כותרות TheMarker >
    ';

    בלוג ומגוג

    ברוכים הבאים להיכל הפך השמן, מקדשו של משיח הקשר, בלוג ומגוג.

    יש לדומם מנועים, לחלוץ מליצות, להחריש ניידים ולהסיר (רק) נעליים בכניסה.

    נא להיכנס בדומיה על הבהונות פן יופר הריתמוס של מעגל הצהריים....

    אפשר לעשות צ'ק אאוט בכל רגע, אך לא ניתן לעזוב לעולם.....

    איך עושים את זה בעמידה

    29 תגובות   יום רביעי, 20/10/10, 19:21


    דמיינו אתכם מרוחים בתנוחה צידית או גבית על דלפק איטלקי, מעוצב תבליטים טוסקניים, פיתוחים פיתוחים בצבעי אדמה, באקראי או בדייט ספונטני, בבוקרו של יום או בשלהי יום מתיש, מתרעננים לרגע בחפוז מטלטל, המשחרר מתלאות היום, ללא כל מחויבות לקשר. אקט יחיד ומענג, התעלות, פורקן, ושיבה למעגל העשייה.


    ניגשים בחטף, אימפולס קצר ולעניין, התרגשות, לחץ הדם מתגבר, הנוזל הריחני יוצא ובא, מתמזג, דקות ואנו בפסגה. חיוך, הסיגריה שמעבר, פרידה קצרה, והופ חוזרים רפויים למסכת העשייה מפנטזים על הפעם הבאה. חמש עד עשר קטנות התרווחות בואכה התעלות בפאוזה סטוצואלית-רומנטית בטיימינג מכונן.


    חמישה מיליון אקטים ביום בישראל, מתי מעט מהם בעמידה. למה?

     

    ''

     

     

    האיטלקים אוהבים בעמידה, וגם הצרפתים, במין חפוז שכזה באמצעו של יום עמוס. חילוץ מהמשרד, הופ התרעננות זקופה לצד הדלפק וחזרה לדסקטופ. השרמנטיות האיטלקית והרומנטיות הצרפתית מתחברים לזה בקלות, אך מי אנחנו ילידים מסופוטמיים חקיינים שנקרא תיגר על יודעי הטעם והחן?, הליגה שלנו שרויה בנחיתות סגנון גנטית, אנו בני הכת המזרח תיכונית המיוזעת והתזזיתית הנוכל לעשייה ארומטית בעמידה?, או שנדונו מראש לכישלון מריר וטראומטי?


    איך שלא נסתכל על זה המגמה מתחזקת בכיוון אחד כבר למעלה ממאה שנים, ריבוי אקטים בשפע לוקיישנים, התרחקות מחדרי החדרים. המוחצנות מתגברת, הישירות מתעצמת, הלאה דחיית סיפוקים, המפגשים הביתיים האינטימיים מתמעטים. הפומביות הארעית הולכת ומשתלטת על חיינו. האקט המיסיונרי מאבד מעצימותו, מתפוגג, אפילו הישיבה כבר לא מה שהיתה, בתנועה לא נוח, אך בעמידה מי ישורנו?...


    נסו את זה, לא פשוט העניין בעמידה, נדרשות מיומנויות נרכשות שאינן מובנות מאליהן כלל ועיקר. יד אחת אוחזת בכלי, הכתף נשענת לקונטרה ובתנועה איטית ונחושה מקרבים את האוביקט ליעדו.....רבים וטובים נכשלו, תנועה קלה והעסק נשפך טרם זמנו, קשה להתרכז ולהנות עד הסוף. גם אם משענת העזר כנגדך איתנה ועמידה עדיין מדובר בעניין לא יציב, שחלילה נשמט מהיד ואת/ה מוכתם ברבים עד לכביסה הבאה.


    אולי עדיף כבר ה"פיק אפ סטייל", או ה"טייק אווי" לפי המהדרין, איסוף האובייקט על הדרך ופניה לאתר דיסקרטי מאובטח להתחזקות. הדרך משמשת להכנה נפשית לאקט, מין קשר מתפתח, היא מחדדת את הרעב, אוזרת את הסבלנות ובסופה נתפרקד בהנאה ונחגוג בתאוותנות יתירה. היתרון כאן הוא הבטחון, החסרון הגדול הוא דחיית הסיפוק, תכונה נדירה אצל מופרעי קשב וריכוז, שהם בעידן הדיגיטלי 95% מהאוכלוסיה.  אם אתם/ן חסרי בטחון לכו על הטייק אווי או ה"קח ולך"המסורתי, אך קחו בחשבון שימוש בחומרים מתכלים סוג ב' וג', שמדרדרים מטה את החוויה.


    תרבות הכאן ועכשיו, מיידיות הסיפוקים ואהבת הסיכון מזדקפים טוב עם תנוחת העמידה האקרובטית. אמנם איננו נינוחים ובטוחים, אך במיומנות הנכונה, עמידה עם הכלים הנכונים יכולה לייצר חווית התמזגות אירופאית.

     


    החברה קוראים לזה "standing ovation", נוכחות בולטת שלנו בשטח למשיכת גלי תשומת לב, עם קריצה וחיוך בזוית העווית, וזה מצטלם נפלא בסרטים קלאסיים. אאוט-סטנדינג !!, מתאים למי שחי בסרט, אך האם יתפוש גם בבית ספרינו?


    עד כה הוכחנו שאנו עם של מהגרים תאבי קידמה, אור לגויים ולגויות בתנוחת הישיבה, שואפים לאמץ תרבויות אמיצות וסטיות חדשניות. אפילו צ'ופ סטיקס למדנו לאחוז ולדוג סושי, לפיכך נראה שגם כאן לא נניח להזדמנות לחמוק ונבחר באבירות וירטואוזית להתנסות בעניין העמידה.


    עמודו !! משפחת סיקואלה מפסקדה, איטליה תמכור לנו קפה בתנוחה החדשה. דלפק עמידה בקדמת הסניף יחייך אלינו חובבי האספרסו והמקיאטו. וגם יתנו כנראה במחיר כזה שיעודד את תנוחת הטווסות והורידים ברגליים. האם נוותר על הזולה והכותרות בעיתון ונענה לחיזורים?


    רשת האספרסו האיטלקית סקואלה רוצה לעשות אותנו בעמידה, כמו אצלם באיטליה. מי מתנדב ראשון?


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/12/10 14:46:

      קריצהאני לא מתנדבת כי בקושי גם כך עומדת על הרגליים

        28/11/10 11:05:
      עם היד השנייה נאכל פלאפל , עם הרגל נקרא למונית .
        24/10/10 14:06:

      תודה לך אזרח פשוט על הזווית המסורתית לסוגיה....

       

      צטט: האזרח הפשוט 2010-10-22 00:23:10

      אצל היהודים העמידה היא מוטיב מרכזי.
      תפילת העמידה
      והיא שעמדה לאבותינו
      אבל אספרסו תשאיר לנו בישיבה.
      חוץ מזה מה שאתה עושה בעמידה יגרום לה לכאב בגב (ר זה לא הכי נוח)

       

        24/10/10 14:04:

      תודה ליצ'י, נשמע טוב הסלואו מושן הזה, אנסה את זה בפעם הבאה...

       

       

      צטט: ליצ'י רפופורט 2010-10-22 16:53:56

      יפה כתבת, אם כי אין מצב שאשתה בעמידה! אני באסכולת הישיבה המובהקת: ההתבוננות באנשים שמסביב, הבהייה, ההשתהות, שהלגימה תעשה בנחת...לקרב את כוס הקפה לאט לאט, להריח את הארומה וללגום לגימה אחת אחרי השנייה, תוך השתהות ארוכה ומהנה בין הלגימות:)

       

        24/10/10 14:00:

      נפלא, היתה לי תחושה שיהיה ביקוש...

       

      צטט: anna. 2010-10-22 12:47:26

      הכי אני אוהבת שעושים אותי בעמידה. אחד סוכר, תודה.

       

        24/10/10 13:58:
      תשמרי על הגב...

      איך עושים את זה בעמידה

      צטט: לילית בת גרב 2010-10-22 16:15:14

      זה לא בדיוק בעמידה.
      זה יותר כמו ריש.

      אז לחכות להם ב-ר'?
      :)

       

        24/10/10 13:57:

      מקסים רותי, תודה על זה, מסתבר שגם עגנון נתן דעתו לסוגיות הרות גורל אלו.

      אהבתי את הקוקטייל:

      "....נדחקין לשם טיפה ממזרית, שאין אמה מכרת מי הם אבותיה של זו ולא עוד אלא שמפקפקת אם בתה מזרעה היא".

       

      צטט: עוד רותי 2010-10-22 10:39:54

      ..מאחר שבאתי לכאן רציתי לייסד כאן בית קהוה כאותו שהיה לי בברלין. בדעתי היתה לפתוח לי בית קהוה בתל אביב שהיא עיר דינאמית וכל בני הארץ מצויים שם אלא משראיתי את בתי הקהוה שם בתל אביב שחציו של בית הקהוה בחוץ סילקתי את דעתי מתל אביב, שאני גברתי ואדוני אני רואה את בית הקהוה כמוסד, שאדם ממלט עצמו אליו מן הרחוב ולא שמושך עמו את הרחוב, ואילו בתל אביב יושבים להם שותי קהוה ברחוב כאילו שותים גזוז ולא קהוה.
      ברשות גברתי וברשות אדוני אומר שתיים שלוש מלים לעניין משקאות.

      כל משקה אוהב את מקומו. היין אוהב אולם נאה עשוי כטרקלין ונברשות מאירות האולים ואת היין שבכוס ואתה נותן עיניך בכוס והוא נותן עיניו בך ואתם שמחים וצוהלים ומקישים כוס בכוס ואומרים לחיים.

      התה אוהב כתלים אפרוריים צהבהבים ותקרה נמוכה והוא יושב לו בתוך הכוס כמנדרין שהארץ נתונה לו.

      הקקאו אוהב מפה מרוקמת שושנים ופרפרים ועוגה מונחת לצידו של הקקאו ושמנת עליהם על הקקאו ועל העוגה.

      השכר אוהב את המרתף הישן האפלולי עם שולחנות כבדים של אלון שאין עליהם מפה.

      והקוקטייל כל מקום מקומו ואינו מבקש משותיו ולא כלום. יושב לו ומביט בהנאה סדיסטית היאך בני אדם מסויימים עומדים על רגליהם ונדחקין לשם טיפה ממזרית, שאין אמה מכרת מי הם אבותיה של זו ולא עוד אלא שמפקפקת אם בתה מזרעה היא.

      כיוצא בדבר כל המשקאות כולם, כל אחד ואחד אוהב את מקומו.

      למעלה מהם הוא הקהוה. שהוא צריך בית מיוחד לשמו, שכל הבא לשתות ספל קהוה לפוש הוא בא, להחליף כח הוא בא.

      (מתוך ´שירה´, עגנון, הוצאת שוקן, עמ´ 22)

       

        24/10/10 13:54:

      בני, תעבוד על הארבע ראשי שלך...

       

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-10-22 12:32:47

      ניסיתי...
      אחרי כל אקט כזה בעמידה, רועדות לי הרגליים.

      בני


      מוזמן לקרוא אצלי: מאסטר שף בתחת שלי (לא יכולתי להתאפק)

       

        24/10/10 13:53:

      קפה טורקי הולך טוב בטדי :-)

       

      צטט: cafe2010 2010-10-23 18:03:02

      נו באמת..לשתות קפה בעמידה זה כמו לקרוא את ג'ובראן חליל ג'ובראן באיצטדיון טדי מול בני סכנין.

       

        24/10/10 12:54:

      אנחנו ברוויה של קפה, גם המסחרי כאן לא רע, וחלקו מצויין. בעמידה זה עדיין יכול להיות מסחרי, אך זה יבוא כמוצר משלים לחבילה הכוללת בישיבה, בשכיבה ובזחילה....ימים יגידו

       

      צטט: angel7 2010-10-23 00:20:48

      געגועיי לנינחוחות האיטלקיים
      יהיה כיף לעורר פה שינוי של פחות בתי קפה מסחריים
      למרות שהרגלים קשה לשנות:)
      בכל זאת גם סטארבקס ודנקן דונאטס לא עבד פה
      אולי פה מתאימה האמירה "ברומא התנהג כרומאי".

       

        24/10/10 12:21:

      צטט: oded ron 2010-10-24 11:05:43

      על רגל אחת ויד בכיס...

       

       

      צטט: hadarok 2010-10-23 18:29:29

      כתבת את זה בעמידה?

       

      ואספרסו ביד השניה?

        24/10/10 11:05:

      על רגל אחת ויד בכיס...

       

       

      צטט: hadarok 2010-10-23 18:29:29

      כתבת את זה בעמידה?

       

        23/10/10 18:29:
      כתבת את זה בעמידה?
        23/10/10 18:03:
      נו באמת..לשתות קפה בעמידה זה כמו לקרוא את ג'ובראן חליל ג'ובראן באיצטדיון טדי מול בני סכנין.
        23/10/10 00:20:
      געגועיי לנינחוחות האיטלקיים
      יהיה כיף לעורר פה שינוי של פחות בתי קפה מסחריים
      למרות שהרגלים קשה לשנות:)
      בכל זאת גם סטארבקס ודנקן דונאטס לא עבד פה
      אולי פה מתאימה האמירה "ברומא התנהג כרומאי".
        22/10/10 21:33:
      אני לא.
      :)
        22/10/10 17:04:
      עדייןן קצר, אבל על כיסא-בר. לוקח?
        22/10/10 16:53:
      יפה כתבת, אם כי אין מצב שאשתה בעמידה! אני באסכולת הישיבה המובהקת: ההתבוננות באנשים שמסביב, הבהייה, ההשתהות, שהלגימה תעשה בנחת...לקרב את כוס הקפה לאט לאט, להריח את הארומה וללגום לגימה אחת אחרי השנייה, תוך השתהות ארוכה ומהנה בין הלגימות:)
        22/10/10 16:15:
      זה לא בדיוק בעמידה.
      זה יותר כמו ריש.

      אז לחכות להם ב-ר'?
      :)
        22/10/10 15:54:

      למה יש קונוטציה מינית לכתבה ?

        22/10/10 15:47:
      כן גם אני אשמח בעמידה...
        22/10/10 12:47:
      הכי אני אוהבת שעושים אותי בעמידה. אחד סוכר, תודה.
      ניסיתי...
      אחרי כל אקט כזה בעמידה, רועדות לי הרגליים.

      בני


      מוזמן לקרוא אצלי: מאסטר שף בתחת שלי (לא יכולתי להתאפק)
        22/10/10 10:39:
      ..מאחר שבאתי לכאן רציתי לייסד כאן בית קהוה כאותו שהיה לי בברלין. בדעתי היתה לפתוח לי בית קהוה בתל אביב שהיא עיר דינאמית וכל בני הארץ מצויים שם אלא משראיתי את בתי הקהוה שם בתל אביב שחציו של בית הקהוה בחוץ סילקתי את דעתי מתל אביב, שאני גברתי ואדוני אני רואה את בית הקהוה כמוסד, שאדם ממלט עצמו אליו מן הרחוב ולא שמושך עמו את הרחוב, ואילו בתל אביב יושבים להם שותי קהוה ברחוב כאילו שותים גזוז ולא קהוה.
      ברשות גברתי וברשות אדוני אומר שתיים שלוש מלים לעניין משקאות.

      כל משקה אוהב את מקומו. היין אוהב אולם נאה עשוי כטרקלין ונברשות מאירות האולים ואת היין שבכוס ואתה נותן עיניך בכוס והוא נותן עיניו בך ואתם שמחים וצוהלים ומקישים כוס בכוס ואומרים לחיים.

      התה אוהב כתלים אפרוריים צהבהבים ותקרה נמוכה והוא יושב לו בתוך הכוס כמנדרין שהארץ נתונה לו.

      הקקאו אוהב מפה מרוקמת שושנים ופרפרים ועוגה מונחת לצידו של הקקאו ושמנת עליהם על הקקאו ועל העוגה.

      השכר אוהב את המרתף הישן האפלולי עם שולחנות כבדים של אלון שאין עליהם מפה.

      והקוקטייל כל מקום מקומו ואינו מבקש משותיו ולא כלום. יושב לו ומביט בהנאה סדיסטית היאך בני אדם מסויימים עומדים על רגליהם ונדחקין לשם טיפה ממזרית, שאין אמה מכרת מי הם אבותיה של זו ולא עוד אלא שמפקפקת אם בתה מזרעה היא.

      כיוצא בדבר כל המשקאות כולם, כל אחד ואחד אוהב את מקומו.

      למעלה מהם הוא הקהוה. שהוא צריך בית מיוחד לשמו, שכל הבא לשתות ספל קהוה לפוש הוא בא, להחליף כח הוא בא.

      (מתוך ´שירה´, עגנון, הוצאת שוקן, עמ´ 22)
        22/10/10 00:23:
      אצל היהודים העמידה היא מוטיב מרכזי.
      תפילת העמידה
      והיא שעמדה לאבותינו
      אבל אספרסו תשאיר לנו בישיבה.
      חוץ מזה מה שאתה עושה בעמידה יגרום לה לכאב בגב (ר זה לא הכי נוח)
        21/10/10 18:20:
      תודה בלונדי.2, אני לא מולטי עד כדי כך...בכ"ז גבר :-)

      רונית, אין כאן מין הדבר שאת מציינת, כוונות המשורר צחות וזכות, עיינתי בשנית ולא מצאתי זרע מממצאייך, המין בעיני המתבוננת....

      תודה שבאת אייל, חן חן על רוח הההתנדבות. ודע שבסיפור שלי היה רק רובד אחד, דומה שדמיון הקוראים משתולל על גבי הזקוף :-)
        21/10/10 12:08:
      אחרי פוסט כזה, מי לא יתנדב?
      הדואליות של הטקסט נפלאה, הצלחת לקחת אותה לכל הכיוונים ובכל ההקשרים, ואכן, בסופו של עניין, הדמיון בין שני צידי הסיפור הוא לא כזה מופרך, אלא מאי, חבל שרק אחד מהם באמת כזה פשוט, זמין ו...זול. מה שכן הוא יותר מעורר.
      תודה
        20/10/10 22:53:
      איך תמיד לביקורות שלך יש קונוטציות מיניות..אתה יודע אחרת?
      :)
        20/10/10 20:57:
      נקרא שעשית מחקר וכתבת תוך כדי.
      פה גם דרושה יכולת מופלאה בפני עצמה
      :)

      ארכיון

      פרופיל

      oded ron
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין