נתחיל בהגדרות.

Laptop הוא מחשב נישא. מטרתו לאפשר לעובדים לנהל את עבודתם בדרכים ובמקומות מרוחקים מהמשרד בנוחות. הוא אמור לאפשר שעות של עבודה (עם חיבור לחשמל כמובן). הוא מכיל את מרבית האופציות בהם ניחנו מחשבים משרדיים, כמו כונן דיסקים, מעבד חזק, מספר גדול של חיבורי USB, זיכרון קשיח גדול, זיכרון RAM מוגדל, מקלדת יחסית גדולה ומסך גדול.

Netbook הוא התחליף הזריז למחשב נייד. אם במכשיר סלולארי אתם יכולים לקרוא מיילים ולענות בקושי, עם נטבוק תוכלו לבצע את רוב עבודות המשרד, כל עוד הן תלויות בלא יותר ממסמכים ואינטרנט. השם החדש שניתן לו בסוף 2007, נטבוק, הוא כתוצאה מהשינוי בהרגלי העבודה, כשהרבה ממנה כיום מתבצעת ברשת כלשהי.

הרעיון הראשוני של הנטבוק היה מחשב נייד קל לפעילות אינטרנטית ולכן לא היה צריך אפילו זיכרון הארד דיסק. הזיכרון הקשיח התבסס על זיכרון פלאש (כמו זיכרון RAM). הגבול של המחיר לזיכרון פלאש הוא שהגביל את הגודל. במקרים טובים היו נטבוקים עם זיכרון פלאש של 64 GB. יותר מזה והמחיר היה הופך את הקנייה ללא כדאית עד לרמה בה היה יותר זול לרכוש עוזר צמוד שיכתוב כל מה שיוצא לנו מהפה. ההגבלה הזו והדרישה לעוד זיכרון שינתה את אופי הנטבוק לזה של סמי-לפטופ. כלומר הכניסו בו כונן קשיח של מאות GB. ואז השוק התרומם.

במהלך 2009 מספר הנטבוקים שנמכרו בעולם קפץ ליותר מפי 2 ממספר הלפטופים שנמכרו. הנתח של הנטבוקים בין כלל המחשבים הניידים קפץ מ-0 ל-20% בפחות משלוש שנים.

הבדלים טכניים

כמו בספורט, על הנייר הנטבוק תמיד יפסיד. אבל כמו בספורט, הכדור תמיד עגול ואני באמת לא יודע מה הכוונה. הנטבוק הוא מחשב קטן וזה יתרון, אבל שוב, על נייר, מבחינה טכנית, מדובר בחסרון. בגלל הגודל המעיטו בנתונים טכניים.

נטבוק הוא מחשב נייד חסר כונן אופטי. יש לו מסך קטן וממוצע גדלי המסך בנטבוקים הכי מבוקשים עומד על 10.1 אינצ'. המעבד של הנטבוק חלש יותר מהמעבד של הלפטופ. הסיבות העיקריות הן החום שמייצר מעבד (בנטבוק קשה יותר לפזר את החום), וגודל הקונסטרוקציה הנדרשת לקירור המעבד שגם לה אין הרבה מקום בנטבוק. בנטבוק, בדרך כלל יש פחות RAM מאשר בלפטופ. כשמדובר במקלדת, אין ספק שבנטבוק המקלדת קטנה עד כדי הופעת סדקים ושברים במפרקי הידיים. בגלל גודלו של הנטבוק יש מעט אופציות לחיבורים, כמו USB, חריץ כרטיסי הרחבה וחריצי כרטיסי זיכרון, SD למשל.

מצד שני, הסוללות של הנטבוקים מחזיקים מעמד לעיתים עד פי שלוש ממחשבי הלפטופ.

בכל חיסרון יש יתרון

כשאתם אופטימיים כמוני, בכל חיסרון ניתן למצוא גם יתרון. כשמה שאתם צריכים מסתכם בעבודה על מסמכים, גלישה באינטרנט וצפייה בקובצי מדיה – הנטבוק הוא מושלם, גם מבחינת המחיר. אין שום סיבה בעולם להסתובב עם מחשב נייד כבד אם לא ממש צריכים אותו.

אם עד היום הייתם עובדים על אחד ממכשירי הסלולארי ה"חכמים", הנטבוק הוא אכן שדרוג עבורכם; משקל קל, נוחות הרבה יותר גדולה לעומת מכשיר סלולארי ואופציות נוספות שאין במכשיר הסלולארי (בעיקר זיכרון).

גם ללפטופ יש יתרונות, כמו למשל מסך כמו שצריך. מקלדת כמו שצריך. כונן אופטי. חיבורים רבים ומעבד חזק יותר.

הפילוסופיה

כן, למחשבים ניידים יש פילוסופיה. אם יורד גשם הם לא נרטבים? נרטבים!

קשה לדעת אם הזרז להופעתם של הנטבוקים היא פילוסופית או כלכלית. האם ישבו כמה אנשים שאזרו אומץ והחליטו להוציא מחשב נייד חסר כל? או שמא ישבו כמה אנשים וביצעו ניתוח כלכלי מעמיק? מדובר בשילוב. הנטבוק פותח עם מחשבה כלכלית כמובן, אך אידיאולוגיה מוסרית מאחוריו – להעלות את בני האדם עוד מדרגה בסגנון החיים הטכנולוגי. הנטבוק הוא בעצם הסנונית הראשונה למכשיר משולב בו חיינו העתידיים יתנקזו לתוכו. בגלל גודלו והאופציות המתוכננות עבורו בעתיד הקרוב, עם המשך מזעור והוזלת הטכנולוגיה, הוא יאפשר לכל אחד, כולל הילד מהמפעל הלא מבוצע של "מחשב לכל ילד", להסתובב עם מכשיר חינוכי-עסקי שממנו יוכל לפתח את חייו ואת חיי החברה בה הוא חי. המכשיר יכיל או יתחבר לאופציות תקשורת ואינטראקציה שונות, הוא יהיה ארנק אלקטרוני, מרכז שליטה ביתי, ספריה, מרכז מולטימדיה לימודי ועוד ועוד.

העתיד כבר כאן?

כל הפילוסופיה הזו נשמעת מוכרת מאוד. האם מדובר בעצם ב-iPad? אז זהו, שלא. המסך הנייד של אפל מביא איתו בשורה חדשה, אך בהחלט לא מספקת. במילותיו של צדי צרפתי, ה-iPad הוא 'כמעט' והוא 'ליד', והוא בהחלט 'ממש לא זה'. ה-iPad הוא בעצם שינוי ועיצוב מחדש של היומן האישי + מרכז בילוי.

האיפד ומתחריו לא בנוים לאנשי עסקים אלא לחובבי גאדג'יטריה. ניתן לקרוא עליהם, לגלוש, לשלוט על מכשירי אלקטרוניקה, לצפות בתמונות וסרטים, לקבוע פגישות, להציג מצגות ועוד. לא מדובר בסוס עבודה.

נכתב על ידי. פורסם בפורבס ישראל. אפריל 2010