"אינעל אבוק מה כתיסמע? ון איל מפתחות מל סיירה?" (איפה המפתחות של המכונית?)
שאל פועל הבניין הערבי את חברו שהיה עסוק באותו הרגע בטיוח הבית שבו עבדו יחדיו בשכונת יוקרה שם שודרגו כל הבתים הישנים לקוטג'ים בעלי שתי קומות עם בריכה.
הוא היה מוטרד מהעובדה שאשתו אמורה הייתה ללדת כל יום והיה לחוץ לסיים את עבודתו וליסוע לביתו לראות מה עם אשתו. אולי קיבלה כבר צירים אולי ירדו לה המים. היא הייתה אמורה ללדת בכל יום את ילדו הראשון. הוא היה נשא איידס מזה 5 שנים. נדבק מגבר בסאונה בת"א ולאחר מספר שנים הכיר את אשתו שקיבלה אותו כגבר וכנשא נגיף האייג'אייוי. הוא למד לחיות איתה ולאהוב אותה עם הזמן. זה לא היה קל כי שניהם באו מתרבות ערבית שבמקרה כזה מתרחש אפילו רצח בתוך המשפחה. ואם אחיו היו יודעים שהוא שוכב עם גברים ויש לו את נגיף האייג'אייוי בווודאי כבר מזמן היו מגלים את גופתו ברחובות לוד. אפילו רצח לאור היום שאפילו המשטרה לא היתה יכולה למנוע.

"הם נפגשו בעת ששיפץ את ביתם בשכונה בלוד. "אולי תשתה קאהוה עם בקלאווה שאני הכנתי?" פנתה אליו הנערה המצודדת להפליא כשהיא משפילה את מבטה בביישנות.
"ביטח למה לא אני להגיד לך המון תודה תיסלם אידכי יה בסבוסה" ענה הגבר הצעיר בחיוך מעט  נבוך
העלמה הצעירה הגישה לו קפה מהביל עם הל בכלים מסורתיים עם פינג'אן מנחושת ויצקה אט אט לתוך כוסות פורצלן בעיטור מזרחי כחול ומאופק בעיצובו.
"בבקשה לבריאות, מקווה שיהיה לך טעים הקפה והבקלאווה, אתה עובד מאוד יפה  אני רואה בשיפוצים אתה ממש טוב..."
החמיאה לו הבחורה הצעירה כשהיא משפילה את מבטה ומחכה בקוצר רוח לתגובתו של השיפוצניק המצודד לטעם הקפה שבישלה באהבה והבקלאווה שטרחה ואפתה בלילה הקודם כשהיא רק מצפה להגיש אותה לבחור שבו התאהבה ממבט ראשון. גופו עורר בה תחושות שמעולם לא הרגישה לפני כן. הבליטה שבין רגליו העידה על און מיני בלתי נדלה והיא התאהבה במה שראתה. שריריו המשורגים להפליא הבהיקו באור השמש כשהזיעה מנצנצת לסירוגים עם אגלי זיעה נוספים שניגרים ממצחו הצעיר. פדחתו הייתה שיער מקורזל כמו של האפריקאים שראתה בערוץ נשיונל גיאוגרפיק בטלוויזיה. מאוד רצתה לקבל חיבוק מהבחור השרירי ולא יכלה להתיק את מבטה ממנו בעת שעסק בעבודת שיפוץ הבית של בית הוריה.

"טעים מאוד הקפה וגם הבקלאווה כמן" אמר הבחור "את אפית בעצמך?" שאל בביישנות עם ניצוץ התלהבות בעיניו הירוקות. "בטח אני בעצמי במיוחד בשבילך..." הבחור נבוך קימעא והבין שהבחורה מדברת מתוך אהבה כנה.
הוא הניח את הקפה בצד ולחש באוזניה "היום בערב אני בא לפגוש אותך זה בסדר מצידך?"
"כן אני אהיה מוכנה, כשתגיע נצא אומר להורים שאני יוצאת לחברות ואפגוש אותך בשוק בכניסה לעיר" ענתה הבחורה וליבה החסיר פעימה.

הערב הגיע והם נפגשו בכיכר העיר כפי שנדברו. הוא הוליך אותה לבית חברו שדאג מבעוד מועד להשאירו ריק והכין מבעוד מועד באור רומנטי של נירות כתומים וריח של קטורת מתוקה. הבית נשא ריחות מתוקים מהקאטורת ושלהבות הנרות המרצדים הכינו את האווירה  המתאימה למעשה האהבים שדמיינו בראשם. נכנסו לבית וישבו מחזיקים ידיים. הבחור הוריד את חולצתו חולעיני הנערה נגלה גוף שרירי להפליא כמו של אל יווני שחום עם שש קוביות בבטן. הוריד הראשי לאורך שרירי ידיו רטט מתשוקה ואהבה לבחורה שאפתה לו בקלאווה רק בליל אמש. הוא חיבק אותה בחוזקה ואמר בלחש באוזנה "את מתוקה יותר מהבקלאווה" היא נבוכה הצמידה את שפתותיה הבשרניות לשפתיו והתנשקו נשיקה ארוכה וחושנית כשלשונותיהם רוקדות ומתפתלות בפיותיהם לסירוגין חשים מתיקות שבאה מהנשמה עם תשוקה מהבילה.
הם התפשטו לגמרי והבחור בעל אותה בתשוקה רבה מתעלם מהידיעה שהנגיף בגופו עלול לעבור לבחורה. אך לא היה בכוחו לעצור בעצמו התשוקה הייתה כה גדולה לבחורה שעורה החלק והמשיי שיגע לו את כל החושים. הרכות הלמה בו בעוצמה כל כך חזקה שאיבד את כוח שיפוטו. היא נאחזה בגופו כמו עולה על שרטון במי ים סוערים וכאילו הוא קרש ההצלה היחיד שיכול להוציא אותה מהחיים בבית הוריה. היא אהבה אותו בכל נפשה בכל מאודה.

הוא ירה את מטען הזרע לתוך גופה והיא מצידה הרגישה בחום מתוק שאופף את כל גופה. לאחר חיבוק מלא רטט ופירכוסים מהאורגזמה המשותפת שחוו שניהם שכבו זה לצד זה המומים מהחוויה שזה עתה עברו.
"אני חייב לספר לך שהתאהבתי בך מרגע שראיתיך אבל משהו שאת חייבת לדעת זה שאני שוכב גם עם גברים ויש לי נגיף אייג'אייוי" הוא פלט ברציפות ויורה בלי הכנה מוקדמת כמו פליטת הזרע שהתרחשה כמה דקות לפני כן.
"אני יודעת הכל קיבלתי מידע מחברים בשכונה ולמרות הכל אני אוהבת אותך ואיתך אני רוצה לחיות" אמרה הבחורה
הבחור היה מותע מהתשובה אבל לא התבלבל כרע ברך ליד המיטה ושאל "תתחתני איתי?" "בטח מה חשבת?"

הם סיפרו להוריהם והמשיכו בשגרת חייהם התחתנו ונבדקו במרפאה האישה לא נדבקה בנגיף כך שהילד לא יישא את הנגיף. עכשיו הוא עשה את דרכו לביתו מעבודת השיפוץ והבנייה כדי לצאת לדרך חדשה של משפחה אישה וילד.
"החיים והמציאות עולים על כל דמיון" חשב בראשו בדרכו לאשתו "מי חשב שאני אהיה אבא ואשתי תקבל אותי כנשא אייג'אייוי?"
המחשבה חיממה את ליבו וחיוך נמתח על פניו מאוזן לאוזן. יש חיים אחרי נגיף האייג'אייוי...