היום (18.2.08 ) הוגש כתב ההגנה של פרנק לתביעת הדיבה שהגיש גינת.
אין ספק שמדובר באירוע מעניין אשר יחשוף את האמת מאחורי תוכניות התחקירים השונות אשר תפסו מקום של כבוד בערוצים השונים.
____________________________________________________ השבוע האחרון, יוגדר בדפי ההיסטוריה של הקפה בשם "כולם נגד כולם"
הכל התחיל בפוסט כלוםבוטק, האמת מעט ראו אותו, עד להפניה אליו בעיתון של המדינה.
הסערה התחילה, עשרות אלפי אנשים נכנסו לקרוא, הפיטורים לא אחרו לבוא.
כל יהודי הקפה, בעלי הדעות (וגם אני בתוכם) נקטו עמדה, מי בעד פרנק, מי נגד גינת, היו קולות בעד ונגד שילוח, ביקורות כנגד פרנק .
האמת הנושא החל למצות את עצמו ואז עלו תהיות על מטחנת השכל שהנושא עושה.
שבוע שלם, לכולם יש מה להגיד, מי מכיר את שילוח מהעבר, מי מציע עבודה לפרנק, מי לא יקנה יותר בטיב טעם, ומי לא יצפה יותר בכל בוטק.
עורכי דין מנתחים את האירוע, האם הפיטורים מוצדקים או לא, ומשרדי פרסום מתחרים מציגים את האירוע כמהלך שיווקי גאוני
ועכשיו הסאגה עולה שלב,
מהדורת החדשות כבר עוסקת בנושא, שלי יחמוביץ מציגה את הבעייתיות הקיימת בתקשורת לבקר את בעלי ההון.
רפי גינת עולה לראיון (מוקלט ) בגלי צה"ל ומכחיש כל קשר לפיטורים.
רפי גינת מגיש תביעת דיבה נגד אורן פרנק וזאת לאחר כינוי "שקרן" ברדיו לאורן פרנק.
ואני שואלת:
האם מלחמת גוג ומגוג ?
אין ספק - יהיה מעניין.
|
דניאלשרוני
בתגובה על הבלוגרים למען איכות הסביבה
ליאתאלוש0
בתגובה על מה זה ביטוח מנהלים ? ואיך זה קשור לפיצויים ?
ירוןמירב
בתגובה על תיק השקעות עם הטבות מס
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שלום יורם
בוקר טוב .
בוא נתן את הדעת לכך שאתה משפטן ואני לא, אבל אני אגדיר לך (בפעם המאה) מה מפריע לי בכל זאת.
גם זה שאתה "מהקפה" לא פוסל אותך מלאמר את דעתך, אבל אני בטוחה שיש ביניכם הסכם בכתב (כמו למנהלי קהילה בכל מקום ברשת) בו אתה מבטיח שלא לדבר בגנות האתר או הנהלת האתר, וזה סביר, אבל מגביל אותך בדיון.
לעניין פרנק-גינת ברור שמדובר במהלך מתוזמן היטב שאפילו ניצל את הפלטפורמה לטובתו. משמע ידע מראש ואולי לכאורה תיזמן כך שהעניין יצוטט 4 ימים בעמ' הראשי של הקפה והארץ.
כלומר מהלך פרסומי מוצלח.
נשאלת השאלה אם היה מדובר באתר אחר כמו ישראבלוג ובמקום בו לא עולים ציטוטים לעיתון ארצי (מעצם אישור הכותב לתקנון ארוך מאוד בסימון V קטנטן) האם היה רפי גינת תובע את פרנק?שניינו יודעים שהתשובה היא לא.
פה היה מדובר בפלטפורמה שהיא כבר הרבה מעבר לבלוג רגיל.
ונניח הכל היה מתוכנן, ולשני הצדדים יש כוח ומשאבים להתמודד עם התוצאה- ובכן- מה יקרה כשזה לא יהיה מתוכנן?
האם אני ואתה סומכים על עורכי אתר אינטרנט שיהיו מספיק אחראי להחליט? מדוע לא להסדיר זאת בתקנון?
לעניין בלוגר כעיתונאי- אם הוא עיתונאי לעורך ולבעלים (האתר עליו נכתבים הדברים) גם יש אחריות.
