מאז צולמה התמונה הכימית הראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-19, הצילום נשאר בבסיסו זהה – חשיפה לאור. מאז השתנו דברים רבים, אך גם בעידן הדיגיטלי החשיפה הבסיסית לאור היא מהות הצילום. כל השאר זה שיווק. כאן ננסה לעזור לכם להחליט איזו סוג של מצלמה כדאי לכם לרכוש, ונשאיר מאחור את כל גורמי השיווק והפרסום ונתמקד בעובדות ובטכנולוגיה.

דבר ראשון, אתם צריכים להחליט מה המטרה של המצלמה.

מה אני צריך?

כיום קיימות חמש משפחות של מצלמות דיגיטליות; אולטרא קומפקטי (או אולטרא סלים), קומפקטי,  קומפקט סופר זום, מצלמות זום ומצלמות מקצועיות.

אם אתם מקצוענים, אז אתם יודעים מה בדיוק אתם רוצים ואנחנו לא נטריד אתם בכתבה הזו.

מצלמות סופר קומפקטי הן מצלמות דקות, שטוחות ומלבניות עם עדשה קטנה שנמצאת כמעט תמיד בפינה הימנית עליונה של המצלמה. מדובר במצלמות כיס שלא מרגישים בקיומן ולכן אין בעיה להסתובב איתן כל היום ולשלוף בשעת הצורך. בגלל המידות הקטנות, אתם מבינים שהיה צורך להתפשר בתחומים אחרים, כמו איכות, ביצועים וניצול אור. החיסרון העיקרי שלהן הוא התנהגות בתנאי תאורה נמוכה, למשל בשעות שאחר הצהריים והלאה, מקומות סגורים ואזורים בהן יש המון משחקי אור וצל (חורשות, לובי של מלון וכו'). העדשה הקטנה מאפשרת למעט אור לחדור עד החיישן ולכן מחשב המצלמה נאלץ להשלים בעצמו צבעים או נתונים, ובמקרים אחרים התמונה פשוט תיראה רע, לא מפוקסת ומטושטשת. לרוב בתנאי תאורה לא אופטימליים המצלמה תעבוד לאט יותר.

בארצות הברית מקובל להגדיר מצלמה זו כמצלמה של אנשי עסקים. היא קטנטנה, לא מורגשת ולכן איש העסקים לא נאלץ "לסחוב" אותה. היא תישלף רק כשירצה לצלם משהו להראות לילדים.

מצלמות הקומפקט גדולות יותר, מאפשרות כניסה מוגברת של אור, ובדרך כלל יש לרובן חיישן גדול יותר ופחות צפוף, לכן טובות יותר במצבים שונים של תאורה. במשפחת הקומפקט ישנה חלוקה למצלמות שניתן להחזיק בכיס ולמצלמות גדולות יותר שלא ניתן להחזיק בכיס. בדרך כלל הן מחזיקות עדשה עם אפשרות זום אופטי של בין X3 לX5. ביצוע צילום בקצה גבול היכולת לא מומלץ כי גם במקרה הזה נכנס פחות אור והמצלמה מתקשה לעבוד כמו שצריך.

מצלמות קומפקט סופר זום הן ההתפתחות הטבעית של הקומפקט. שיפורים טכנולוגיים מאפשרים כיום להשתמש בזום גדול יותר על גופי מצלמה קטנים יותר, ללא פגיעה נראית לעין באיכות התמונה. קומפקט סופר זום הופכות להיות המכונית המשפחתית הבאה; מצלמה שיכולה להיכנס לכיס, עם עדשה רחבה יותר מהקומפקט וזום גדול יותר.

מצלמות הזום אולי נראות גדולות ומקצועיות, אך הן לא. ובעיקר, לא יקרות כמותן.

מדובר במצלמה לחובבנים+, עם יתרון אחד בולט - עדשה רחבה וזום גדול.

כל שאר הטכנולוגיות יכולות להיות זהות למצלמות קומפקט רגילות. רוחב העדשה מאפשר להרבה יותר אור להיכנס מה שמספק תמונות באיכות גבוהה יותר, שליטה טובה יותר באופציות הצילום והכנה מעולה למי שמתעניין בעולם הצילום.

שוב תחזרו לשאלת הצורך – עד היום, כמה פעמים לא הייתה לכם עדשת זום, אבל רציתם מאוד שתהיה לכם? כמה פעמים נראה לכם שתשתמשו בה? הפלוס העיקרי הוא הזום והאיכות, המינוס העיקרי – היא גדולה וכבדה יותר מהקומפקטיות ולא נכנסת בשום כיס.

אחרי שהאור עבר את העדשה בכמות כזו או אחרת, הוא מגיע לחיישן, המחליף המודרני של הפילם. במקום ניטראט הכסף וכימיקלים נוספים, תמצאו פיקסלים ואלקטרוניקה נוספת.

ושלא יעבדו עליכם

מיתוס הפיקסלים

בלי הקדמות ותיאורים - המיתוס כאילו כמות הפיקסלים (מגה פיקסל) קובעת את איכות התמונה - פשוט לא נכונה. האמת היא שלפני עשר שנים היה קשר, כיום אין קשר בין כמות הפיקסלים לאיכות התמונה. אם איש מכירות אומר לכם דבר כזה, אל תאמינו לשום מילה שיוצאת לו מהפה אחר כך.

יש ארבע סיבות אחרות להעדיף מצלמות עם יותר מגה פיקסל;

הראשונה – האפשרות לחתוך (במחשב כמובן) חלק מהתמונה ושהחלק שהשארנו עדיין יהיה איכותי מספיק להדפסה. סיבה זו מתאימה למי שבדרך כלל אוהב להתעסק עם התמונות במחשב; לחתוך, להגדיל, לעוות וכו'.

השנייה – מתאים לצלמים שמדפיסים פוסטרים בגודל 3A ומעלה.

השלישית – כי לא מוכרים יותר מצלמה עם פחות פיקסלים.

הרביעית ולצערי הכי נפוצה – כדי להראות שיש לך גדול יותר.

יותר מגה פיקסל למי שלא באמת צריך מקטינה את כמות התמונות שתוכלו לשמור על כרטיס הזיכרון, ומעמיסה סתם על המחשב בתמונות ענק ששוקלות המון.

האחראים האמיתיים על איכות התמונה הם מבנה החיישן, העדשה, מהירות הצילום, איכות הרכיבים האלקטרוניים וכמובן הכי חשוב - הצלם עצמו. לעיתים מצלמות של 5 מגה יוכלו לספק תמונות איכותיות יותר ממצלמות 10 מגה פיקסל.

טיפ: הדפסה בגודל סטנדרטי של 10X15 ואפילו הדפסה עד גודל דף 4A, לא זקוקה למצלמה של יותר מ-5 מגה פיקסל. באמת.

חיישן

החיישן הוא כמו הרשתית של העין, היכן שמתבצעת ההמרה של אור לזרמים חשמליים.  

החיישן המקובל כיום במצלמות חובבים הוא חיישן מסוג CCD. חיישנים מקובלים במצלמות מקצועיות הן חיישנים מסוג CMOS. הסיבה לכך היא לא בגלל עליונותו של חיישן CMOS, אלא בעיקר בגלל שהוא מהיר בהרבה מחיישן CCD ובגלל שצלמים מקצועיים עובדים עם תאורה נוספת מלאכותית באולפן או עם פלאש מקצועי. חיישן הCMOS קולט פחות אור מחיישן CCD, אך מהיר ממנו.

בגלל שחיישן הוא סך הכל ג'וק אלקטרוני, צפיפות מוגברת של אלקטרוניקה על גודל מסוים תיצור "רעש" אלקטרוני, שבסופו של דבר יתגלם לתמונה לא איכותית. פיתרון אחד הוא להוסיף חטא על פשע ולהעביר את המידע של התמונה בעוד עיבודים מיותרים שינקו את התמונה. החברות הטובות מצליחות ליצור חיישנים מספיק גדולים עם צפיפות מופחתת של פיקסלים על כל חיישן כדי להגביר את איכות התמונה.

אם לא ברור לכם למה חברה הוציאה דגם חדש של מצלמה עם פחות פיקסלים מקודמתה, אז זו הסיבה.

טיפ נוסף: כדי לנסות להפחית צפיפות על מצלמה קיימת עם חיישן צפוף, אל תצלמו ברזולוציה הגבוהה ביותר. אם המצלמה שלכם בעלת חיישן 10 מגה פיקסל, צלמו ב7 או 5. ככה תוכלו להקטין טיפה את הצפיפות.

עדשה

עדשה היא בעצם הקשר ההיסטורי היחיד בין עולם הצילום לבין מצלמה דיגיטלית. כל השאר הם רכיבים אלקטרוניים שתוכלו למצוא גם בכל מכשיר סלולרי. מאוד חשוב לתת עדיפות גבוהה לעדשה איכותית שתוכל להעביר את מה שקורה בחוץ בצורה אמינה ומדויקת לחיישן. חברות צילום ותיקות, למשל אולימפוס, קנון, פוג'י וניקון מחזיקות עדשות איכותיות, כי זה מה שהן עושים כבר עשרות שנים. חברות שעסקו באלקטרוניקה כבר עשרות שנים, בנו מצלמות דיגיטליות מצוינות מבחינה אלקטרונית, אך חסרה להן הנגיעה הקסומה של העדשה הטובה. חברות כמו סוני, פנסוניק וסמסונג חברו למי שכן מתמחה בייצור עדשות, כמו חברות שניידר, לייקה, קארל זייס ועוד ועם העדשה שלהן הצליחו לייצר מצלמות דיגיטליות מעולות.

טיפ נוסף: אם אתם קונים מצלמה של חברת אלקטרוניקה, נסו לחפש את הדגם בעל העדשה האיכותית ולא את זו של היצרן עצמו.

מהירות

לא ברור לי למה, אבל את הפרט הזה שוכחים לספר לנו בקניית מצלמה. יש שני מדדי מהירות עיקריים  במצלמה דיגיטלית. המדד הראשון הוא המהירות מרגע הלחיצה על הפוקוס ועד הצילום עצמו. והמדד השני הוא הזמן שעובר בין צילום לצילום.

שני מדדים אלה יכולים לפגוע לא באיכות התמונה אלא בתמונה עצמה. צילום הילדים בלונה פארק יהיה סיוט אם המצלמה איטית. הם יעברו אותנו עם רכבת ההרים הרבה פעמים עד שנצליח לתפוס אותם בתמונה.

טיפ נוסף: כעיקרון, השמות הגדולים של עולם הצילום מייצרים מצלמות פוקט באיכות יחסית דומה. ההבדל היחידי שאתם צריכים לברר זה מהירות הצילום. זה בעצם המדד העיקרי להבדל בין מצלמות הפוקט. בקשו לבדוק את מהירות המצלמה בחנות – בצילום עם פלאש!

נטען או סוללות

גם זו נקודה למחשבה. מצלמה המופעלת בסוללות אצבע (רגילות או נטענות) לא בעיתית מבחינה לוגיסטית. ניתן לקנות סוללות בכל מקום. מצד שני, ככל שהסוללות מתרוקנות יותר, כך המצלמה נעשית איטית יותר, בעיקר כשמשתמשים בפלאש.

סוללה פנימית נטענת מכריחה אותי לקחת את המטען לטיולים, וסוף השבוע בו ישנתי באוהל באמצע המדבר ללא שקע חשמלי או רכב, יכול להיגמר ללא מצלמה פעילה. מניסיון שלי נדמה שסוללה נטענת פנימית מנוצלת טוב יותר על ידי המצלמה. תבררו עם עצמכם אם אתם מטיילים במקומות בהן אין גישה לשקע חשמלי.

טיפ נוסף: קנו סוללות נוספות במעמד הקנייה. אם מדובר בפנימית נטענת או סוללות אצבע. דבר נוסף, מצלמה דיגיטלית שמשתמשת בשתי סוללות אצבע בלבד היא מצלמה שתפסיק לעבוד מאוד מהר, לא משנה מי המותג.

רכישה ואחריות

כמו בכל מכשיר אלקטרוני, גם למצלמה יכולות להיות תקלות לא צפויות ולכן האחריות חשובה מאוד. אם קניתם בחו"ל, אז בררו אם האחריות הבינלאומית תקפה בישראל. לא תמיד זה כך. אם קניתם בישראל, דאגו לקנות ממקום מוכר וחזק (כדי למנוע מצב בו ימכרו לכם מצלמה מחודשת במקום חדשה), ובררו לגבי אחריות.

טיפ נוסף: יבואן רשמי יספק אחריות הרבה יותר רחבה וטובה מאשר אחריות של יבואן פרטי עם חנות מצלמות אחת בדרום מזרח גבעתיים (אין לי שום דבר נגד גבעתיים. אני אפילו לא יודע אם יש לגבעתיים דרום מזרח).

נכתב על ידי. פורסם במגזין פורבס ישראל, חודש יוני 2010