
איבדתי את חיני... פעם הייתי ברשימת המומחים של "חברה וקהילה", הייתי מוציא מהשרוול פוסט מבלי שידעתי מה תהיה העלילה, הייתי נותן למילים לצאת, הן כבר היו בעצמן מסתדרות, והיו מתחברות למשפטים הגיוניים, ממש מילים להתגאות...
מאז הדשא של השכן נעשה ירוק, למרות שמחיר המים עלה, המילים שלי מהשרוול לא יוצאות, איזה טוויסט בעלילה... במקום פוסטים בחרוזים שפעם שימחו נפש הומיה, אני כותב רשימות למכולת, לחם, 2 מלפפון ו-3 עגבניה...
אני מתנצל, לא בפניכם, בפני, על דלות הנפש שבי אחזה, איך מחרזן מצחיקול מדופלם הפכתי לגבינה חסרת טעם, רזה... אני ששפעתי שטויות כרימון, ששתיתי בלי סוף ממעיין החרוזים, כאילו נעלמתי מתוך עצמי, זה ממש ממש ממש לא נעים!
אז הנה, אני מתרגל לי עכשיו, צירוף מילים למשפטים חכמים, כדי להוציא ת'עגלה מהבוץ, עוד מעט אהיה גם בין המגיבים... מעניין איזו תגובה אבחר, האם אפרגן לי או שארד על עצמי ? מה שבטוח אהנה להגיב ביחד עם כל המי והמי והמי...
|
תגובות (106)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם חיפשת גיבויי מאיתנו הקוראים
הרי (לפי התגובות) קיבלת מלא החופן......
ועל החן......
נדבר בפעם אחרת... :-)
אני למשל כבר מזמן יודע את זה ויש לי רק דבר אחד לאמר לשריף:
"אתה לא בא הולך, מתי רוצה חותך!"
.אתם קראתם את זה?
כל השנים אני מודיע שגרוסר הוא מרגל.
הנה לכם דוגמא איך הוא משדר בקוד סודי.
ושלא יגידו שלא הזהרתי.
גרוסר! אותך לויקיליקס!!!
את רואה שכן ???
עוד! עוד! עוד!!!
צרת רבים ? נחמה של אחרים...
כבר גולש לי הריק...
כמו אבא שלי היה פעם אומר: "בעלייה, חזק עם הזנב..."
לך מותר הכל, אתה הרי השריף...
אהבתי את "העלם"...
כשאת אומרת את זה, זה נשמע מאוד בנחרצות!
לא יפה ככה עצמך מברך!
אתה לא בא הולך, מתי רוצה חותך!
מצאתי את חיני אצלך בתגובה... (חינ
ני)מאז שאני הגעתי, פתאום כשלא באת, מה זה פה ? שיר של שלמה ארצי ?
מגודש התגובות,
עברתי מירוק לאדום.
נו, די די תפסיקו...
ת--מ--ש--י--כ--וווו !!!!
אה,
אני לא הכותב?
ס
ל
י
ח
ה
חושבת לעצמי..........
כמה מילים ,כמה חומרים ,
לעלם הזה בראש רצים .
לרגע לא נח , חינו ישתבח
בפיו מאגר בלתי נדלה של חרוזים מקסימים :-)
חינך לא סר בעינינו!
אדראבא, טובעים בים כחול של חרוזים בהנאה מופלגת...
המשך לכתוב, ואומרת לך זאת בחום.
עכשיו אני יכול לכתוב הכל
וחיני לא היה משהו גם ככה....
כותב בשבילי , איזה כיף
פעם רציתי לעוף,הייתי רצה ופורשת ידיים
נותנת קפיצה ומחכה שהרוח תישא אותי אל השמיים
הייתי אז ילדה קטנה , עושה שטויות
לא ידעתי, שצריך לחבר לי גם נוצות
מאז שאתה הגעת הבנתי עוד מספר דברים
אצל השכנים יש יותר חרוזים ירוקים
חן חן לך:)
זהו, נחתי, עכשיו התמלאתי באנרגיות מחדש...
מה זה חייכתי אותך ?
זה כמו רחצתי אותך ?
השכבתי אותך לישון ?
זה אותו דבר ?
מצאתי את חיני בים המגיבים,
עכשיו הרבה יותר חמים ונעים,
זהו, אפשר להשען אחורה ולהרגע,
מישהו רוצה להתכבד בחתיכת עוגה ???
זה מאוד מעניין מה שאת אומרת,
עכשיו אני מרגיש ממש אחרת,
כנראה שאוציא את עצמי מפינת החדר,
באמת נראה לך שיהיה בסדר ???
