כמה טוב לפעמים להיות ילד קטן,

כמה נח ופשוט, להיות חפשי מדאגות.

לדעת תמיד כי יש מישהו עליו ניתן לסמוך,

שיגרש אפילו את החושך - עבורו.

אח"כ, כשגדולים -

צריך כבר לגרש את כל ה "חושכים" לבד

ולפעמים זה כל כך מעייף...

לפעמים ה"חושכים" כל כך מייגעים ומתישים,

עד שממש ממש - ממש רוצים לישון, כל הזמן,

כדי לא לחשוב עליהם יותר, כדי לשכוח או כדי לברוח ..

אבל ה" חושכים" מתגנבים למחשבות, לחלומות בלילה,

ואינם נותנים לישון...

כמה טוב להיות לפעמים להית ילד קטן,

כמה נח ופשוט ...

בובה זהבה
מילים: מרים ילן שטקליס
לחן: שמוליק קראוס


עייפה בובה זהבה
ועייף מאוד הדוב
הצללים לחדר באו
לוחשים לי לילה טוב

במיטה שוכבת נורית
על ידה יושב דובון
וחתול וגם ארנבת
וכולם רוצים לישון

אך לפתע קמה נורית
אבא אבא היא קוראה
בוא מהר גרש החושך
הוא מפריע ילד רע

צחקה בובה זהבה
וצחק מאוד הדוב
למה לגרש החושך
והרי הוא ילד טוב