מי מירמר את הקפה שלי?

יש המון "תקלות טכניות" בעיקר לאחר שדיון צובר תנופה. ראי לדוגמא
נפגשים בבית אריאלה שהיה אמור להיות דיון יחיד על נושא שכר המינימום עם כותרות מתחלפות, ומאז אני פותח הרבה דיונים מתחלפים, והאפקט החברתי מוחלש

יהודית יקרה
צר לי לשמוע את מעללי הרוע וההרס
מקוה שלא תקחי את זה באופן אישי
והחשוב מכל מקווה להמשיך לקרוא את דבריך היכן שלא תהיי.
בברכת אופטימיות
אריאלה

איך קורה דבר כזה? צר לי לראות,
אולי יותר טוב לעבור לפייסבוק- אעקוב אחרייך

מרתיח ומקומם שהשקעה רבת שנים יורדת לטמיון כך. למיטב ידיעתי זו לא פעם ראשונה בקפה. איך נעשה דבר כזה בכלל ?! יש לדרוש ולברר האם זו חדירה מתוך הקפה עצמו או שמא מישהו מבחוץ שידע את סיסמת הכניסה שלך ? בכל אופן לחברה המנהלת את אתר הקפה ודאי יש גיבוי יומיומי מלא של מערכת הקפה על כל הבלוגים שבה וחייבת להימצא דרך טכנית לשחזר את האתר המקורי במאמץ לא גדול. תודה על הלינק לכתב העת. בהצלחה !

צטט: מיכאל בלק 2010-10-22 11:05:53

מאד מאד מקווה שזו תקלה טכנית (שגם אסור שתקרה) ולא חבלה במתכוון. מקווה שתשארי
איתנו ושהבעיות ייפתרו.

 

ועוד דבר לי אליך יהודית, תודה על הכתבה הרחבה שפירסמת עלי ועל עבודתי, מהלב.

כבר מספר ימים אני תוהה לאן נעלם הבלוג שלך.
רציתי לשלוח אליך את התגובות הנפלאות שקיבלתי הודות לפירסום בכתב העת שלך.
אני כלל לא מתפלאה שאין עזרה מהנהלת הקפה-נוכחתי בכך מאז ה"שדרוג" ולאור התגובות וההתיחסות לפונים.

יהודית, אחרי התגובה הנזעמת שקיבלתי מאפרת, אני לא רוצה להמשיך ולכתוב על תגובות ההנהלה.
כן אכתוב לך, מאחר שדבר כזה קרה לי באתר אחר, שלמדתי על בשרי שיש ברשת משתמשים הנקראים טרולים, והם פורצים לרשתות כמו שלנו ומוחקים חומרים פופולארים. כל אתר נלחם נגדם, בהצלחה או שלא.
אני מקווה שלא תוותרי עלינו, קוראיך וחברייך, ותחזרי אלינו בבלוג החדש.
דבר אחד טוב יצא לי מהחוויה ההיא - למדתי כמה חברים טובים יש לי ברשת, ושכמות האנשים הטובים שיטרחו לעזור, להזדהות ולהגיד מילה טובה, היא עצומה, גדולה יותר ממה שידעתי עד לאותו רגע.
רק טוב
ענבל

הגעתי לכאן בעקבות אסתי.
לא יתכן שההנהלה תתנער מכל אחריות.
מתארת לעצמי את עוגמת הנפש הרבה
אותה את חווה.

http://cafe.themarker.com/post/1845048/?last_method=edit

דרך הבלוג של אסתי הגעתי בסופו של דבר אל הכרטיס החדש שלך. אני לא יודעת מהיכן להתחיל לכתוב עד כמה צר לי וכואב לי בעבורך. לאבד את כל התכנים שבנית בדי-עמל במשך זמן כה רב, אחד לאחד, באהבה גדולה למען כל קוראייך - זה בלתי נתפס, וכואב כאילו איבדת חלק מנפשך.
אני יודעת שעל אף מילותייך הקשות, שפרסמת למעלה, תמשיכי הלאה, תצרי ותבראי את כל הדברים שאת אוהבת. למענך ולמען כל אוהבייך

אוהבת ומחבקת - רננה [אילנה]

צטט: המספרית 2010-10-22 14:41:05

יהודית אהובה!

נכנסתי לגלריית המוסיקה שלך והוקסמתי!!! פשוט חגיגה לאוזניים!

שמחה שלא איבדנו אותך...

בשם כל חברייך האוהבים,

אלומה

אלומה, הרבה סופרים איכותיים לא נמצאים בקפה. לא ידעתי עד לרגע זה. הקפה לא מה שהיה פעם. לי הוא היה בית שני. המחשב שלי בבית תקין ביותר, הקבצים שהעליתי לבלוג הראשי שלי מגובים. הבלוג שלי נפרץ באתר בשל אבטחה לקויה.  כשכותבים את האמת למישהו , היא תמיד כואבת. כנראה ששיטת הטיוח של מנהלת תמיכה מטעם ההנהלה עובדת בטיוח. פעם הייתי יו"ר ועדת האתיקה של אגודת הסופרים העבריים, לא בוחרים לתפקיד אתי כזה אדם שפיו ולבו לא שווים, כפי שאפרת בדיוני הקפה ניסתה להציג אותי. חשבתי שהיא מלאכית או פיית אור שעוזרת לנו , טעיתי בגדול. פיות יש באגדות. במציאות חיינו האלימות הנכתבת והאלימות המילולית מכסות על טיוח האמת. להנהלה יש מה להסתיר. זו רשת חברתית שיש לה חורים באבטחה ואם היא איננה מסוגלת לשמור על בלוגריה שתגיד ולא שתמלא את פיה מים ותגיד שהבלוגרים אשמים.

היום זה קרה לי ,מחר זה יכול לקרות למישהו אחר. 9 גלריות אינן הולכות ברגל. אני פה בבלוג השני עוקבת אחר ההתפתחויות. הבלוג הראשי שלי נעול. עם רגל אחת כמעט בחוץ, חשבתי שאיבדתי בית, הבית האמיתי הוא בחוץ בחיק המשפחה התומכת, שמבינה שהכל הבל הבלים. בדיוק על החבריה הריקה הזאת כתב רועי השבוע, האלימות היא הפצע המדמם של הדמוקרטיה ואני יכולה להוסיף גם של קפה דה מרקר. ויש לי הרגשה שתגובתי תמחק.

יהודית אהובה!

נכנסתי לגלריית המוסיקה שלך והוקסמתי!!! פשוט חגיגה לאוזניים!

שמחה שלא איבדנו אותך...

בשם כל חברייך האוהבים,

אלומה

מאד מאד מקווה שזו תקלה טכנית (שגם אסור שתקרה) ולא חבלה במתכוון. מקווה שתשארי
איתנו ושהבעיות ייפתרו.

אני לא יודע אם אמא תרצה להיות כאן בקפה, אחרי שחיבלו לה כאן בבלוג, ואיזו חבלה. את התגובה שלי בבלוג הראשי שלה דאגו למחוק בהנהלת הקפה. אני יכול לכתוב כאן שמה שהיא עוברת כרגע מול ההתנהלות של הקפה, פשוט הזויה..בסך הכל רצתה להודות למי שעזר לה במצוקתה להכנס לבלוג שלה ואין למי להודות. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. הזוי, מה שהוא קרה פה לקפה הזה והטעם לא מתוק ונעים אלא מריר להחריד

יהודית
אני פשוט המומה ממה שקראתי כאן
לא מבינה את הרשעות הזו
למה?
מי?
מקווה שיבדקו מה קרה

צטט: אביה אחת 2010-10-20 20:02:14

יהודית יקרה

ממש לא מבינה איך זה קורה
האם אפשר שישחזרו לך?

לא יודעת מה לכתוב לך, אני פוחדת מהמחשבות שלי אפילו 

יהודית יקרה

ממש לא מבינה איך זה קורה
האם אפשר שישחזרו לך?

יהודית .תודה רבה.
גיליון מרשים מגוון ומרתק.

יהודית,

גם אני הייתי בשוק אתמול כשגיליתי שמשהו קרה לכרטיס שלך.

שמחה שיכולתי לעזור במעט בתקשורת מול אפרת.

 

זה מאוד חמור לדעתי,

מבינה את רגשותיך.

מקווה שאכן ירדו לשורש העניין,

ואולי יוכלו לשחזר את

כל הגלריות והאודיו שמחקו לך.

כזו חוצפה!

וואוו. זה נורא. גילית מי עשה את זה? איך זה קרה בכלל? זה נורא!

אני בשוק.
לא מבינה מה קרה ואיך בכלל דבר כזה יכול להיות..
או לקרות.
כתב העת יפיפה..ואני גאה בו וגאה בך שהעלית אותו כפי שהוא. הכל בו מרגש.....מרגש מאד מאד...
כייף לראות את פירגונך לחברים.
את גדולה.
*****

נראה שהדה מרקר מתחיל שוב להתפגר או
להשתדרג .. (:

תודה על כתב העת ..
אלך להציץ בו ..כעת

יקירתי ,
בהצלחה בהמשך ..

רק לא להתיאש ..

יהודית,
כתב העת ממש נהדר ומרגש,
קראתי את השירים הראשונים והתרגשתי
המון תודה על הפירגון
המון הצלחה לכתב העת המעולה
והצלחה בחידוש הבלוג
דבי

צטט: אסצ'ילי 2010-10-18 23:02:03

איך זה קרה יהודית? אני קצת בהלם ממה שאת מספרת. פרצו לך לכרטיס?

אני נלחמת עם הדמעות כבר כמה שעות, רציתי לשמח עם הופעת הגיליון, בסוף יצאתי בוכה. אני רוצה את הבלוג שלי, לא רוצה כרטיס חלופי

 

איך זה קרה יהודית? אני קצת בהלם ממה שאת מספרת. פרצו לך לכרטיס?