כותרות TheMarker >
    ';

    פוסט דיקלסטי

    25 תגובות   יום רביעי, 20/10/10, 23:55

     

     

    דיסלקמה?

    כאחד שסבל מדיסלקציה ולא הצליח לאבחן אותה עקב דיסלקציה אני רואה בה כיום רק את הייתרונות. כמעט לכל אחד מאיתנו יש קשיים ולדיסלקצייה פנים רבות. הקושי שלי הוא בכל הקשור למספרים ולחשבון. עד היום קיים בי הפחד שמא אמעד אפילו בחישובי המע"מ על החשבוניות שאני מכין. מתימטיקה בשבילי הייתה שיעורי התבוננות בתקרה.בנערותי הייתי תלמיד גרוע כל כך וכדי לחפות על הפגם שאפתי להשלים את החסר והתעמקתי במוזיקה ובציור. את מספרי הטלפון אני זוכר לפי תנועות הידיים על החוגה כאילו שאני מנגן את המספר ואף זוכר את הצלילים.

     

    מה אומר סיימון על זה?


    משמיעה אחת של מוזיקה אני מסוגל לזכור את הצלילים שנים רבות ותמיד הצטיינתי במשחק סיימון אומר (ראה צילום מצורף). עיקר הקושי היה באיבחון ובאותם הימים לא היו הכלים כדי להתמודד עם הבעיה. כיום אני מבין את שורש הבעיה ולדעתי אם היו עולים על זה בזמן הייתי תלמיד מצטיין. שיטת הבדידים שהייתה נהוגה לפני מספר שנים הבהירה לי באופן ברור שזו הדרך ללמוד חשבון המתאימה לקשיי ההבנה שלי.

     

    הקושי החברתי והבושה

    כשהמורה שלי לחשבון ניסתה ללמד אותנו בכתה תרגילים פשוטים אחרי כל תרגולת שאלה, האם זה ברור? בקשתי ממנה להסביר פעם נוספת וכשהיא הסבירה את התרגיל שוב ושאלה אותי האם עכשיו זה ברור, הינהנתי בראשי בחיוב אך לא הבנתי מאום. הבושה מהלעג אילצה אותי להעמיד פנים שהבנתי. וכך עברו השנים ובכל השיעורים והמבחנים תמיד מצאתי תירוצים מדוע לא הכנתי שיעורי בית.

    כיום בעידן המודרני אין צורך להתאמץ ואת הפעולות המסובכות עושה מחשב המצוי בכל בית ובכל פלאפון.

    התובנות והמסקנות

    למדתי להכיר במגבלות אך בהחלט אני מודע לייתרונות שרכשתי בעקבות הקושי. מה שכן הצלחתי להשתחרר מזה מעצם כתיבת הפוסט הזה מבלי להרגיש חריג . הדימוי העצמי שלי שהייה ירוד ביותר לא קיים בי ואין לי בעיה לדבר על זה. הייתי מת לפגוש את המורה שלא הבינה את המצוקה שלי אז אבל זה מאוחר מדי...

    הומור פותח דלתות וחמור מי שלא נכנס

    אפילו ההומור שבו אני נוהג להשתמש הוא חלק מתוך צעדי ההתגוננות. אולם כיום אני רואה בזה כדרך חיים. הומור פותח דלתות, מזווג זיווגים, ומקדם אינטרסים. כמעט כל אישה מעדיפה שבן הזוג שלה יהיה עם חוש הומור (על השכל כמובן הן לא מתפשרות). הרי כולנו אוהבים להימצא בחברת אנשים משעשעים.לא כן?

     

    למי שיש השגות והערות על דרך הטיפול אז והיום מוזמן להשאיר את רשמיו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/10 17:26:
      על זה אמא שלי היתה אומרת: מה אגיד ומה אומר...
        22/10/10 15:38:
      גם עם ילדי הכרתי את הנושא ואז הבנתי שאולי בילדותי גם לי היה משהו דומה-אז קראו לזה תלמיד רע ועצלן-היום ההתיחסות פותחת כל כך הרבה אפשרויות לצעירים-ממש משמח.
        22/10/10 14:06:

      הוספת תגובהתמים

        22/10/10 11:29:
      הבן שלי נאבק בימים אלה בחירוף נפש על החומר לבגרות ב"גיאומטריה אוקלידית". כן, יש דבר כזה.
      באחת מפאוזות הקיטורים שלו, הודעתי לו כאמא תומכת כי "הבשורות הטובות הן, שרב הסיכויים שלא תצטרך את החומר הזה בחיים".
      דיסלקט או לא דיסלקט, אתה כותב נפלא.
        22/10/10 10:56:

      אם נהיה לרגע רציניים (אצל כוזי??? השתגעת???!!!), אז שורש הבעיה נעוץ בכך שאנחנו כל הזמן מנסים להכניס אנשים לתוך המסגרת, גם בכוח, במקום להתאים את המסגרת לאנשים.

        22/10/10 10:29:
      מזדהה אתך לגמרי כוזי!!
      שרי
        22/10/10 09:07:

      לפני מספר ימים ישבתי בבית של חברים.

      הגברת שוחחה בנייד שלה במשך שעה וחצי.

      שיעמם לי והתחלתי לזפזפ בין ערוצי הטלויזיה.

      הגעתי לתוכנית שנושאה היה 'המוח ומתימטיקה - האם לכל אדם יש מוח מתימטי?'

       

      התוצאה, לאחר ששמו על ראש הבחור כיפה ענקית ועליה 24 אלקטרודות,

      היתה ש-

      לכל אחד ואחד יש 'מוח מתימטי'

      (אבל לא אצל כל אחד המוח פעיל באותה צורה)

       

      עד היום אני זוכרת משוואות במתימטיקה או בפיסיקה.

      למה? ולשם מה בכלל לזכור אותן?

       

       

      ''

        22/10/10 08:36:

      היום יודעים שכל הדיסלקטים גאונים.אז תפנים, תיהנה,אבל אל תפסיק להצחיק אותי!

      *

      אלומה

        22/10/10 00:09:
      " הומור פותח דלתות וחמור מי שלא נכנס " !

      תודה על השיתוף ..

      מאוד יפה לך להיות דיסלקט ורציני..
      (:

        22/10/10 00:08:
      דווקא לפוסט הזה, שהוא עמוק, הייתי צריכה זמן - כי במשפחה אצלנו דיסלקציה וגם דיסגרפיה (שזו מכה כמעט מתחת לחגורה) הם חולי משפחתי. כנראה שרק אני ברחתי ממנה אבל הצלחתי יופי להעביר אותה לבני.
      בדיוק לפני שנה כשהורי עברו דירה, קראתי את תעודות בית הספר של אחי החכם, המדהים, הרגיש והמבריק, אני חושבת שכל מה שרציתי זה לבכות ולבכות - על החיים הקשים שהיו לו, עד שבסוף תיכון מישהו עלה על זה שאחי לא מסוגל להחזיק עיפרון ביד ולענות על שאלה, אבל מסוגל לענות על כולן בע"פ. 12 שנה של כשלונות רצופים ומילים חריפות ממורות של תלמיד כיתה ג', ד, ה,... יא', .. ומעז יצא מתוק - ולמה?? כי לפחות, הייתי מודעת וגם הראשונה לזהות את הבעיה אצל בני (כבר בגיל 4). היום אני עובדת עם הילדים שלי, נון סטופ שעות על כל הקשיים האלה. ואם יש דבר אחד שאני לא מבינה עד היום זה איך יוצאים מבעיית הרגש - כי אחיי לא ידעו שיש משהו לא בסדר איתם וחשבו שהם טיפשים, אולי גם בגלל שאמרו להם את זה; ובני שאמרתי לו מה בעייתו, חושב שהוא טיפש כי יש לו את זה. מזל שבגלל העזרה הרבה שהוא מקבל, הציונים בתעודה ובבחינות מסבירים לו אובייקטיבית שהוא טועה.

      לא קל, לא קל, בעיקר עם בעיות שאלה שמסתכלים עליך, לא רואים אותם. אתה לא עיוור, חולה, חרש, גידם, נכה. אבל ברמות מסוימות, אתה כן.
        21/10/10 23:32:

      ברוטוס:   דיסלקט בא בערב הביתה ואומר לאשתו הלילה אנחנו עושים 96

       

        

      נטוס:      אשתו הדיסלקטית מביטה עליו בבוז ואומרת לו, לא הלילה מותק, יש לי מזחור 

       

       

       

      ..

        21/10/10 23:04:

      התכוונת לכתוב "חמור פותח דלתות והומור מי שלא נכנס".קריצה

        21/10/10 21:35:
      למדתי להכיר במגבלות אך בהחלט אני מודע לייתרונות שרכשתי בעקבות הקושי
      כמה חכם אתה...
        21/10/10 20:50:
      היום זה ממש "אין" להודות בבעיות ובציונים גרועים בילדות.
      אני הייתי חנונה. זה גם נחשב?
      מזל גדול לנו לחברי הקפה שפיתחת את חוש ההומור המיוחד שלך. צריכים כנראה להודות למורה למתימטיקה שלך.
      *שוש
        21/10/10 12:21:
      כיף לקרוא
        21/10/10 11:32:
      ואני גרועה בשפות.. זה גם סוג של דיסלקציה :)
      אתה רואה!!! אתה לא לבד בעניין
      אבל אני טובה במספרים :)))) כנראה שאי אפשר להיות פשוט מושלם ולדעת ולהבין הכללל....

      מה שבטוח.. הומור פותח ומכניס :)
        21/10/10 10:36:

      גטניו, חשבון ללא דמעות..., כך קראו לזה.

      עד היום אני זוכר את צבעי הבדידים ואת

      הפירוש החשבוני של כול צבע.

      כמוך, כמוני...

      כשהמורה הייתה מסבירה על הלוח, בכיתה,

      את חומר הלימוד - הכול היה ברור..., אך בבית

      המספרים היו פוצחים בריקוד הורה סוער על

      דף המחברת...

      הסתדרתי די טוב עם חשבון, חשבון פשוט.

      השברים, הם ששברו אותי ! משם, הכול התחיל

      להתדרדר...

      איך שהוא משכתי את העגלה (עם ציונים ירודים)

      עד התיכון. רק בכיתה י"א, תפס אותי המורה שלי

      למתמטיקה והתחיל לנסות למצוא דרך לימוד שונה,

      עבורי.

      בסוף אני מצאתי אותה: חזרנו לבדידים...

      לא להאמין !!!, כול פעולה מתמטית, סבוכה ככול

      שתהיה, מבוססת על חיבור וחיסור של מספרים שלמים!!!

      אפילו השפה הבינרית מכירה בשתי ספרות בלבד:

      אפס ואחד.

      המחשבים המשוכללים ביותר, לא מבצעים את הפעולות

      הסבוכות ביותר מבלי לבצע אלא רק - חיבור וחיסור!!!!!!

      אז נכון, למדתי רק מתמטיקה 3 יח', אבל בבגרות

      קיבלתי 9 !!!

      לולא אבי טורם, המורה שלי, לא הייתי מצליח...

      ולעניין ההומור:

      יש ויש...

      את שלך אני אוהב, כבר אמרתי?!

       

        21/10/10 10:11:
      היום הכל ענין של כסף...מי שמתקשה לוקח שעורים פרטיים ומוציא בסוף ציון לא רע.אני מאמינה שאם היית נעזר במורה פרטי היה עוזר לך...וטוב שאינך טוב בחשבון,או שכך האמנת, כי תראה איך אנחנו נהנים מכשרונך היום:-))
      המורה שלך לחשבון מתה כנראה מרחמים עצמיים.
      "כמה אפשר להסביר להם הדגנרטים האלה..."?

      צטט: אשכר אלדן כהן 2010-10-21 01:32:13

      עמיחי יקירי .
      באמת ?
      לי עד היום לא גילו שאני דיסלקטית , אבל אף פעם לא הבנתי מה המורה למתמטיקה רוצה מחיי , בסוף החלטתי שניפרד כידידים , הוא ילמד בכיתה ואני בזמן הזה אבלה במקום אחר ...במבחן הבגרות הראשון קבלתי אני חושבת 1 מתוך 100 , בפעם השניה שהתכוונתי לגשת קבלתי חום גבוהה שהגן עלי מהצרה הזו , ורק אחרי כמה שנים , בפעם השלישית הצלחתי להיפטר מהצרה הזו . [
      שנים סחבתי תחושת נחיתות , גם על זה , עד שאחרי 20 שנה חברה לכיתה סיפרה לי שכולם נכשלו , ופשוט המורה לא ידע ללמד ....אח שלי סובל מדיסלקציה והוא היה אומלל בביה"ס ולי היה מאד עצוב לראות איך מערכת החינוך כל כך דפוקה שהיא לא מצליחה להבחין בכשרונות שלו ולנתב אותו לשם ,למרות שהי ום הוא מאד מצליח בעסקיו חובקי העולם , עד היום יש לו רגישות למה שהוא עבר אז אני חושבת , כמו כולנו בעצם , . דרך אגב , אומרים שאתם גאונים ...יחד עם הקושי הספציפי ...ועוד משהו , אף אחד מאיתנו לא מושלם , באמת , לכל אחד יש תחומי חוזק וחולשה , והיפה הוא כשאנחנו מקבלים את עצמנו ללא בושה , אז כל הכבוד לך על הפוסט הזה , ולי יש עוד כמה בושות להתגבר עליהן , אני עובדת על זה ...
      ===========================
      אני שמח לשמוע שיש לי שותפים לצרה הטובה הזו. אני מציע שנקים קיבוץ לדיסלקטים בעצם לא... הקיבוץ יפשוט את הרגל אם אני אהיה גזבר. יאלללה נמשיך בעיסוקנו. תודה אשכר על ההצהרה והוידוי. וגם את יקירתי

       

        21/10/10 01:32:
      עמיחי יקירי .
      באמת ?
      לי עד היום לא גילו שאני דיסלקטית , אבל אף פעם לא הבנתי מה המורה למתמטיקה רוצה מחיי , בסוף החלטתי שניפרד כידידים , הוא ילמד בכיתה ואני בזמן הזה אבלה במקום אחר ...במבחן הבגרות הראשון קבלתי אני חושבת 1 מתוך 100 , בפעם השניה שהתכוונתי לגשת קבלתי חום גבוהה שהגן עלי מהצרה הזו , ורק אחרי כמה שנים , בפעם השלישית הצלחתי להיפטר מהצרה הזו . [
      שנים סחבתי תחושת נחיתות , גם על זה , עד שאחרי 20 שנה חברה לכיתה סיפרה לי שכולם נכשלו , ופשוט המורה לא ידע ללמד ....אח שלי סובל מדיסלקציה והוא היה אומלל בביה"ס ולי היה מאד עצוב לראות איך מערכת החינוך כל כך דפוקה שהיא לא מצליחה להבחין בכשרונות שלו ולנתב אותו לשם ,למרות שהי ום הוא מאד מצליח בעסקיו חובקי העולם , עד היום יש לו רגישות למה שהוא עבר אז אני חושבת , כמו כולנו בעצם , . דרך אגב , אומרים שאתם גאונים ...יחד עם הקושי הספציפי ...ועוד משהו , אף אחד מאיתנו לא מושלם , באמת , לכל אחד יש תחומי חוזק וחולשה , והיפה הוא כשאנחנו מקבלים את עצמנו ללא בושה , אז כל הכבוד לך על הפוסט הזה , ולי יש עוד כמה בושות להתגבר עליהן , אני עובדת על זה ...

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2010-10-21 00:19:09

      באמת?...

      חהחהחהחה.

      כתבתי לך שם מה קרה בסוף הסרט. אבל שלא תגלהלאףאחד.

      גם אני דיסלקטית. (:

      ===========================================

      רונית תעשי לי טובה אישית. כשאת נכנסת לפוסט שלי תורידי נעליים. זה עושה כאן רעש ומעיר את כולם. ולמה כשאצלנו חושך אצלך אור? תכבי את הפוסט ותלכי לישון. ייאללה קישטה קישטה מחר יש בית ספר

        21/10/10 00:19:
      באמת?...

      חהחהחהחה.

      כתבתי לך שם מה קרה בסוף הסרט. אבל שלא תגלהלאףאחד.

      גם אני דיסלקטית. (:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2010-10-21 00:09:18

      לא נכון. אתתתתתתתתתתתה?
      =========================
      את הרי יודעת שכל הדיסלקטים הם שקרנים

       

        21/10/10 00:09:
      לא נכון. אתתתתתתתתתתתה?

      ארכיון

      פרופיל