כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הפיה השחורה

    אחרי שתכנסו באמת שאין דרך חזרה. על אחריותכם.

    פרוייקט יצירת אומנות, או: איך התחלתי את הרומן עם הסוסים

    25 תגובות   יום רביעי, 20/10/10, 23:53

    צילום: אביגיל לאפין

     

    במסגרת הפרוייקט שיזם נתן ליפסון ואתם יכולים לראות את פוסטו פה, נתבקשתי לצלם תמונה שיש לי בבית שלא אני ציירתי. ויש רק אחת כזו. כל השאר הן פאר יצירתי. אני מביאה את הסיפור של התמונה. קבלו את סיפורי האישי:

    ''

     

    סוסים הם אהבת חיי עוד מילדות. הפעם הראשונה היתה בגיל 12 בה אבי לקח אותי למלון "בלו ביי" בנתניה, שם בין כל האטרקציות היתה גם רכיבה על סוסים. הייתי, ועד היום, מטורפת על בעלי חיים, וכשראיתי את החיה הגדולה והאצילית הזו על מסת השרירים שלה והשיער המתנפנף- ידעתי שאני חייבת לכבוש אותה. ואכן, עליתי על הסוס ולקחו אותנו, קבוצת נופשים, לטיול הליכה על הצוקים מעל הים. הסוס שלי התחיל קצת לרוץ, בכל זאת רכבה עליו ילדה קטנה וצנומה שלא יכלה להחזיק במושכות ולרסן אותו, ובמקום לפחד התחלתי לצחוק. מאושר. מחופש. ועד היום אני מאושרת וחופשיה כשאני רוכבת על סוסים.

     

    לכן כשהייתי בפינלנד לפני כשנה במסגרת עבודתי כמנהלת קשרי אדריכלים באלקטרה, נכנסתי לגלריה עם ידיד אדריכל והתמונה הזו היתה אהבה ממבט ראשון, למרות שאני תמיד אומרת שאני מאמינה באהבה ממבט ראשון בהקשר של נדל"ן או נעליים. רציתי לקנות אותה ולפאר את דירתי, למרות שהיה לי נדר שבביתי יהיו רק הציורים והצילומים שאני עשיתי, אבל בשביל מה יש נדרים אם לא כדי לשבור אותם. ואכן קניתי את התמונה, שילמתי, הלכתי מאושרת לדרכי ואחרי חצי שעה נזכרתי ששכחתי אותה בחנות... ואני בפאקינג הלסינקי ואוטובוס שלם מחכה לי. אז רצתי. רצתי בגשם חזרה לגלריה, ריצה של עשר דקות בה הרגשתי כאילו הריאות שלי הולכות להתפוצץ (לא אמא, אני לא אפסיק לעשן), והגעתי לשם רטובה עם לב דופק בקצב של גאלופ. התמונה חיכתה לי וחזרתי בקאנטר לאוטובוס בו חיכו לי בסלחנות החברים.

     

    והציור הכובש הזה נוצר בשנת 1904 ששמו Night fall והוא מאוד מזכיר את סגנון משיכות המכחול של ואן-גוך, שייך לצייר יחסית אלמוני בשם Nils Kreuger. כדי לאתר אותו חרשתי את הנט וזה לא היה פשוט. כמעט אין כלום על הצייר חוץ מזה:

    אחרי שלמד בבית הספר לציור "פרסאוס”, הגיע נילס קרוגר לפריז בשנת 1881. תחת השפעתו של סגנון הציור הצרפתי plein air הוא צייר את נופיה של פריז לעתים קרובות עם שחר או בין ערביים, בערפל הגשם או בשלג. בשנת 1887 הוא חזר הביתה לשבדיה והתיישב בעיר Varberg, שם הוא חי מ- 1893 וצייר יחד עם ריצ 'רד ברגס וקארל נורדסטרום. קרוגר נפטר ב-1930.

