0
לילות משי לבן
פתחו הקרואים וברכו שֶבַע מלכה ענודת פנינים ולחיי חרסינה, שקדי דְרַזֶ´ה אסופים בְּטוּל מתיקות עוטפת לב נגוע, סדיני המשי מתוחים להתפקע בלילות משחירים שסופם אינו מגיע היא לא נזהרת במה שהיא מבקשת, קורעת מפניה את האריג בידיים מלבינות הבהוב טבעת .
והיא אוהבת אותך בספר החנפנות הגדול שלה ייכתב: פה נותר דף בלא מילים מוקדש אך לאחד , אהבותיי מאז דהו החוויר כוחן לֶכֶּתֶּם רק סאטן הליטוף כנצנוץ הפלדה מלמולי אהבים כגרגור טורף ונטרף בזלילתם ואינם מחליטים אם שמחה היא או כאב וכל מילה אמת. |