כמה אומץ

כח ואמת

צריך אדם לשאת

בטרם יאמר

מילים מחייבות

של אהבה.

כשהבטתי בך,יפה

נעתקתי לדממה

לאסוף הזכרונות

לפלס בי נתיבים

לנתק מאדמתי

מטוסי קרב,מקרבי

הם שישאו אותי אלייך.

ובדקת הציפיה

קרבת אלי יותר מכל

ללא שום צורך במילה

הרי ראית אותי,נכון.

כל חיילי עמדו לדום

קולות תרועה ניסרו הזמן

ולא נראה כלום מסביב

כמו אין שום צורך בעולם

את שתי ידייך הקטנות

חרש אספתי אל לבי

כאות פתיח למנצח התזמורת

כפקודת האש לגנרל

כנס בריאת הרגע

כך,נשבעתי לך,

אותי.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)