     

    ולמה אני אוהבת את התמונה? כי יש בה טבע, שלושה סוסים שלווים המלחכים עשב, שמש שספק שוקעת( גם היא בסוג של סטלה) והכל נעים, פשוט, טבעי ומאושר. כל מה שלא קורה בעולם האמיתי.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/10 12:22:
      נהניתית, הסיפור מקסים ומרתק, והציור לדעתי יפהפה, חבל שהמציאות אינה כפי שהסברת.
      באהבת בלוגר
      הדר גרד
        3/11/10 21:21:
      אכן תמונה יפה וגם ההסבר
      מצא בחן בעיניי.*
        29/10/10 08:32:

      צטט: יסמין הלוחמת 2010-10-28 21:41:47

      פוסט מקסים!
      את יודעת שיש בארץ 2 עמותות שמטפלות בסוסים שחולצו מהזנחה ומעתעללות?
      עמותה של צביקה תמוז בשם "פגסוס".
      http://www.pegasus-israel.org/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=240718

      העמותה מטפלת לא רק בסוסים, אלא רק בחמורים ובפרדים.

      העמותה השנייה היא עמותת עזר לסוס
      http://horsesupport.webs.com/

      תודה, אני אשמח להתנדב שם.

       

        29/10/10 08:32:

      צטט: קצת פריקית 2010-10-28 15:15:18

      יפה, גם הסיפור גם התמונה.

       

      תנקס.

        29/10/10 08:32:

      צטט: forte nina 2010-10-28 15:07:00

      אויש אביגיל, לפני כחודשיים עוד דיברנו על סוסים בפייסבוק. יופי של פוסטץ ונילס קרוגר לא ממש צייר שולי רק שפחות ידוע במחוזותנו.
      ומשיכות מכחולו הקצרות אכן נראות כמו של ואן גוך

       

      בקושי יש עליו חומר באינטרנט ובויקיפידיה הבינלאומית.

        29/10/10 08:30:

      צטט: אש תורת 2010-10-24 20:08:35

      סיפור מרגש
      גם אני בגאלופ
      (:

       

      וואלה. רוצה לרכוב יחדיו אל עבר השקיעה?

        29/10/10 08:30:

      צטט: אדם ראשון 2010-10-24 14:45:33

      ולמה אני אוהב-ת את התמונה?
      כי יש בה טבע, שלושה סוסים שלווים המלחכים עשב, שמש שספק שוקעת( גם היא בסוג של סטלה) והכל נעים, פשוט, טבעי ומאושר.
      (כל מה שלא קורה בעולם האמיתי. ???)

       כן, יש פה קצת עצב.

        29/10/10 08:29:

      צטט: אוסטרליה 2010-10-24 07:31:02

      מופלא אביגייל }{*

       

      תודה יעלי.

        28/10/10 21:41:
      פוסט מקסים!
      את יודעת שיש בארץ 2 עמותות שמטפלות בסוסים שחולצו מהזנחה ומעתעללות?
      עמותה של צביקה תמוז בשם "פגסוס".
      http://www.pegasus-israel.org/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=240718

      העמותה מטפלת לא רק בסוסים, אלא רק בחמורים ובפרדים.

      העמותה השנייה היא עמותת עזר לסוס
      http://horsesupport.webs.com/


        28/10/10 15:15:
      יפה, גם הסיפור גם התמונה.
        28/10/10 15:07:
      אויש אביגיל, לפני כחודשיים עוד דיברנו על סוסים בפייסבוק. יופי של פוסטץ ונילס קרוגר לא ממש צייר שולי רק שפחות ידוע במחוזותנו.
      ומשיכות מכחולו הקצרות אכן נראות כמו של ואן גוך
        24/10/10 20:08:
      סיפור מרגש
      גם אני בגאלופ
      (:
        24/10/10 14:45:
      ולמה אני אוהב-ת את התמונה?
      כי יש בה טבע, שלושה סוסים שלווים המלחכים עשב, שמש שספק שוקעת( גם היא בסוג של סטלה) והכל נעים, פשוט, טבעי ומאושר.
      (כל מה שלא קורה בעולם האמיתי. ???)

        24/10/10 07:31:
      מופלא אביגייל }{*
        22/10/10 09:05:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-10-21 20:09:13

      סיפור מרגש!
      תצלמי את התמונה חזיתית שנחזה בה במלואה
      היא אכן נראית מקסימה!

       

      תודה נילוש. אנסה לצלם מקדימה.

        21/10/10 20:09:
      סיפור מרגש!
      תצלמי את התמונה חזיתית שנחזה בה במלואה
      היא אכן נראית מקסימה!
        21/10/10 19:07:

      צטט: topron 2010-10-21 11:48:09

      גם אם לא היה מעניין, היית מקבלת את הכוכב בזכות אהבת הסוסים.

       

      מזל שזה מעניין...

        21/10/10 11:48:
      גם אם לא היה מעניין, היית מקבלת את הכוכב בזכות אהבת הסוסים.
        21/10/10 10:12:

      צטט: הפיה השחורה 2010-10-21 08:52:07

      צטט: gil gol 2010-10-21 08:22:11

      אחת החיות האצילות והיפות שיש.
      מפה הביא עזריאלי את הרעיון ל-3 המגדלים במקום שפעם ייתכן גם היה אחו (או ביצות)...

       

      וואלה? לא בגלל שהוא רצה לצאת לשופינג על סוסים?

      אני אגב רכבתי יום אחד בשבת למרכז בגעש, הסתובבתי עם הסוס בין מעט האנשים שהיו שם, קניתי קופי טו גו ורכבתי איתו בהליכה איטית. נשמע מגניב, אבל בכל צעד של הסוס נשפך לי על היד הקפה הרותח. די פאדיחה. לא?


      את מתכוונת שהוא קנה את הסוסים, האדמה וכל דרכי הגישה.


      חחח, לא היה לך מתקן של קפה על הסוסים?

      לפחות הוא היה סוס שטח איכותי ויפה?

      נראה לי שבקרוב גמני אלך לעשות רכיבה, יא עושה חשק שכמותך... :)

        21/10/10 08:52:

      צטט: gil gol 2010-10-21 08:22:11

      אחת החיות האצילות והיפות שיש.
      מפה הביא עזריאלי את הרעיון ל-3 המגדלים במקום שפעם ייתכן גם היה אחו (או ביצות)...

       

      וואלה? לא בגלל שהוא רצה לצאת לשופינג על סוסים?

      אני אגב רכבתי יום אחד בשבת למרכז בגעש, הסתובבתי עם הסוס בין מעט האנשים שהיו שם, קניתי קופי טו גו ורכבתי איתו בהליכה איטית. נשמע מגניב, אבל בכל צעד של הסוס נשפך לי על היד הקפה הרותח. די פאדיחה. לא?

        21/10/10 08:22:
      אחת החיות האצילות והיפות שיש.
      מפה הביא עזריאלי את הרעיון ל-3 המגדלים במקום שפעם ייתכן גם היה אחו (או ביצות)...
        21/10/10 08:18:

      צטט: UP TO YOU 2010-10-21 07:06:18

      אז יצא משהו מאלקטרה
      את חיבת להם

       

      אני חייבת להם הרבה.

        21/10/10 07:50:

      צטט: yoaview 2010-10-21 00:41:41

       

       

       

       

      היכולת הזו

      להביא סיפור אישי

      בשפה קולחת פשוטה

      עם הדימויים המחברים

      והארועים האמיתיים שמתרחשים ...

      הם מהסודות הכמוסים של כתיבת הבלוג

      ומהחומרים האיכותיים שאליהם אנו כה

      שואפים להיות מתוודעים כקוראים.

      יופי של פוסט המאפשר גם

      להתוודע לאישיות

      הכותבת

      שבכשרון

      מספרת

      סיפור

       

      טעם של עוד ...

       

      תודה  על השיתוף

       

      יואב

       

       

      ד"ש לאמא  ... היא צודקת עם העישון :)

       

       

       

      תודה:-) ואמא איתך.

       

        21/10/10 07:06:
      אז יצא משהו מאלקטרה
      את חיבת להם
        21/10/10 00:41:

       

       

       

       

      היכולת הזו

      להביא סיפור אישי

      בשפה קולחת פשוטה

      עם הדימויים המחברים

      והארועים האמיתיים שמתרחשים ...

      הם מהסודות הכמוסים של כתיבת הבלוג

      ומהחומרים האיכותיים שאליהם אנו כה

      שואפים להיות מתוודעים כקוראים.

      יופי של פוסט המאפשר גם

      להתוודע לאישיות

      הכותבת

      שבכשרון

      מספרת

      סיפור

       

      טעם של עוד ...

       

      תודה  על השיתוף

       

      יואב

       

       

      ד"ש לאמא  ... היא צודקת עם העישון :)

       

       

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      הפיה השחורה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין