אני יודע שזה קצת ...ווואוווףףף, איך לומר את זה...לא מי יודע מה מפרגן מצידי,אבל כל פעם שאיזה בחור זורק את הבלונדה אני קצת שמח, כי זה אומר שיום אח"כ יש שופינג, וכל שופינג ראוי נגמר בביקור בג'ונגל
אז הינה אני ובלונדה צועדים. היא בהליכה של חייל בדרך לקרב....
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בת"א זה לבדוק את עצמי טוב טוב בכל חלון ראווה
כי אתה אף פעם לא יודע מאיפה תצוץ האהבה הבאה שלך
זה יכול לקרות בכל מעבר חציה
או סתם ברחוב
בכלל, העיר הזאת יכולה להיות מרתקת, היא מספקת כל כך הרבה ריחות מעניינים!
לא תמיד מגיעים ישר לגונגל, לפעמים הבלונדה מתעכבת בבית קפה עם חברות ואז אני נאלץ להתייחס יפה לכל המעריצות שלי
כן, מודה, אני זו... של עוגיות. שב, ארצה, תן יד, דבר, מה שתגידו-רק תנו!!! (נו,שכל אחד והסטייה שלו...)
טוב, נו,יאאלללה, כמה אתן חופרות!!! יש לנו עוד עבודה לעשות
או! סוף סוף הגענו
איזה כייף להיות במקום שבו תמיד תרגיש בבית ויאהבו אותך כמו שאתה
שלא לדבר על שלל העוגיות שאני מקבל כאן (אבל אל תגלו למנהל של זאתי עם ציפורניים הסגולות, שהיא המוכרת החביבה עלי. נחשו למה!!!
מימני, זאת אמדאוס, חתולת הבית של גונגל -איבן גבירול
אתם חושבים שיש מצב שהיא תאשר לי חברות בפייסבוק?
|