כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לגדול והפחד ליפול

    ארכיון

    בראשית

    6 תגובות   יום שלישי, 19/10/10, 22:48

    גן בעדן גן בלי שער, רגע שלוקח אותי רחוק לתוך העוצמה שלי, של המילים.

    ריפיט על השיר כבר בפעם העשירית, מזל ששירי ישנה :-)

    האנרגיה שלי פזורה מולי במילים כלכך יפות וחזקות, אני מוצא את האנרגיה בשירים שרצים לי בחיים, אני נותן לי להיות כשהמילים האלה מתנגנות, רצות, מושרות, חיות באוויר החיים שלי.

    בבוקר בדרך להדרכה מייק פאטון והפיית' נו מור נתנו לי את האנרגיה עם אלבום אוף דה ייר (זה קטע לכתוב אנגלית באותיות עבריות – מוצא חן בעיני הכיעור הזה), הם אפשרו לי לעבור את הפקקים של כביש החוף, את הנהגים הרואים רק את עצמם, את הצורך שלהם להגיע לסוף הפקק ולא שמים לב שיש עוד אנשים מסביבם עם מטרה משותפת.

    בראשית, גבי שושן מבצע את השיר עם כלכך הרבה רגש, עם כלכך הרבה פנים שזה קורע את הפנים שלי, את התוך שלי שעף לכל הקירות שבבית עם כל מילה. תענוג.

    ולאן עכשיו, לאן אני לוקח אותי מכאן?

    אני רוצה לראות שהאנרגיה שלי, תמיד שלי, אני רוצה לראות את העוצמה שלי במראה וליהנות ממנה, לקבל אותה, לסמוך עליה ועלי כי אני והיא זה אני. ערן אביבי.

    יש לי את זה, אנרגיה, עוצמה, כריזמה, יכולות, כשרונות ועדיין אני מפחד לעמוד מול עצמי ולהודות. יותר קל לי לכתוב את זה כאן, ולהגיד לי שהנה, אני מודה, הרי אני כותב את זה עכשיו על מול כל מי שקורא את זה.

    ואולי זה עדיין אותו הפחד, החשש ששוב אני אטעה ואפגע באחרים עם הכוח שלי.

    פתח לי את הדלת, אני עומד בשער שלך, אני קורא לך לבוא בביתך ואני רואה אותך עומד בחוץ, חושש, מבקש להיכנס, מבקש להיות, להרגיש ולחיות.

    אני האחד שלי, אני האחד שלי ואני היחיד שהוא אני.

    סיסמאות של מילים, מלאות וריקות באותו הזמן, המוח רץ ואני לאן? פתחי לי את הדלת, פתחי לי את הדלת כבר אחרי חצות.

    מבט אחרון לדלת, אני לוקח את הכוח שלי בידיים שלי או שאני משאיר אותו עוד קצת בארון, מפחד ללבוש אותו?

    אני יודע שמתישהו אני אלבש אותו, מתישהו אני כבר לא אוותר על התענוג של כלכך הרבה כוח בין הידיים והרגליים, בין הלב לשמיים.

    אולי זאת הסיבה שאני רוצה מכונית חזקה, לשחק עם הכוח שלה, להרגיש את העוצמה ובעצם להתאמן על התחושה של כלכך הרבה כוח בידיים שלי? מחשבה מעניינת.

    הדלת נפתחת, אני מוציא אותו לאור, מביט עליו, לובש אותו לרגע ומוריד. כל פעם שאני שומע שירים שחודרים את השריון שלי אני לובש את הכוח שלי ואני מאוד אוהב את הרגעים האלה, את העוצמה המטורפת שבתוכי ואז אני מוריד אותו, מחזיר חזרה לארון כדי שלא אטעה, שלא אעשה טעות ואפגע במישהו.

    הרבה רגעים אני עוצמתי, חלקם כשאני עייף או מותש ואז ההגנות שבניתי כדי לשמור אותו "כאילו בארון" נפרצות בקלות והכוח שלי, העוצמה שלי מופנית כלפי שליליות כלפי כעסים או שמחה מטורפת.

    לא נוח לי ברגעים האלה, אני רוצה אותו אצלי בשליטה, אני רוצה שליטה עלי ואני יודע שכדי שזה יקרה אני צריך לשחרר אותו לתמיד, ללבוש אותו עלי כל הזמן ולא רק מידי פעם אבל אז נזכר ברגעים של החוסר שליטה ואני מפחד מהם ונבהל וסוגר אותו בחזרה.

    אני יודע שזה הסוף, הרגעים האחרונים של ההגנות ושל ההסתתרות כי אני עומד מול המראה של החיים שלי, אני מודד אותי ללא הגנות ומאוד שמח ממה שאני רואה.

    מערן עם כל החלקים. עם הכאבים, עם השמחות, עם האהבות, עם הכעסים ועם עוצמה.

    אני יודע שאני יכול לעשות הרבה טוב לעולם ולעצמי עם הכוח שלי, זה רק עניין של זמן עד שאני אלבש אותו קבוע, עד שאני אהיה האחד שלי, חי במטריקס כחלק מהמטריקס, עם גבולות גמישים, עם יכולות לעוף לכל הקצוות ללא בעיות ועם האפשרות שמותר לטעות.

     

    בראשית - גבי שושן

    FAITH NO MORE - Stripsearch

    אחרית הימים - פתחי לי את הדלת

    The Matrix

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/10/10 20:51:
      תודה, אני מוקסם ונבוך וגאה וגם חופף בהוואי נגד קשקשים כי אחרת החליפה לא תבריק :-)
        24/10/10 20:06:

      זה מקסים ואופטימי ומלא הפיאנד.
      הרבה פעמים יש הרגשה כאילו המציאות והרצון לא יושבים אחד על השני

      כמו צורה והצל שלה שהוא על יד ,

      לא חופף בדיוק.
      ואצלך יש חפיפה..מקסים

      (תגיד במה אתה חופף?:))

        21/10/10 20:49:
      תודה לך אישה יפה שלי, רעיון גדול
      ה"סופר הירו"

      אוהב אותך מיליון
        21/10/10 20:48:
      תודה איש, בהחלט יושבת עלי טוב,
      גם שירי וגם החליפה :-)
        21/10/10 10:19:
      גדול שירי. LOL
      יושבת עליך בול ערן. יום טוב
        21/10/10 10:12:

       "אני לוקח את הכוח שלי בידיים שלי או שאני משאיר אותו עוד קצת בארון, מפחד ללבוש אותו?"

      אתה מוציא את חליפת גיבור העל שלך,מודד אותה,יודע שהיא יושבת עליך בל,שאתה והוא זה אחד,נהנה מהעוצמה שלך,מהכוח והמיוחדות שלך,אבל גם מבין שהכוח הזה מגיע ם המון אחריות.

      אתה רוצה,חושש.   מחזיר את החליפה לארון

      אתה כל כך סופר הירו שזה פשוט ברור לכולם ורק לא לעצמך (כל החברות שלי אומרות לי בפרגון/קנאה  "התחתנת עם סופרמן: גם מקשיב,מתקשר,מכיל,מפרגן,נותן,גם אבא מדהים לאיתמר,אור ואלי,גם גבר עובד ומפרנס,גם חבר טוב ואדם מדהים..מה עוד אפשר לבקש?"  הן אומרות ואני מהנהנת בהנאה..)

      יאללה..צא מהארון גיבור שלי!!!

       

      ''

       

       

      ''

       

      ''

       

      ''