חלק ממה שקורה גם פה הוא ששוב ושוב אנחנו חוזרים לגולשים ולאחריות שלהם ולא דנים בכלל באחריות של דה מרקר. כל הזכויות הן של דה מרקר, כל הרווח הוא של דה מרקר, ואילו החובות הן על הגולשים. האם זה הגיוני? הגון?
לא. ממש לא.
לכן אני אומרת- לצד זכויות יש גם חובות. אינני מתכוונת שאתר יקח אחריות על כל מילה שנכתבת בו, אינני מתכוונת שחור ולבן, הרי החוק מתגבש בימים אלו ואינטרנט זה משהו שהוא בין לבין, זו תפיסה קצת אחרת מהמקובל. זה לא עיתון. אבל זה כן משהו שלכל אחד יש גישה אליו. במילים אחרות לא תובעים על כל מילה באינטרנט ופה הבמה פתוחה לכולם. (אם כי בהחלט מקובל שתהיה צנזורה עצמית ברשת או לפחות פיקוח אתר למשל שימחוק תכנים המכילים דיבה).
כשאתה מדבר על מאזן אימה אני מניחה שאתה מתכוון לתחרות בשוק החופשי. נחזור למושגים בסיסיים: בישראל יש תחרות חופשית??
לגבי המשפט: "אין שום סיכוי שבעולם שהאתר יקח על עצמו אחריות לתכנים" אני חושבת שזו קצת היתממות כי היו דברים מעולם.
א. בנתיים
ב. אתה רוצה ואילו פלוני לא. לדעתך ראוי שהדברים יעברו עידון והבהרה..
ג. אנחנו יכולים להחליט אם מתאים לנו או לא- בוודאי. ומה תגיד על מקום שזו התשובה היחידה שהוא יכול לספק לגולשיו? שההתמודדות שלו מול הגולשים היא חלשה ביותר. שהוא לא מסוגל להתמודד עם שום טענה. שהתשובה היחידה שלו היא "לא טוב לך תלך". שאין בו שום גמישות ושכן הוא מנוגד לזמן ולמקום. רק בישראל
אני כבר לא כותבת פה אם לא
שמת לב וכן עשרות גולשים.
למולנוליטית. עברתי לבקר ידידה ומצאתי מה שכתבת. בא לי להשיב.
גילוי נאות - אני מנהל קהילה, אך מה שאני הולך לכתוב הוא על דעתי הפירוש המשפטי הנכון ואין בו כדי להביע תמיכה כזו או אחרת בהנהלת הקפה, שגם לדעתי יש לה בעיות (ושפי, אני מתנצל, מה שהבטחתי לכולנו יגיע בקרוב. יש קצת לחץ).
בכל אופן:
לגבי בלוגר כעיתונאי, את תראי שיש פוסט בבלוג שלי - האם בלוגר הוא עיתונאי, וקיימת עתירה לבג"צ (שאני מקווה להצטרף אליה בקרוב) בשאלה האם בלוגר זכאי לתעודת עיתונאי. בחו"ל בסינתיים (=ארה"ב) התשובה היא כן.
לגבי לשון הרע ובלוגים, גם כאן תמצאי פוסט מתאים בבלוג שלי שאמור להבהיר לךף את גדר המותר והרצוי שלא, לפחות בעיקרון.
לגבי הנהלת הקפה, אכן הסעיפים שאת מצטטת ניתן היה לנסח אותם בעדינות יתר וגם אני סבור שראוי שההנהלה תבהיר יותר מה כוונתה לעשות בתכנים. אבל מכאן ועד להגיד שההנהלה אחראית, יש בעייתיות בתפיסה שלך של מושגים אינטרנטיים בתחוום תוכן גולשים.
נמכון, אתרי התוכן שמחים לעשות שימוש בתוכן הגולשים כדי לקדם את עצמם, אבל הגולשים הם אלו שיכולים להחליט אם ואיפה לכתוב כך שנוצר מאזן אימה. מנגד, כשמדובר באתר שמספק פלטפורמה לגולשים אין שום סיכוי שבעולם שהאתר יקח על עצמו אחריות לתכנים שמעלים הגולשים ואני מבין את זסה. אחרת את מטילה על האתר אחריות מטורפת.
תגידי "בסדר, אז שלא ינצלו את התכנים", אז:
א. בינתיים אף אחד עוד לא ניצל.
ב. אנחנו מעלים את התכנים כאן כדי שינצלו אותם. אני למשל מעוניין שהדה מארקר ינצל את התכנים. שיפיץ אותם לאן שמתחשק להם. נכון שאני דורש קרדיט ראוי (ששם וקישור מתאים) אבל זו זכות מוסרית. מבחינתי שירוויחו עלי ויקדמו אותי במקביל - די לי. כשאכתוב את הספר שלי אעשה את זה עצמאית בנפרד.
ג. שוב, גם לטעמי הניסוח היום צריך וראוי שיעבור עידון והבהרה, אבל כל עוד זה המצב, אנחנו הגולשים יכולים להחליט אם מתאים לנו או לא.
למולנוליטית. עברתי לבקר ידידה ומצאתי מה שכתבת. בא לי להשיב.
גילוי נאות - אני מנהל קהילה, אך מה שאני הולך לכתוב הוא על דעתי הפירוש המשפטי הנכון ואין בו כדי להביע תמיכה כזו או אחרת בהנהלת הקפה, שגם לדעתי יש לה בעיות (ושפי, אני מתנצל, מה שהבטחתי לכולנו יגיע בקרוב. יש קצת לחץ).
בכל אופן:
לגבי בלוגר כעיתונאי, את תראי שיש פוסט בבלוג שלי - האם בלוגר הוא עיתונאי, וקיימת עתירה לבג"צ (שאניט מקווה להצטרף אליה בקרוב) בשאלה האם בלוגר זכאי לתעודת עיתונאי. בחו"ל בסינתיים (=ארה"ב) התשובה היא כן.
לגבי הנהלת הקפה, אכן הסעיפים שאתץ מצטטת ניתן היה לנסח אותם בעדינות יתר וגם אני סבור שראוי שההנהלה תבהיר יותר מה כוונתה לעשות בתכנים. אבל מכאן ועד להגיד שההנהלה אחראית, יש בעייתיות בתפיסה שלך של מושגים אינטרנטיים בתחוום תוכן גולשים.
נמכון, אתרי התוכן שמחים לעשות שימוש בתוכן הגולשים כדי לקדם את עצמם, אבל הגולשים הם אלו שיכולים להחליט אם ואיפה לכתוב כך שנוצר מאזן אימה. מנגד, כשמדובר באתר שמספק פלטפורמה לגולשים אין שום סיכוי שבעולם שהאתר יקח על עצמו אחריות לתכנים שמעלים הגולשים ואני מבין את זסה. אחרת את מטילה על האתר אחריות מטורפת.
תגידי "בסדר, אז שלא ינצלו את התכנים", אז:
א. בינתיים אף אחד עוד לא ניצל.
ב. אנחנו מעלים את התכנים כאן כדי שינצלו אותם. אני למשל מעוניין שהדה מארקר ינצל את התכנים. שיפיץ אותם לאן שמתחשק להם. נכון שאני דורש קרדיט ראוי (ששם וקישור מתאים) אבל זו זכות מוסרית. מבחינתי שירוויחו עלי ויקדמו אותי במקביל - די לי. כשאכתוב את הספר שלי אעשה את זה עצמאית בנפרד.
ג. שוב, גם לטעמי הניסוח היום צריך וראוי שיעבור עידון והבהרה, אבל כל עוד זה המצב, אנחנו הגולשים יכולים להחליט אם מתאים לנו או לא.
עכשיו איבדת אותי, לא מצליחה להבין את ההקשר
קראתי.
ובכן מה?
עדיין קיימת חוסר איכפתיות גדולה כלפי ציבור הכותבים.
מציעה כי תקראי בעיון את הבלוג של יורם ליכטנשטיין, תקבלי הסבר מקיף על המשמעות המשפטית של כתיבת בלוג, מוצף או לא - לא רלוונטי. זה גם יעזור לך בזהירות הנדרשת בכתיבת בלוג.
בהצלחה
לא התכוונתי אלייך אישית. אני מניחה שהתכוונתי לזה שקורה שמנהלי קפה מתעמתים ישירות עם גולשים שיש להם ביקורת על ההנהלה במקום שההנהלה שעובדת בקפה תעשה את זה.
לעניין המלחמה בין גינת לפרנק בוודאי שיש עוד מאחורי הקלעים, אבל שאלה: האם רפי גינת היה תובע את אורן פרנק במידה והבלוג לא היה מתפרסם בשום מקום אחר חוץ מבקפה דה מרקר?
האם דין בלוג כדין כתבה עיתונאית? והאם כשאתה הופך פוסט בבלוג לסמי כתבה אתה לא מוסיף לו אחריות ועניינים חוקיים שלא אליהם התכוונן הכותב?
שהרי להוצאת עיתון צריך רשיון, ולבלוג לא... זה כבר אומר משהו...
כל אלו הם דברים שיש לתת עליהם את הדעת.
אם מערכת דה מרקר רוצה להפוך בלוגים לתכנים בעיתון ראוי שתתיחס גם לזה.
בתודה
אני חושבת שמבחינתי זה מתמצא במשפט הזה מתוך הפוסט:
אם המערכת יכולה לסחור בתכנים - לקיים עסקות עם צד שלישי או להרוויח מפרסומם - מדוע אין לה אחריות על התכנים?
ויש שם עוד פרטים לגבי העניין:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=183115
באמת? את לא רואה שום קשר? שום אחריות?
ויש עוד שאלות.
איך זה שכל המנהלים פה רואים לנכון להגן על הנהלת דה מרקר באופן אוטומאטי?
כי לי זה נראה קצת מוזר. זה לא קורה במקומות אחרים ברשת. מנסיון.
לאחר פיטוריו של אדם שדיבר סרה בבוס, עם זאת, זה לא ניראה כה מוזר.
ולא ניכנס לעניין הברור שזה היה מהלך מבריק של החברה, שאחת המפוטרות היא חברתו לחיים של הבוס וכנראה העניין הוסדר ביניהם מראש, שיש גם צד בעייתי בלדבר על הבוס שלך דברים רעים וכו' וכו', כי לא בזה עסקינן.
שכחת לציין כי עם קרדיט מלא לכותב, בלי שכתוב, ובטח שלא הייתה גניבת זכוות יוצרים.
אז עכשיו הסבר בבקשה - מה הקשר לסעיף 30?
זה פורסם 4 ימים רצוף בעיתון הארץ ובחלון של הקפה
כן , לא כיף בכלל שזה מה שעושה לנו את זה, הא ?
חבל רק שבשביל קצת עניין צריך שיהיו גופות.
כן , מעניין פה מידי פעם, יש התפרצויות של עניין.
האמת שרוב הזמן האחרון היה מת , אז טוב שיש קצת אקשן , לפחות.
תודה.
האמת היא שאני מתחילה להרגיש ככלי נשק בידי (???????? לא בדיוק ברור), כל המלחמה המתנהלת, מתנהלת על גבי הבלוגים ובעיקר ע"י הגולשים, לא ע"י גוג ומגוג. חפש"ים פשוטים מנתחים את האירועים, קובעים דעה, מעצימים תגובות לכאן ולכאן.
הלו, לא הגיע הזמן להירגע, כולה קפה דה מרקר "אתר בלוגים צדדי" (איתן אבריאל אמר לא אני).
עוד תגובה קטנה.
אהבתי.
גם אני לא מבין את הקשר לסעיף 30, אבל לא משנה.
בכלל, צריך לשים לב, שהתקשורת מגוייסת למלחמה כאן.
כמו כן, אני שם לב כי יש אנשים החושבים כי בלוג, הוא יומן הנמצא במגרה סודית.
אני רואה אותו כפרסום לכל דבר.
לא ממש מבינה את ההקשר לסעיף 30 העוסק בזכויות יוצרים, לבין תביעת דיבה שאינה קשורה כלל לאתר בו נכתבו הדברים.
זוהי דוגמא מצויינת, אחת מיני רבות, למה סעיף 30 באתר קפה דה מרקר הוא בעייתי
http://cafe.themarker.com/view.php?t=183115
ממש כמו שלא מצויין שכותבים מסויימים באתר מקבלים תשלום... ואנחנו קוראים אותם כבלוגים בלתי תלויים לכל דבר ועניין.
עוד יהיו התפתחויות, ללא ספק. התקדים התרחש והדרך הרי סלולה על ידי העו"ד של דה מרקר.
מי ישלם? מי שמוכן לשלם, מי שתמים, מי שקופץ קפיצת ראש למים ומי שלא מודע.
ואף מילה על ההסתעפויות. שהקרנפים הענקיים ינהלו את מלחמתם לבד.
כל טוב.