כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משיכת קולמוס

    0

    ז'אק פרוור

    8 תגובות   יום שלישי, 19/10/10, 17:51

    מוקדש ל- א השקד, לבקשתה המיוחדת,

    לפי שמאוד התרשמה מקולה של האישה המקריאה את השיר

     

    ''

     

     

     

     

    אבל, לעניות דעתי, הסרטון הבא ממחיש טוב יותר, את כוונת המשורר

     (ממליצה לראות עד הסוף)

     

    ''

     

     

    ז'אק פרוור, מחבר השיר "העלים המתים" The autumn leaves, Les feuilles mortes

    כותב השיר נשוא פוסט זה, "ארוחת בוקר" Dejeuner du matin

    ומי שהגדרתי כ"מיטיב לתאר בשירתו את מה שמת..."

     

     




    Il a mis le café                                                     הוא שם קפה

    Dans la tasse                                                      בספל.
    Il a mis le lait                                                       הוא מזג חלב
    Dans la tasse de café                                           לספל הקפה.
    Il a mis le sucre                                                   הוא שם סוכר
    Dans le café au lait                                              בקפה בחלב. 
    Avec la petite cuiller                                             עם כפית קטנה
    Il a tourné                                                            הוא עירבב.
    Il a bu le café au lait                                             הוא שתה את הקפה בחלב
    Et il a reposé la tasse                                          והוא הניח את הספל
    Sans me parler                                                    מבלי לדבר איתי.

    Il a allumé                                                           הוא הצית   
    Une cigarette                                                       סיגריה.
    Il a fait des ronds                                                 הוא עשה טבעות
    Avec la fumée                                                      עם העשן.    
    Il a mis les cendres                                              הוא איפר
    Dans le cendrier                                                   בתוך המאפרה,
    Sans me parler                                                    מבלי לדבר איתי, 
    Sans me regarder                                                מבלי להסתכל עלי.

    Il s'est levé                                                          הוא קם.
    Il a mis                                                               הוא שם
    Son chapeau sur sa tête                                      את כובעו על ראשו.
    Il a mis son manteau de pluie                               הוא לבש את מעיל הגשם שלו
    Parce qu'il pleuvait                                               כי ירד גשם
    Et il est parti                                                       והוא יצא
    Sous la pluie                                                       אל מתחת לגשם   
    Sans une parole                                                  מבלי לומר לי מילה אחת
    Sans me regarder                                                מבלי להעיף אלי מבט.

    Et moi j'ai pris                                                     ואני? אני שמתי
    Ma tête dans ma main                                         את ראשי בכפות ידי
    Et j'ai pleuré                                                        ובכיתי.

                                                                            

     

                                                                                    (תרגום חופשי שלי - פ.ק.)

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/10/10 20:22:

      צטט: judim 2010-10-21 10:07:29

      מוכרחה לספר אנקדוטה קטנה בנושא. שמעתי אותה מפיהו של רוני סומק עצמו. פעם כשהוא היה במילואים, החליט להביא משהו פשוט ויפה. הקריא להם ודנו בכך: מערכת יחסים. איש. אישה וכו'. כשהיה ברור הכל, קם אחד המילואימניקים ואמר: 'מה שאני ראיתי בשיר הוא איש שמגיע לקפה בכל יום, שותה את הקפה, מתעלם מהמלצרית (המספרת), מסיים, יוצא בלי לומר שום מילה והמלצרית שמה ראשה בכפות ידיה ובוכה: הוא שוב לא שילם על הקפה! מוסר השכל: אם תתעמק תמצא עוד משהו, ודאי משהו הקרוב ללבך. ג'ודי.

       

      נחמד..:)

      תודה ג'ודי.

        21/10/10 10:07:
      מוכרחה לספר אנקדוטה קטנה בנושא. שמעתי אותה מפיהו של רוני סומק עצמו. פעם כשהוא היה במילואים, החליט להביא משהו פשוט ויפה. הקריא להם ודנו בכך: מערכת יחסים. איש. אישה וכו'. כשהיה ברור הכל, קם אחד המילואימניקים ואמר: 'מה שאני ראיתי בשיר הוא איש שמגיע לקפה בכל יום, שותה את הקפה, מתעלם מהמלצרית (המספרת), מסיים, יוצא בלי לומר שום מילה והמלצרית שמה ראשה בכפות ידיה ובוכה: הוא שוב לא שילם על הקפה! מוסר השכל: אם תתעמק תמצא עוד משהו, ודאי משהו הקרוב ללבך. ג'ודי.
        21/10/10 01:06:
      אה, ואת - עז?
        20/10/10 21:35:

      צטט: יוסיפור 2010-10-20 21:13:07

      אגב, בספר 'מיכאל שלי' לעמוס עוז, ניתן למצוא הדהוד לשיר 'ארוחת בוקר', בתאור הארוחה המשותפת של חנה ומיכאל, דוגמא מובהקת ומאלפת לממד האינטר טקסטואלי ביצירתו של עוז.

       

      עשרה, בסה"כ עשרה קבין של רגישות.

      תשעה השתכנו אצלך.

        20/10/10 21:13:
      אגב, בספר 'מיכאל שלי' לעמוס עוז, ניתן למצוא הדהוד לשיר 'ארוחת בוקר', בתאור הארוחה המשותפת של חנה ומיכאל, דוגמא מובהקת ומאלפת לממד האינטר טקסטואלי ביצירתו של עוז.
        19/10/10 19:24:

      צטט: א השקד 2010-10-19 19:18:55

      אוי זה מצויין. הצרפתים האלו, אמני האוירה והאנדרסטייטמנט.
      והצרפתיות. הו הצרפתיות עם הבכי הכבוש הקורס אל תוך עצמו.
      אמריקאיות וישראליו צועקות את הכאב שלהן החוצה ורק הצרפתיות בוכות אותו פנימה.
      2 קטעים מכוננים, תודה גוש.

       

      ואת? כאילו שאת חסרה את האמנות הזאת.

      ולא, אל תמחקי את התגובה הכפולה,

      מצידי, שלשי אותה.

      פיי, לו רק הבטת בעצמך,

      לו רק קראת את כתביך.

        19/10/10 19:18:
      אוי זה מצויין. הצרפתים האלו, אמני האוירה והאנדרסטייטמנט.
      והצרפתיות. הו הצרפתיות עם הבכי הכבוש הקורס אל תוך עצמו.
      אמריקאיות וישראליו צועקות את הכאב שלהן החוצה ורק הצרפתיות בוכות אותו פנימה.
      2 קטעים מכוננים, תודה גוש.
        19/10/10 19:18:
      אוי זה מצויין. הצרפתים האלו, אמני האוירה והאנדרסטייטמנט.
      והצרפתיות. הו הצרפתיות עם הבכי הכבוש הקורס אל תוך עצמו.
      אמריקאיות וישראליו צועקות את הכאב שלהן החוצה ורק הצרפתיות בוכות אותו פנימה.
      2 קטעים מכוננים, תודה גוש.

      פרופיל

      פלג קטנה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין