היא קמה ערומה למרפסת

חתולה זרה נבהלה (לה)

מהפתיחה

על השער חיכתה מעטפה

שהבטיחה (עם פרחים ופרפרים)

אחד ועוד אחד מתנה (כל השנה)

למעל תשעים הצגות ילדים

היא לא תלך

לתשעים

גם לא לאחד

אולי רק ל

ועוד

אחד.

כפית מסתובבת בכוס מסתובבת בקוס נחש נבחש

הטעם של הקפה

לא משתנה (יש דברים).

פרוסה קופצת תמיד מקפיצה איזו

תקווה

למשהו חדש

שריפה.

היא חשבה על איך דג סופג חוויה

זנב כתום מתנועע מכוון ליותר מכיוון

אחד

ועוד

אחד.

-------

הבהובים סביב לה.

ממשה ועד משה לא קם ולא התעצל אף בחור

כמשה.

כמושה נראית לה הבוקר הגאווה

כמוסה של ערגה

גלולתעתוע

מגולגלת לה ביד.

אחת שעושה את זה

(נאנחת בקול רם, מלחשת בקולי קולות. רק הציפורים ובת-שבע

שומעות)

------

היא לא איבדה את פרופורציה, פרופורציה מעולם לא עברה לה בראש או במרפסת. זה רציונאלי מידי בשביל מה שקורה לה בגוף (ומאחורי הברך החשופה. מקדימה זה צלקת, מאחורה זה שלכת). השביל של המילים בראש מתעמס (זה כביש הצרות הצרורות בבדים מבריקים) היא חושבת שהנה, נכנס בה הדיבוק שהיא חלמה (דבק מרוח מדרכה, רדי לשוליים, אמרה לעצמה)

------

איך ליד השולחן בשבת הכל היה קדוש ורטוב בו-זמנית. בצע-חלה, בצע-מילה. היא שולחת יד למאור החמה הלחה. מסעד הכיסא שנשבר לא אמר דבר, אחת השביעה אותו.

(השבעתי אתכן בְּנות

ובנים

תעוררו תאווה; תתעוורו תאווה; תתעמרו תאווה; תטעמו תאווה; תיטמעו תאווה;

כי זה כל האדם.

ואם נשפך קצת דם,

נלקוק.

ומחזור לרקוד

ונחזור לרקוד.

גם על הדם, בנות

גם על הדם.)

-------

היא פוחדת לפתוח ת'ערוץ כי הנחל עשוי, כידוע לכל ברדקדעת

לעלות על גדותיו ועל

גדוליו

ואין לה אצבע לתקוע, להחזיק או למתן

את השפך. הפעם הבאה תהיה מוות

מזהב.

------

נגוהות נגוהות

הפכו

לתחתיות של תהומות.

חור שחור נזהר כנורת ליבון שמונה מאות וואט (ד'ה פאק)

לקראת.

------

קולה עולם כולו טיפה אחת קרה

באצבע

מסמירה זקיקים דקים

זיקוקים שקטים

עורף לא

נרפה.

יד אחת בקוס

יד שנייה מחפשת אחיזה.

יד שלישית מצב מעולה מונחת באזור החזה.

עם יד על הלב,

אין לה לב

לשחרר

את

כל

זה.

http://www.youtube.com/watch?v=kJDb8GqB_IY&p=52452019E393E74E&playnext=1&index=87