על חטא היהירות
יקירים ואהובים, ניצוץ אלוקים מתגלם בגוף, תחת המעטה המטעה של בשר ודם.
ברצוננו להסב תשומת לבבכם, לפקוח עיניכם לעובדה מאוד חשובה. ידע שנשכח מכם במכוון למען תטעו ב"מבוכי האגו" שלכם. מדברים אנו על אותו חטא קדמון ונשכח שמונע מכם להתחבר אל המקור האלוקי בעצמו. זהו "חטא היהירות"!
אחדים מכם אינם מפרשים נכון את המונח 'יהירות'. אחדים מכם אינם מודעים כלל וכלל כי נוגעו בנגע זה, שפשה בהם והעמיד חיץ בינם לבין נשמתם, לבין אלוהיהם.
ברשותכם, נאיר ונחדד לכם מה היא אותה יהירות ומדוע אנו מכנים אותה בשם, שמעורר בחלקכם נוגדנים וקונוטציות "דתיות".
יהירות הינה, ראשית כול, ה פ ר ד ה. אתה שם עצמך במצב של נבדלות, של שונות, של עליונות על בני אדם אחרים, שאינם במעמדך. כפי שאתה מתרגם את אותו מעמד. יכול הדבר להיות: מצב אקדמי, רמת השכלה ואף אינטליגנציה. יכול הדבר להיות מעמד חברתי – כלכלי. יכול הדבר להיות גיל, יופי חיצוני על פי מוסכמות החברה והתקופה אליה אתה שייך ובה אתה מקבל את ערכי השיפוט המוטעים שלך. יכולה להיות התנשאות בנושא של התפתחות רוחנית וידע, עד כדי ביטול אנשים שלכאורה אינם שווי ערך לך. מבחינת הגיל, הניסיון, היכולת לתקשר, ועוד. יהירות הינה החמצה של עובדת יסוד מאוד פשוטה והיא: "הדברים אינם כפי שהם נראים למראית עין!" לכל דבר ישנה סיבה ותכלית. בכל אדם ובכל מאורע ישנו מסר מוצפן במיוחד עבורך, ושיעור טמון בו, אם מודע ובין אם חבוי ונסתר! יקירים, אין באמת אנשים שהם "פשוטים", שהם "נחותים" מכם באופן כלשהי. כל אחד מכם יחיד ומיוחד וטומן בתוכו ניצוץ אלוקי שבא לכאן להתגלמות בגוף אנוש כדי ל ל מ ו ד! כדי להוסיף ידע אל המאגר הקוסמי - אלוהי הקיים, מאגר שגדל ומתפשט כל הזמן ויוצר תהודות רב - גלקטיות בכל היקומים. אדם אחד יבוא ללמוד על הסבל בצורה של עוני "מחפיר", בצורה של לקות פיסית "נוראה" ועוד. המרכאות באות לתאר שיפוט. אנשים באים לחוות את מערך האמונות היסודי שטמון בהם. עליכם ללמוד ולחוות את כל ההתנסויות, של הסבל כמו של האושר, של החצוי כמו של השלם, של השופט כמו של הקורבן שנשפט. עליכם לפתח חמלה דרך הזדהות אנושית. עליכם לפתח הבנה של אי שיפוטיות דרך חוויה ממשית פיסית. עליכם ללמוד אהבה בלתי מותנית – מעבר למעטה המטעה של התפקידים שאתם ממלאים זה לזה. משפט מפתח הינו: "התפקידים שאתם ממלאים זה לזה". אין אדם שאין לו מסר בעבורכם. אם תשכילו לפקוח את עיני נשמתכם ו ל ר א ו ת ו. הבינו, כי כל אדם בא לשקף לכם תכונה כלשהי, רצויה או בלתי רצויה בתוככם. כל אדם מעביר לכם מסר על עצמכם: האם לבכם פתוח אליו? האם לבכם נחסם ונקפץ לעומתו? האם אתם ביקורתיים ושיפוטיים כלפיו? האם אתם בחמלה או במלחמה? אנשים שאתם עוזרים להם – ד ע ו – כי לעצמכם הינכם עוזרים! מטרתכם העיקרית, מטרה שהובאה ממישור הנשמה שלכם הינה – ל צ מ ו ח, לגדול, ל ה ת ע ל ו ת ולעלות בסולם האור של האבולוציה הנשמתית שלכם. העלייה נעשית כשאתם בעליה פנימית – בהתעלות. מתעלים על פחדים, על דחפים השרדותיים של מגננה והתקפה, מתעלים על צורך לנקום ולשנוא את מי שמאיים או פגע בכם באופן כלשהו. מתעלים על דחפי האישיות להגן עצמה ולהיות למעשה – ב נ ב ד ל ו ת. הנבדלות הינה אשלייה נפלאה שמאפשרת לכל חלק שהינו אתם לעשות עבדוה פנימית, ללמוד ולצמוח דרך שיעורי החיים המגיעים אליו, בהנחייה "מלמעלה". למה הכוונה מלמעלה? אין אלו באמת שיעורי חובה ומבחנים בניגוד לרצונכם. א ת ם אלו שאישרתם והסכמתם לעבור אותם כדי ללמוד ולהתפתח. זו המטרה שלכם כאן. להכיר את עצמכם – "דע מי אתה, מאין באת, לאן אתה הולך". והתשובות לשאלות אלו: אתה ניצוץ אלוהים, נשמה טהורה בגוף שבאה ללמוד את ההתעלות. שבאה להתקלף מחדש ולנקות את הכלי שהינה, כלי שמכיל את אלוהים בכבודו ובעצמו! מאין באת? באת מאלוהים. לאן אתה הולך? אתה הולך לאלוהים. הכול הינו אחד: אלוהים המתגלם בכל צורותיו. אין דבר בעולמכם ש א י נ ו אלוהים. אין דבר שאינו מכיל את אלוהים. יש שההכלה שלו מצומצמת, ואז זה יתבטא באפשור ל"רע" לעבור, כי המסננת אינה מעבירה את ניצוצות האור הטהור. יש שהכלי טהור, נקי וזכך וניצוצות רבים יותר יועברו דרכו. אך אין אדם שאינו כלי. אין אדם שאינו זקוק להשיל את "הקליפות", השכבות שמונעות מאור הבריאה האלוקית לעבור דרכו. השכבות האלו נוצרו כדי להגן על האגו ולבודדו. הם נוצרו כתוצאה מצורך הישרדותי. הם נוצרו מסבל, קושי, מלחמה. הם נוצרו מהרגשה של חוסר – חוסר ערך עצמי, הרגשת לא ראוי מספיק, הרגשת ביקורת עצמית, שנאה עצמית, הטלת דופי, ויהירות. להקטין אנשים אחרים על מנת להאדיר את עצמך. על מנת להגדיל את ערך עצמך. על מנת לחוש טוב יותר ובסיפור על מי שאתה. כשאתה מתייהר – אתה קודם כל, מפריד עצמך מאלוהים. משום שאלוהים אינו שופט בני אדם לפי חיצוניותם והישגיהם. אינו שופט אותם כלל אלא מקבל אותם. מכיל אותם. מבין אותם. מאפשר להם לשוב ולשגות, או לחלופין, לנסות ולתקן ולהתקדם. בתוך עצמם, בתוך עולמם הפנימי ודיעותיהם. לשפר מרבצי אמונותיהם ולזככם. כשאתה מפריד עצמך מאלוהים, הפרדת עצמך משאר בני האדם – הבריאה של אלוהים. אתה מתנשא ושופט אותם. בכך הינך שופט את ע צ מ ך! הבן, אין אנשים שהם טובים ממך. אין אנשים שהם טובים פחות ממך. אין אנשים שיש לשפוט אולם. כל אדם נמצא בשיעורים משל עצמו. הוא בא ללמוד וגם, בו זמנית, ללמד באמצעותו אנשים אחרים. הלימוד נעשה בטוב, בחסד ובנועם, או בדרכי מלחמה תקיפות. אין אדם שאינו מלמד אותך דבר על...עצמך. אין אדם שאינו מייצג חלק בתוכך. אין אדם שלא בא להאיר אותך להתבונן בתוך עצמך, לשים לב לתגובות שלך כלפיו. ל ל מ ו ד וללמד! כל בני האדם הם שווים!!!! אין להפלותם על סמך גיל, מין, ניסיון,מעמד שרירותי. כל בני האדם הם שווים והם נציגיו של אלוהים עלי אדמה! וגם – א ת ה! ערך עצמי מן הראוי לו שיעשה במידת הענווה והצניעות. שלא יכלול התנשאות, יהירות והפרדה בינך לבין הזולת. פשוט עליך להכיר כי אתה נציגו של אלוהים, הכלי שדרכו הוא עובר. לפיכך אתה ראוי לאהבה ולהערכה רבים על תפקידך החשוב! לפיכך עליך להתנקות משכבות, קרי "קליפות" של האישיות שאינה רואה ומבינה את התמונה של האחדות ואת חכמת ה ה כ ל ה. הכלה הינה הכל ה'!!!!! עליך להבין כי כדי להתנקות ולהיות מסוגל להכיל יותר אור עליך לשחרר כל מה שאינו אהבה, הבנה, סליחה, חמלה, הכרה בערך עצמך. זו המטרה שלך שבגינה נולדת ואיתה תמות ותמשיך הלאה, להתנסות אחרת. בין בגוף ובין שלא בגוף. תלוי במידת התפתחותך והתקדמותך כנשמה מוארת. החטאים הינם שיעורים בלעטות את הקליפות ואף ל ע ב ו ת אותן! חטא – הינה החטאה של המטרה שלשמה אתה מתגלם!
במקום להשיל קליפות כדי להתחבר אל אורו של אלוהים ולהכילו בשלמותו, אתה עוטה עליך קליפות חדשות וקשות להסרה. אתה מחטיא את המטרה. כעת מבינים אתם יותר לעומק את המושג "החטא" ואת "החטא הקדמון".
אבותיכם אדם וחווה, הוויות מיתולוגיות, סימבוליות ואמיתיות בעת ובעונה אחת, כשם שכל דבר ואף אתם הינכם. ובכן הם החטיאו את מטרת האחדות זה עם זו ועם כל גן העדן – פאר הבריאה: בעלי החיים, האדמה, העצים והצמחים. הם התחילו להבדיל בין "טוב" לבין "רע", הם שמו על עצמם "עלה תאנה" שמסמל את ההסתרה של זהותם, הם התחילו לשקר מתוך פחד, הם התחילו להאשים "גורם חיצוני להם". אדם האשים את חוה. חוה האשימה את הנחש שפיתה אותה. איש מהם לא לקח אחריות. הם התחילו לפתח קליפות חדשות ועבות. הם הורישו לכם כל זאת. לשקר מתוך פחד כדי להגן על עצמכם, לבגוד באמון ("ומפרי עץ הדעת טוב ורע לא תאכלון"), להאשים איש את רעהו, להסתתר ולהחביא את זהותכם, לרמות. להיות בהפרדה מאלוהים ומהאמת. ממקום של אמת – עברתם למקום של שקר. ממקום של אמת – נכנסתם למקום של אשליה כדי ללמוד שיעורים שיחזירו אתכם בנתיב הגבוה של האמת אל אלוהים. זהו סוד הגירוש מגן העדן, שם הכול היה באחדות עם אלוהים והכיל אותו. למעשה גן-עדן פירושו: גֱּן עד-דן-ה'. צפון בכם גן האחדות ומשימתכם להתחבר אליו על – ידי השלת הקליפות של השיפוטיות (דן, דן ה').
לשקר לאלוהים עצמו זו יהירות. ביהירות ישנה מחשבה שאני יודע טוב יותר, אני יכול להסתיר מה שאני רוצה, אני קובע את האמת שלי.
יהירות יכולה ליצור אצל אנשים חוסר יכולת לבקש עזרה כשצריך. "אני אסתדר בעצמי", "לי אלוהים בלבד יעזור". וזוהי חוסר הבנה כי אלוהים מושיט יד ועוזר ב א מ צ ע ו ת כל שליחיו ומלאכיו עלי אדמות – אנשים בגוף בשר ודם. גם להתחפר בכאב ובסבל שלך, לפחד ולחשוש ולא לרצות לעורר עליך, חלילה, רחמים, או עליונות של בני אדם אחרים – זו יהירות. יהירות מוסווית אמנם, אך בהחלט עדיין הפרדה וגאווה שהינה – י ה י ר ו ת. עליכם ללמוד לדעת ל ב ק ש, לדעת ל ק ב ל כמו גם ל ת ת. הכוונה לעצמכם כמו גם לזולת, שמשרתם את שיעוריכם תמיד. בקשה, קבלה, נתינה. לעתים אנשים שקשה להם לבקש עזרה והם נגועים בחטא היהירות הסמוי, מקבלים על עצמם שיעור של השפלה עצמית וחוסר ערך, כמו גם מחלה קשה שאינה מותירה להם ברירה. עליהם ללמוד לקבל כל עזרה שמושטת להם.
