צבעתי שיער האדמתי גוון נפגשתי חייכתי עפעפתי כייפתי אכלתי גורמה הרשמתי מלא התפתחתי ונמתחתי התברגתי בעשריה הראשונה בדרך 'הרבצתי' גם פלפל חצי מנה גיהקתי שיהקתי...בנימוס כמובן שלא שכחתי לדרכי מיד לטוס 'השלקתי' פחית אנרגיה ומיהרתי לפגישה שהתהדקה לכלל סינרגיה מחצית היום כבר היתה מאחוריי וטרם הבנתי שנמלטתי דיי אז המשכתי כך הלאה: לכבס לנג'ס להסיע להתניע לספר לאלתר וברדת ערב עם שוך הסערה הבנתי שאין עוד דרך להשכיח את הרע
אם לא היה הוא בית חולים רווי כאב מתאים היה לחשוב שהוא סתם כינוי למאהב:
"מחר תועבר מהיהודי (רמב"ם) לקתולי (האיטלקי)"
אבל לא אהבה ולא נעליים רק חוסר ודאות שהופכת ת'מעיים
סבתי מלאה בהם מכל עבר רק שלא תחווה דעיכתה מתוך סבל טעות היא לחשוב שזה אך מצב זמני נחשול ערום ומתפשט ארור ואימתני |