כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שיא הרייטינג

    אקלקטיקה אנלוגית. פסיכודליה דיגיטלית.

    בלוג זה דבר מסוכן

    10 תגובות   יום ראשון, 21/10/07, 09:40

    באמת תהיתי למה מזמן כבר לא הרגשתי את העקצוץ בקצות האצבעות. והאמת, לא היה לי רמז. לא ממש הצלחתי להבין מדוע לא כל כך בא לי לכתוב בבלוג.

    לאט לאט התחלתי להבין שזה לא סתם עייפות החומר, שיש כאן משהו מעבר. והפרשה האחרונה זו שבה בכיר במשרד פרסום פוטר מתפקידו בגלל פוסט שכתב, גרמה לי להבין משהו.

    אנחנו נמצאים בתקופת מעבר - עולם האינטרנט ומהפיכת הווב 2.0 משנים את דרכי התקשורת ובינינו באופנים שרק בעוד שנים רבות נבין את מלוא עומקם.

    אבל במקום לזרוק סיסמאות על העתיד אני רק אגיד כמה דברים שהרגשתי בזמן האחרון:

    1. הגבול בין המרחב האישי והמרחב הציבורי מיטשטש. והבלוג הוא הביטוי המובהק ביותר של המצב.

    פעם היו צ'טים ופורמים, שם יכולת להיחשף ולתקשר באופן אנונימי - אחד על אחד ובקבוצתה. התחושה של החוויה הוירטואלית הייתה מוגנת. ידעת תמיד שהשליטה על רמת החשיפה היא בידיים שלך.היום האישי והציבורי מתערבבים.
    2. אנשים עדין לא הפנימו לחלוטין את העובדה שבלוג הוא יצור פומבי. אני בטוח שכולם "יודעים" אבל רבים אינם "מרגישים" כך.

    חלק מהבלוגים הם "מקצועיים" ולהם לא נשקפת כמעט סכנה כי הכותבים מאוד ממודרים. כותבים כתיבה מקצועית - כאן הסכנה היחידה היא לא להוציא על מישהו דיבה. ולמי שאינו עיתונאי (ורוב הבלוגרים לא עיתונאים) זה בהחלט יכול לקרות.

    3. אני לא באמת חושב שבלוג זה דבר מסוכן - מה שמסוכן זה המצב המטושטש בין פרטי לציבורי. המקום שבו אתה מרשה לעצמך דברים שאולי אחר כך תתחרט עליהם.

    כשהייתי בארה"ב הופיעה בטלוויזיה פרסומת בה ילד כבן 10 עמד מול הכיתה שלו וצעק בקולי קולות : "אתמול ראיתי את ההורים שלי רבים. אני שונא את....נמאס לי כבר מהאח שלי הטיפש שנראה כמו חמור...פעם אבתי את הילדה הזאת אבל היא רעה אז אני שונא אותה...." ועוד מילים אינטימיות כאלו. והכתובית בסוף הפרסומת, אמרה משהו כמו "תזכור שכל מה שאתה כותב בבלוג שלך, זה כאילו צעקת את זה ברחוב".

    אז האם כך עלינו להרגיש ? שכל מה שאנחנו כותבים, כאילו נצעק ברחוב ?. האם זה לא יסרס את האינטימיות של הכתיבה ? אין לי תשובה. כל אחד יעשה לעצמו את החשבון.

    אצלי לפחות, הדברים עלו כשכתבתי על תופעת הסרבנות. חלק מהדברים שכתבתי היו מעט לוהטים ונכתבו ברגעים של סערת רגשות. האם אני מצטער על כתיבתם ? לא, אני שמח על כך שהעזתי. אבל האם הייתי רוצה שהם יהיו נגישים לכל אחד בכל רגע כשהוא "מגולל" את השם שלי ? לא בטוח. לא כל אחד חייב לדעת מה אני חושב בנושא הרגיש הזה.

    אם כך ? למה כתבת על כך בכלל ?

    זהו, שכאן הפרדוקס. מצד אחד הבלוג איפשר לי לבטא דברים שבעיתון לא היו ששים לאפשר לי לבטא, ואולי כן, אבל לא בטוח שאני הייתי רוצה חשיפה כל כך גדולה.

    ומצד שני, לא בטוח שאני רוצה את "התעוד המלא" של כל מחשבותי על רצף אחד של טקסט. מין יומן שבו יכול כל אחד לעיין.

    אני יודע שמה שאני אומר הוא קצת סתירה פנימית. מה לעשות שבניגוד למנועי חיפוש, לבני האדם יש לפעמים תוצאות שהן סתירה. (כשאני חושב על זה גם למנועי חיפוש יש הרבה סתירות בתוצאות - אז האם מנועי חיפוש הם אנושייים ? - את זה נשאיר לפוסט נפרד)
    אני לא יודע מה המסקנה של הפוסט הזה, למעשה אני בטוח שאין לי מסקנות. אשמח לשמוע מה אתם מרגישים לגבי הענין הזה...

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/11/07 16:15:

       

      צטט: נתי א 2007-10-21 17:53:21

       

      צטט: טליאור 2007-10-21 17:34:45

      היוצר את הבלוג זוכר כי הוא ציבורי.המעז יעיז ויכתוב פרובוקציות ועניינים מהלב.

      אני חושבת שבעידן הזה צריכה לקום חקיקה בנושא.

      עצוב לי שאדם המבטא את לבטיו ותוכנו הכנה, מסתכן בריאקציה שלילית.

      אין לי תשובה לסתירות שלך,כי כמונו אתה (כמונו-אנושי ובעל סתירות).

      אולי הדרך היא בחקיקה.

      והנה הוספתי תגובה להעשיר את הפוסט שלך.

       

      מחשבה יפה שלא חשבתי עליה בעצמי-מודה לך

       

      :0) טל

       

      טל, תודה על התגובה. אני אישית מאוד נגד חקיקה - כי אם יש מקום חופשי, מדוע להתחיל לחוקק. התשובה האישית שלי די ברורה. אני יודע שאנשים קוראים וכל מה שאני כותב הוא במודעות מלאה לענין.

      * הפוסט שלי נועד לציין מצב קיים ולהצביע על קיומיו - לא לדרוש "פתרון" כלשהו...

       

      זה מרענן כי ממה שלמדתי על גברים-תמיד הם מחפשים פתרון למשהו :0) גם כשלא תמיד צריך לתקן.

      תודה על העלאת התוכן,אכן גרם לי לחשוב לעומק על כל הנושא

      ומשום שהיום יום ראשון-אאחל שיהיה שבוע נפלא,מקסים ורוחש חוויות

       

       

       

        25/11/07 02:25:
      תתחדש
        23/11/07 23:42:

       

      צטט: harofe 2007-10-21 20:19:05

       

      צטט: נתי א 2007-10-21 17:50:55

       

      צטט: Eyal Harofe 2007-10-21 17:27:39

       

      האם כל פידבק הוא טוקבק?

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      האם כל טוקבק הוא פידבק?

       

       

      כמו שאורן פרנק יודע כבר, הפידבק לא חייב לבוא כטוקבק הוא יכול להגיע כמכתב פיטורים. או ככתבה המוציאה דברים מהפרופורציה שלהם בעיתון.

      טוקבק הוא תמיד פידבק - מעצם היותו תגובה למשהו...

       

       

      ואם יורשה לי הוסיף, ניתן גם לומר שפידבק לא חייב להישמע כלל. שתיקה. טוקבק, לעומת זאת, תמיד יהיה פידבק. חיובי או שלילי? אני חושב שזה כבר תלוי בדרך שאנחנו מגיבים.

       

      אחחח, עד כמה שלכל דבר בחיינו הגישה היא שקובעת את התוצאה...

      קבל כוכב:)

        21/10/07 20:19:

       

      צטט: נתי א 2007-10-21 17:50:55

       

      צטט: Eyal Harofe 2007-10-21 17:27:39

       

      האם כל פידבק הוא טוקבק?

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      האם כל טוקבק הוא פידבק?

       

       

      כמו שאורן פרנק יודע כבר, הפידבק לא חייב לבוא כטוקבק הוא יכול להגיע כמכתב פיטורים. או ככתבה המוציאה דברים מהפרופורציה שלהם בעיתון.

      טוקבק הוא תמיד פידבק - מעצם היותו תגובה למשהו...

       

       

      ואם יורשה לי הוסיף, ניתן גם לומר שפידבק לא חייב להישמע כלל. שתיקה. טוקבק, לעומת זאת, תמיד יהיה פידבק. חיובי או שלילי? אני חושב שזה כבר תלוי בדרך שאנחנו מגיבים.

       

        21/10/07 17:53:

       

      צטט: טליאור 2007-10-21 17:34:45

      היוצר את הבלוג זוכר כי הוא ציבורי.המעז יעיז ויכתוב פרובוקציות ועניינים מהלב.

      אני חושבת שבעידן הזה צריכה לקום חקיקה בנושא.

      עצוב לי שאדם המבטא את לבטיו ותוכנו הכנה, מסתכן בריאקציה שלילית.

      אין לי תשובה לסתירות שלך,כי כמונו אתה (כמונו-אנושי ובעל סתירות).

      אולי הדרך היא בחקיקה.

      והנה הוספתי תגובה להעשיר את הפוסט שלך.

       

      מחשבה יפה שלא חשבתי עליה בעצמי-מודה לך

       

      :0) טל

       

      טל, תודה על התגובה. אני אישית מאוד נגד חקיקה - כי אם יש מקום חופשי, מדוע להתחיל לחוקק. התשובה האישית שלי די ברורה. אני יודע שאנשים קוראים וכל מה שאני כותב הוא במודעות מלאה לענין.

      * הפוסט שלי נועד לציין מצב קיים ולהצביע על קיומיו - לא לדרוש "פתרון" כלשהו...

       

       

        21/10/07 17:50:

       

      צטט: Eyal Harofe 2007-10-21 17:27:39

       

      האם כל פידבק הוא טוקבק?

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      האם כל טוקבק הוא פידבק?

       

       

      כמו שאורן פרק יודע כבר, הפידבק לא חייב לבוא כטוקבק הוא יכול להגיע כמכתב פיטורים. או ככתבה המוציאה דברים מהפרופורציה שלהם בעיתון.

      טוקבק הוא תמיד פידבק - מעצם היותו תגובה למשהו...

       

        21/10/07 17:34:

      היוצר את הבלוג זוכר כי הוא ציבורי.המעז יעיז ויכתוב פרובוקציות ועניינים מהלב.

      אני חושבת שבעידן הזה צריכה לקום חקיקה בנושא.

      עצוב לי שאדם המבטא את לבטיו ותוכנו הכנה, מסתכן בריאקציה שלילית.

      אין לי תשובה לסתירות שלך,כי כמונו אתה (כמונו-אנושי ובעל סתירות).

      אולי הדרך היא בחקיקה.

      והנה הוספתי תגובה להעשיר את הפוסט שלך.

       

      מחשבה יפה שלא חשבתי עליה בעצמי-מודה לך

       

      :0)  טל

        21/10/07 17:27:

       

      האם כל פידבק הוא טוקבק?

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       האם כל טוקבק הוא פידבק?

       

        21/10/07 17:24:

      בהחלט אבחנה מרתקת.

      שלב אבולוציוני ראשון של מדיום שעובד על פידבק' הוא תחרויות טלוויזיה כמו "כוכב נולד" שם הודעות הסמס הכריעו את הכף.

       

      אין ספק שבאינטרנט - הטוקבק הוא המלך. יפה אמרת שהוא מזין את התוכן. הוא בהחלט עושה זאת ויוצר מדיום חדש - שלא היה מוכר קודם לכן.

      וזו חיה פראית ובלתי מרוסנת בהחלט.

      ומצד שני, מרתקת ומסעירה... 

        21/10/07 17:17:

       

      אני חושב שאחת המסקנות היותר חשובות מכל הסיפורים האלו, על דעה שסומנה היא שהמסר כבר לא בשליטתך. כן באחריותך.

       

      בניגוד למדיה המסורתית, שם עניין הפידבק הוא זניח, כאן, במדיה הקהילתית, הפידבק הוא המלך (שמביא אוכל לשולחן של המלכה. תוכן). הוא זה שמזין את המסר, עוזר לו לגדול ולהפוך למסר עצמאי. הפידבק יכול להיות מתחשב, אוהב, אוהד, תומך ומעודד. הוא יכול להיות גם הרסני באותה מידה. האחריות שלך, למעשה, באה לידי ביטוי באופן שבו אתה נותן את הפיד. באק. לטוב ולרע.

       

       

       

       

      >> שתי מסקנות נוספות 

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נתי א
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין