כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    חבר, אני זוכר, לא יכול לשכוח

    46 תגובות   יום רביעי, 20/10/10, 19:53

      

    ''

    כל כך הרבה שנים, מאז, 15 שנה, אני רוצה לכתוב על רצח רבין ולא מצליחה.  

    מזעזע וכואב מדי מכל הסיבות האפשריות. לא רק את רבין רצח בן הבלייעל, אלא  את כל אחד מאתנו, גם אותי.

     

    ''

     ידיעות אחרונות, היום 20.10.2010 עמוד ראשון

     

    זה היה צילצול טלפון מוזר שלא נשמע טוב, כשבן אחותי צלצל אלי פתאום, מאוחר, כי ידע שאינני צופה בחדשות.

    ביום ההוא משהו השתנה לנצח.

     

    גם אז, וגם כעת, אני שומרת מרחק מפוליטיקה, מאז יותר מתמיד. אם לזה מה שמסוגלים אנשים להגיע בשל מחלוקת בעניינים אלה, אינני רוצה חלק בכך. וכן, אני יודעת שאני כבת יענה שקוברת ראשה בחול, שחייבים להיות מעורבים שנפשנו בכך, אבל מאז במיוחד אני סולדת מהנושא.

     

    אדם אחד שיהרוג שני, יהודי דתי שיהרוג בדם קר כנגד חוקי התורה עצמם, איש שיפר את האמון שניתן בו וירה באדם אחר למוות, שלוש יריות, ועוד בגבו, מעשה שאומר כל כך הרבה, עבריין שיהרוג ראש ממשלה של העם כולו........

     

    מאיפה עזות המצח? החוצפה ? איך אדם מגיע לזה ומוכן בשל סיבה כמו דעות פוליטיות (לא הגנה עצמית או סיבה אחרת) ליטול חייו של אדם אחר? של ראש ממשלה?

     

    והיום? אני ואתה עדיין משלמים עליו במיטב כספנו, במסים, הוא נשוי ונאבק על תנאי מאסר מיוחדים, ויש מי שמחזיקים ממנו כאילו "הציל את העם"....

    ככה מצילים? הורגים את התקווה ואת האמון בלבבות מליונים מהעם הזה?

    דומה הדבר למנתח שמכריז בגאווה רבה שהניתוח הצליח....אבל החולה מת...

     

    לא מבינה, לא חושבת שאבין, לא רוצה להבין.

     

    מאז הרצח, מאז שרבין נגזל מאתנו, קשה לי לזהות את עצמי עם אף אחד מהמחנות.

    בכל פעם שאשתו מתבטאת בעיתונות אני מתמלאת זעם אין אונים, שאט נפש על כשלי אבטחה, שמאפשרים דברים לא הגיוניים כאלה, בהם רוצח ראש ממשלה יושב בכלא, זוכה בחשיפה ותנאים שונים, כשכולנו בעצם נושאים בנטל החזקתו שם.

     

    אבסורד כזה אפשרי לצערי הרב רק במחוזותינו.

     

    חבר, אתה חסר

     

    חבר, אני זוכרת

     

    חבר, אני לא שוכחת

     

    חבר, לא סולחת.

     

     

    ''

     

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/10/10 17:59:
      כמוך אני מזדהה אתך בכל מילה
      וכל שנה שעוברת עדיין חשה כאב ותסכול עמוק
        23/10/10 12:08:

      מזדהה עם כל מילה מרגש אך חזק

        22/10/10 13:56:

      צטט: רוני מרום 2010-10-22 01:26:51

      אין ספק שרצח פוליטי בישראל היה עד אז למשהו הזוי ולא צפוי.
      גם איני חולק על "רצח" התקווה של כולנו. בדיעבד האמת והאינתיפאדה הכו בפנינו והציגו אמת אחרת שלא ניתנת גם היא להבנה.
      יצחק רבין היה ראש ממשלה נבחר. הוא לא היה חבר! ואם כן אז של קלינטון וכד'.
      כמו כל דבר אנו נוטים להגזמות: בישראל כולם מבינים ומומחים להכל, את הישראלים קשה ללמד כי הם הכי טובים ורק בישראל חושבים שראש ממשלה הוא חבר. גם לי הוא חסר, גם אצלי נשמטה הקרקע מתחת לרגלי באותו ערב ארור אבל אף פעם לא חשבתי עליו במושגים של חבר וחברות.
      רוני (-:{

      רוני

      תודה לתגובתך.

      החבר היתה הכוונה יותר לביטויים שרצו ורצים. כמובן שלא היה לי לחבר, בדיוק כמו לך, ולא ראיתיו כך, אלא לראש ממשלה.

      הזעזוע מאז היה כל כך גדול מכל כך הרבה בחינות, וכמוך גם הקרקע אצלי נשמטה פתאום, שמחינתי אין זו הגזמה.

      עד היום לא הייתי מסוגלת להוציא ולו מילה בעניין, זו היתה ועדיין מכה רצינית מהמון בחינות.

      ההתייחסות המילולית הצרה כאן שלך חוטאת לכוונה, אך אולי זו אני שלא דייקתי, שיערתי שכוונתי תובן. 

        22/10/10 06:50:
      ודווקא ובהתרסה עלייך להוציא את הראש מהחול, עתיד מדינתנו קשור בכך.
        22/10/10 01:26:
      אין ספק שרצח פוליטי בישראל היה עד אז למשהו הזוי ולא צפוי.
      גם איני חולק על "רצח" התקווה של כולנו. בדיעבד האמת והאינתיפאדה הכו בפנינו והציגו אמת אחרת שלא ניתנת גם היא להבנה.
      יצחק רבין היה ראש ממשלה נבחר. הוא לא היה חבר! ואם כן אז של קלינטון וכד'.
      כמו כל דבר אנו נוטים להגזמות: בישראל כולם מבינים ומומחים להכל, את הישראלים קשה ללמד כי הם הכי טובים ורק בישראל חושבים שראש ממשלה הוא חבר. גם לי הוא חסר, גם אצלי נשמטה הקרקע מתחת לרגלי באותו ערב ארור אבל אף פעם לא חשבתי עליו במושגים של חבר וחברות.
      רוני (-:{
        22/10/10 01:07:
      מ"הארץ" היום:
      יותר מכל היה אדם אמיתי.

      ביום הזה רצחו לנו את התקווה. לעם שלם רצחו את התקווה.

      והרוצח? פישפש, דג רקק - ממש לא מענין אותי. אין לנו עונש מוות נקודה ושישאר כך. שולחיו מרימים ראש בגאון. אוי לחרפה.
        21/10/10 23:24:

      צטט: נירניר001 2010-10-21 20:45:09

      מטורפים גדלו בקירבנו.

      בקירבנו?בוא נהיה ספציפיים.

      בהרצליה, שם הם גדלו. 

        21/10/10 20:45:
      מטורפים גדלו בקירבנו.
        21/10/10 20:09:
      אף אחד בעם לא יכול לשכוח את היום ההוא. ולא משנה מה דיעותיו הפוליטיות.
      הצער מלווה אותנו כל השנה בעיקר לנוכח פניה של המדינה כיום.
      יהי זכרו ברוך!
        21/10/10 19:49:

      צטט: shby 2010-10-21 06:55:17

      לא כולם מסכימים לך, רק שמי שלא חושב כך מפחד לדבר, ואולי זו הבעיה העיקרית , אם אתה לא אחד שחושב כמוני - אתה מאוס,
      תזכרו בדעות שהיו על רבין לפני הרצח, תזכרו בהיסטוריה האמיתית שלו, נכון, אסור לדבר סרה במתים, בטח כשיש קוצנזוס ממשלתי על הנושא, אבל הרצח שלו לא צץ יש-מאין,
      בחדרי חדרים בשקט בשקט יש כאלו שזוכרים את הטבעת האלטלנה, את חוסר תפקודו במלחמת ששת הימים, את בעית השתיה שלו, אם הפשלה של חשבון הדולארים, וכן לזכותו - את זה שידע לקחת אחריות לא כמו ה"מנהיגים" היום,
      נכון שהוא היה אדם עם בעיות של כל אדם, ואפאחד שפוי לא מצדיק רצח, אבל מסע האלהה שלו מתחיל להסתיים, פתאום מתחילים להשמע קולות בכנסת שמספרים שמה שהוא אמר לא בדיוק תואם את מה שלכאורה הפך אצלנו ל"מורשת רבין" ופתאום כששואלים על מורשת רבין מתחילים לשמוע כל מיני ססמאות מפלגתיות לא רלונטית, ופתום מדברים להוריד את תמונות ולהחזיר את בן גוריון שהיה יותר איש חזון ויותר איש מעשה ויותר דוגמא אישית - ובטח לא איש מפלגת העבודה כפי שהיא כיום,
      אז תעצרו רגע, ותחשבו האם באמת היתם רוצים לראות את ראש ממשלת ישראל בדמותו של רבין כפי שבאמת היה,

      תודה על תגובתך, מעריכה אותה ואת האופן בו התבטאת.

      בטח לא היה לך קל להוציא את זה.

      ''

      אני לא נוהגת לעשות "האלהה" כל כך מהר, גם לא לרבין ז"ל, הפוסט שלי גם אינו עוסק בכך אם שמת לב, שמת לב?

      אני מדברת כאן על המעשה עצמו, מה הוביל אליו, הדרך בה נעשה ולמה, ועל הדרכים בהם המימשל מטפל בפושעים בכלל, מסוג זה ובאחרים.

      וכל אלה מזעזעים בעיני, עד כדי כך שעד עכשיו לא הייתי בכלל מסוגלת להתחיל להוציא את הזעם והתסכול שהיו לי בפנים.

       

      הרצח של רבין הוא שיא השיאים של כל אלה, וזה מסתכל וכואב מכל הבחינות שכתבתי - זה פחות קשור להאלהה של אדם כלשהוא אם זה רבין ז"ל ואם זה מישהו אחר.

       

      מקווה שכעת אני ברורה יותר.

       

       

        21/10/10 18:51:
      למי את לא סולחת ?
      ביום ההוא תלמידיי היו בעצרת, זה היה בהתחלה מעמד משכר אחר כך בהבזק החדשות המיוחד זה היה נורא ואיום. למחרת פגשתי אותם מארגנים את הטקס הבית ספרי והלב פעם בי בהתרגשות מפחידה. את שני בתי השיר של שירי "ילדי הנרות" כתבתי לאחר הרצח. את הבית האמצעי כתבתי לפני הטקס ובטקס הבית ספרי תלמידה שלי קראה את השיר ובכיתי נורא. השיר הזה על החלום ושברו, על האיש והחזון ,על התרסקותה של החברה נכתב לפני 15 שנה, להקת בני נוער הלחינה אותו והם שרים אותו. כל שנה השיר מושמע ברדיו כתזכורת כואבת ליצחק רבין ,האיש, האדם והאבא של כולנו. יהי זכרו ברוך !
        21/10/10 17:29:
      אכן...

      חיבוק

      פי
        21/10/10 16:24:
      מסכימה ומוחה איתך
        21/10/10 14:48:
      גם אני זוכר. למרות שלאחרונה נדמה שאנחנו, הזוכרים, מתמעטים עם הזמן.
        21/10/10 14:29:
      לא שוכחים - לא סולחים
      תודה שהעלית
      סופשבוע נעים
        21/10/10 12:30:
      כואב
      לא רק ביום הזיכרון לו
      כואב
      כי אני יודע שהעולם והמדינה היו נראים אחרת לגמרי
      ללא הרצח הנתעב הזה
        21/10/10 12:30:
      כואב
      לא רק ביום הזיכרון לו
      כואב
      כי אני יודע שהעולם והמדינה היו נראים אחרת לגמרי
      ללא הרצח הנטעב הזה
        21/10/10 09:06:
      הרצח הנורא הזה הרג לא רק את רבין האדם וראש הממשלה,
      ואולי אפילו תהליך השלום היה נתקע גם בלעדיו ,
      אבל הוא הרג לי את החלום ואת התקווה ואין נורא מזה.
        21/10/10 08:26:
      בונבוניטה יקרה,
      צר לי מאוד אולם אין לי מילים לתגובה.
      אוכל רק לומר שלדעתי, לרוצח הגיעה גזר דין מוות.
      כואב מאוד.
      לא רצח יצחק רבין
      רצח ראש ממשלה.
      עם הגדרה זו נראה לי שאין אדם אחד במדינה שלא יסכים שלרוצח מגיע גזר דין מוות.
      לא פחות.
      יש לזכור שבגין רצח ראש ממשלה (או כפי שתפקידו הוגדר בזמנו) העם מתאבל כבר 2,500 שנים. רצח גדליה.
      כואב.
      חוצפה ישראלית
        21/10/10 08:09:
      :(
      גמני לא שוכחת.
      בוודאי שאיני סולחת.
        21/10/10 07:09:
      מאז הרצח נפערה תהום בנשמתם של כולנו
      מאז נוצר קרע ענק שאין אפשרות לתקנו
      גם ועברו 15 שנים.כאילו קרה אתמול.
      יהי זכרו ברוך איש יקר ואהוב.
        21/10/10 07:01:
      אי אפשר לשכוח.
      יהי זכרו ברוך...
        21/10/10 06:55:
      לא כולם מסכימים לך, רק שמי שלא חושב כך מפחד לדבר, ואולי זו הבעיה העיקרית , אם אתה לא אחד שחושב כמוני - אתה מאוס,
      תזכרו בדעות שהיו על רבין לפני הרצח, תזכרו בהיסטוריה האמיתית שלו, נכון, אסור לדבר סרה במתים, בטח כשיש קוצנזוס ממשלתי על הנושא, אבל הרצח שלו לא צץ יש-מאין,
      בחדרי חדרים בשקט בשקט יש כאלו שזוכרים את הטבעת האלטלנה, את חוסר תפקודו במלחמת ששת הימים, את בעית השתיה שלו, אם הפשלה של חשבון הדולארים, וכן לזכותו - את זה שידע לקחת אחריות לא כמו ה"מנהיגים" היום,
      נכון שהוא היה אדם עם בעיות של כל אדם, ואפאחד שפוי לא מצדיק רצח, אבל מסע האלהה שלו מתחיל להסתיים, פתאום מתחילים להשמע קולות בכנסת שמספרים שמה שהוא אמר לא בדיוק תואם את מה שלכאורה הפך אצלנו ל"מורשת רבין" ופתאום כששואלים על מורשת רבין מתחילים לשמוע כל מיני ססמאות מפלגתיות לא רלונטית, ופתום מדברים להוריד את תמונות ולהחזיר את בן גוריון שהיה יותר איש חזון ויותר איש מעשה ויותר דוגמא אישית - ובטח לא איש מפלגת העבודה כפי שהיא כיום,
      אז תעצרו רגע, ותחשבו האם באמת היתם רוצים לראות את ראש ממשלת ישראל בדמותו של רבין כפי שבאמת היה,
        21/10/10 05:39:
      יגאל עמיר חי. הוא חי בכלא, אבל רוח המעשה הנפשע שלו מסתובב חופשי ברחובות. ובממשלה? בממשלה דואגים באופן שיטתי לדחוף את ארונו יותר למטה ויותר למטה, בגסות.
        21/10/10 05:20:
      מזדהה עם מה שכתבת אבל עם כל הזעם, מה החלופה שלך למאסר? וגם גם אם את לא בפוליטיקה הרשמית, יש לך הרבה מה לאמר ולהוסיף, אז אולי צריך למצוא גם את הדרך להשפיע?
        21/10/10 01:54:

      מצטרפת אליך בצער,בכאב,בתסכול
      ובזכרונות!

      יהי זכרו ברוך

       

        21/10/10 00:21:

      אי אפשר לשכוח !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        20/10/10 23:47:
      זה בדיוק המקום והזמן בו איבדנו את התמימות .
      מכעיס גם 15 שנים אחרי.
      לצערי זה קרה ביום הולדתי ובכך נשללה ממני התאריך הלועזי ונותרתי עם התאריך העברי וכאב בלב.
        20/10/10 23:42:
      חבל....
      ת.נ.צ.ב.ה
        20/10/10 22:22:
      גם אני זוכרת ולא סלחת. אסור לסלוח!
      לא אכפת לי מה אומרים אלה שכבר התעייפו להזכר...
      חשוב לכתוב עליו כי זו תקופה שתמה, לא רק מנהיג שנרצח.
        20/10/10 21:51:
      אישתי באה מרקע צבאי של אמא שלה, שהייתה סגן אלוף בצה"ל, בשנת 48 יצחק רבין היה המפקד שלה בפלמ"ח.
      עקב הרקע הצבאי, ורקע של תקומת המדינה אישתי וגם היינו פטריוטים, אהבנו אהבת נפש את המדינה (אישית התנדבתי לצה"ל בגיל 24).....עד לאותו רצח המתועב!!
      והיום שאחרי שינה את התפיסה שלנו לחלוטין!!
        20/10/10 21:49:
      לא פעם, נפגשתי עם רבין אישית
      כל פעם שביקר בקריית מלאכי
      ובתמונה שצולמה עימו יחדיו
      רשם לי עליה בכתב ידו ובחתימתו " לעזרא מורד - בברכה -18.4.85" .

      אשתי אילנה מצולמת עמו
      כשהוא לוחץ את ידה
      במשרדו
      בהיותה מועמדת לראש הרשות בקריית מלאכי.

      בליל הרצח
      הייתי בככר וכששמעתי על הרצחו
      לא האמנתי,
      עד אשר שמעתי ברדיו את הידיעה.
      ונזדעזעתי בתדהמה.

      איבדנו מנהיג דגול
      וכולנו הפסדנו
      לכולנו הוא חסר.

      יהא זכרו ברוך .

        20/10/10 21:48:

      צודקת יקירה,

      אני איתך בכל מילה

      בכל מחשבה

      ומרגישה שידנו

      קצרה מהושיע

       

        20/10/10 21:47:
      ein li kochavim aval mizdahe im kol mila shelach
      ve machpil be esser
        20/10/10 21:42:

      חבר, אתה חסר

      חבר, אני זוכרת

      חבר, אני לא שוכחת

      חבר, לא סולחת.

       

      יקירה,

      אני איתך

        20/10/10 21:35:
      נורא...
        20/10/10 21:20:
      הוא היה איש גדול...
      והרוצח איש עלוב...הוא וכל אלה שכמותו...
        20/10/10 21:20:
      זה היה הרצח הכי מחריד, ואינני בטוח שגם היום כולם הפנימו את הקלות הבלתי נסבלת של ההסתה, והאם החוק כיום מגלה פחות סובלנות כלפי אותם תאים סרטניים השולחים גרורותיהם בכל חלחקה טובה ,
      הנסיון למסמס את אחריותם של המנהיגים הקיצוניים שחלק מהם הסית בפועל ,כמו אריק שרון,
      וחלק עצם את עיניו כמו ביבי נתניהו, כשהם נהמו במרפסת בככרא ציון והתעלמו מהשלטים שנישאו ביד רמה ברחובות בירתנו שהפכו את רבין לערפאת או לנאצי, האם אין חוק נגד הסתה כזו,או האם החוק מתכופף כשהוא נפגש עם פוליטיקאים בכירים, אני בספק אם משהו השתנה מאז,
      שיהיה לך סופשבוע שקט יקירה,
      בידידות אשר
        20/10/10 21:20:
      רצח זה מתועב....
        20/10/10 20:45:
      זה מה שיצא לי לפני 4 שנים כאשר מקהלת המנוולים תמכה בו. לצערי אני מדבר בשפתם.

      הן מבקשות לגדל נחשים\אש

      הִנֵּה פָּשְׁתָּה הַרָעָה בָּאָרֶץ
      לא מִצָּפוֹן לא מִדָּרוֹם לא מֵאוֹיֵב
      הִיא מִבַּיִת

      נְשָׁמוֹת רְעוּלוֹת מִתְחַבְּאוֹת בְּטַלִּית
      צוֹעֲקוֹת כּוֹעֲסוֹת הֵן רוֹצוֹת לְצָחֵק
      כְּלָל לא שָׁמְעוּ עַל פַּעֲמֵי גִּבּוֹרִים
      רַק מְבַקְשׁוֹת כָּאן לְגַדֵּל נְחָשִׁים

      הָבָה נְרוֹצֵץ ראשָׁהּ שֶׁל אַחַת
      תִּתְרוֹצֵצְנָה הַצְּנוּעוֹת בְּבִגְדֵי אֲבֵלִים
        20/10/10 20:38:
      רבין היה חבר של כולנו, הוא כאב את כאבינו,
      עכשיו כבר אין לנו חברים,
      חבל !
        20/10/10 20:32:
      צודקת
        20/10/10 20:06:
      מסכימה עם כל מילה שכתבת.
      מאד כואב.
      תודה שכתבת
        20/10/10 20:02:
      אכן, ביום ההוא השתנה משהו לנצח. היום שאחרי לא דומה לשום יום שלפני.
        20/10/10 20:01:
      מצטרפת אליך בצער,בכאב,בתסכול
      ובזכרונות!

      ארכיון