזון – לקו האמצע. כמו כן חלק חשוב בטיפול – הינו המגע,בין אם ישיר או עקיף דרך חפצים (מזרון/ כרית / כדורים מיוחדים) שמטרתו לווסת רגישות בעור, ליצור גבולות גוף ברורים ולהשיג שרירים חופשיים ושקט בגוף. כאשר הגוף מחוזק , גמיש , נושם חופשי , הרגישויות מווסתות , ונשלטות ע"י המטופל (ולא שולטות בו) כך אנו משיגים שקט גופני ,שקט גופני משפיע ישירות על שקט נפשי ומפנה משאבים ואנרגיה לגוף למשימות אחרות ובהן הקשבה וריכוז לכל מטלה מתבקשת. כאשר אין שקט בגוף אין אנרגיה פנויה להקשיב כי הגוף עסוק בוויסות תחושות מהסביבה וכלפי חוץ זה נראה כבעיית קשב וריכוז אך מי שלא יודע את המקור לא יוכל להגיע לפתרון. החלק השלישי והאחרון – תרגול ומעורבות הורים ישנה חשיבות עליונה לתרגול התרגילים בבית ולמעורבות ההורים , מכיוון שפגישה של פעם בשבוע אינה מספיקה ,ומכיוון שמטרה הטיפולית היא לא לפתח תלות במטפל אלא לרכוש כלים ותרגול שהילד יתרגל בבית עם הוריו ולבדו, כך התרגילים הופכים להיות חלק מחייו וניתן לבצע אותם בכל זמן ובכל מקום, המטופל לומד לסמוך על גופו ועל עצמו ולגלות שהוא יכול לרפאות את עצמו ללא צורך בגורם חיצוני וזה כל היופי בשיטה – היא הופכת לדרך חיים ומקנה עצמאות. בכתבה הבאה נתמקד בעוד גורמים העלולים לפגוע בקשב וריכוז וליצור קשיי תפקוד ולמידה. הכותב הינו מאבחן ומטפל מוסמך בקשיי תפקוד ולמידה , וקשיי קשב וריכוז אצל ילדים נוער ומבוגרים, בעל התמחות בילדים ונוער במגמת פסיכותרפיה גופנית. |