היות ורגע הכוח מצוי כעת, רגע הבחירה הנשמתית שלהם הוא בעצם הרגע הקדוש הזה, שהינו ש ע ר ואפשרות לצמוח ולעלות שלב בסולם האור, שאלו את עצמכם בכנות: האם יש בי יהירות כלשהי? בפן של פיאור שם עצמי והישגי, או הנבדלות מהזולת, או חוסר היכולת לקבל לעצמי. אם התשובה שעולה בכם הינה: כן, יתכן והופתעתם. עדיף לדעת את האמת. לעתים היהירות מודחקת ואינה באה לידי ביטוי. לכל אלו שמצאו או לא מצאו בתוכם יהירות מומלץ לעבור תהליך של סליחה, זיכוך ואפשור לאור הבורא לעבור בהם ללא הפרעות וקליפות מיותרות. וכאן מובא תהליך הזיכוך וטיהור נגע "חטא היהירות" שמחטיא את מטרת האחדות:
" אני מכיר בכך שיש בי יהירות." הצעד הראשון תמיד כרוך בהכרה. אם המשפט נראה לכם "למטה מכבודכם", "משפיל" "מעורר כעס" – יפה מאוד, הרי שמצאתם כי אכן...הינכם נגועים בחטא היהירות של האגו. למי שאינו נגוע בחטא הזה אין כל בעיה להצהיר זאת. הצעד הבא: הצהירו מתוך כוונה טהורה ושלמה, שלוש פעמים: "לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי." לאחר כל פעם נשמו עמוק מהאף. השאירו את הנשימה/נשמה בבית החזה, במפתן הלב. ספרו עד שמונה. שחררו את הנשימה דרך הפה באיטיות ובקול. "אני בוחר/ת להתקלף מכל שכבות הנבדלות של האגו. אני בוחר/ת להיות כלי טהור ונקי ולהכיל את ה'". כ ע ת דמיינו מפל מים גדול. אור גדול מאיר את המים. קשת בענן מקרינה על המפל אל אורה. היכנסו בעיני רוחכם לתוך המפל. תנו למים לשטוף את הקליפות שלכם. אפשרו לאור להיכנס לתוכם ולהמיס את כל הקליפות הפנימיות. התקלפו... ה ר ג י ש ו תחושה של קלילות, אמונה, אהבה, בטחון נמהלת בתוך האישיות שלכם. אמרו: "אני בוחר להיות באור. אני בוחר להיות בהדרכתה המלאה של הנשמה שלי. אני בוחר להיות כלי נקי ולהכיל את כל אור נשמתי." דעו כי כך קורה. כך קורן וכך מוקרן על מישור ההתנסות והחוויה שלכם, איזור לוח המשחקים של הנשמות – א ר ץ (=אשליה רצונית). דעו כי יש לכם להתחבר להערכה עצמית, להבין כי אתם מכילים את אלוהים כשאתם שלמים, נקיים וטהורים ומשוחררים מקליפות האגו שחוצצות ביניכם לבין הבנה וידיעה זו. דעו לבחור בענווה, בצניעות, בפשטות, אך לא לבלבל אותם עם "חוסר ערך עצמי" והרגשה כי אינכם יכולים ומסוגלים.
על תשפטו את עצמכם! אל תשפטו את זולתכם! אל תחטיאו את המטרה של האחדות! יהירות וגאווה הן החטא הקדמון הגדול ביותר. שחררו אותו. בקלות השילו את הקליפה, כשם שהנחש משיל את הנשל שלו בבוא העת. כשאתם מוכנים – הקליפה תנשור. כשאינכם מוכנים, תצטרכו לגרד חזק את הקליפה עד זוב דם, לפעמים. ולעתים, תהיו בשלב שבו לא תדעו שיש לכם קליפה ולא יהיה לכם כל צורך להתקלף. והכול קורה לטובתכם הנכונה ובזמן הנכון.
קדוש קדוש קדוש ה' צבאות ואנו כולנו מלאכיו.
(מתוך הספר: "תודעת ה א ו ר - אלכימיה של נשמה", אילנה בהט, הוצאת לוטוס, 2010 (C) ) |