אני בן אדם אופטימי ברמת העקרון,
אבל לפעמים, גם אותי תוקף "משברון",
אגב, בשביל זה יצרתי גם את הפסיכאטר המתחזה,
כדי לטפל בעצמי בדיוק במצב שכזה...
היה..?
או לא היה?
זו השאלה!
חפש בכיסים,
מתחת לבית השחי,
מאחוריי האוזניים,
אולי בנחיריים?
אולי בכלל של השכן?!
לא ברור לי על מה בדיוק אתה מדבר -
החרוזים במקומם ועל שטויות אינך מוותר,
גם כשאין לך מוזה ויבשה הבאר
כבר תמצא תבלינים וצבע לפזר
את ה"אין מה לומר" בסרט קושר
ומגיש באריזה נאה למגיב ולמבקר
"מחלתך" מידבקת, גם המגיבים חורזים
אז אנא - בהלקאה עצמית אל תגזים
אני מכבד את כל מאן דהו...
זה סיפור עצוב, עצוב, עצוב, עצוב...
אם הדשא לא ירוק, אישתי הופכת אותי לאדום לאחר שאני בעצמי הופך ללבן...
אני ונתניהו...
הנה, אנחנו כבר לפחות שניים...
נשמע לך ? את מצליחה לשמוע את הכתוב ? מוכשרת שכמותך !
בואי נתחיל בזה שתסבירי איפה בדיוק היית... הממ....
וכמעט צדקת...
מה כל כך ברור כאן פתאום ???
למה אתה מאיים ? ולמה ישר להתחיל בהכי גרוע ???
לפעמים, כשבטעות חושבים שמעיין החרוזים מצוי בתוכינו, נגמר מה לדלות מתוכו... ובעצם המתנה שלך,הכישרון, היא היכולת להתחבר למעיין הזה, מעיין ההשראה, שהוא מחוצה לך...
מתבוננים החוצה, במקום פנימה בנסיון לשאוב רעיון... והכל יחזור ויסתדר... הבלוק הזה קורה לפעמים ...ולא סר חינך
שבת שלום :)
שאומרת ליד בעלה
"אוי... כמה שאני מכוערת"
והוא עונה "לא.. את כל כך יפה"
סחיטת מחמאות אופיינית...
אז אתה חינני...
ביקשת קיבלת
גליה
לעיתים ירידה לצורך עליה. גם המוזות צריכות מנוחה לעיתים.
שבוע טוב!
איריס
פשוט כתוב בשביל הכיף כמו בכותרת
מחייך מצחיק קצת עצוב..יום אחד כך פתאום יופיעו המילים ..
יגלו אוזניך ויפתיעו כך בצרור גדול של ברכה ומתנה..
ועד אז יקירי שמור על עצמך חייך בקול גדול ואל תשכח חיים רק פעם אחת..אל תעצב על ליבך ואל תקל ראשך במילה..היא שמורה גם להדיוטות ולאנשים פשוטי מעלה..
ואנחנו אוהבים אותך עד בלי דיי והגיע הזמן שתתחיל להרגיש שוב בנשמה איך פועמת לה בליבך התקווה..
אוהבת גל
יעבור חבר, זה יעבור...
ובאמת, לא חייב בחרוזים
כי מה?? סתם מילים
זה לא ממש...
והרי לא כולנו ביאליק ו/או
רוני סומך...
בא והולך....
ביז'ו אח שלי מה קורה ?
מירה
יש משהו יותר חשוב וקיומי מרשימת מכולת?
רותי.
ענק. אבל מה קשור??????
הוא צודק.
תעביר לו את הכוכב שנתתי לך.
ילד, לך מכאן...
אמרו לך פעם שאתה נודניק ?
רנו'ש
ועד אז נסתפק בגבינה לבנה 1/2 אחוז.
ג'אן
גם אתה תחזור עם בוא הגשמים בטוחה....
בהצלחה.
זכור שהדשא שלך הוא הירוק יותר עבור השכן...
כוכב לחיזוק
למוזה שתחזור
ולשבת שלום
ידיד יקר
רשימת המומחים כאן חסרת ערך לחלוטין ואף מוטעית באופן החישוב שלה...
חינך לא הוסר אלא עלה ופרח ויהי לאור יקרות זוהר ונעים.
המשך כך!
לך תדע איזה מעיין כתיבה מבקש להתפרץ ממך עכשיו
הכל לטובה
מאחלת לך שבת טובה מטוב
אסתר:)
אבא'שך מסתבר היה איש חכם,
חוץ משגיאה , גדולה מין הסתם,
הוא היה מפזר אימרות לעולם,
והנה התוצר: איש אבוד באולם.
חרוזים ידידי , לא צריכים רעיון,
לא כותרת ואפילו לא עפרון,
כי גם לי יש אבא שופע אימרות,
והוא היה אומר לי: תרבה בכתיבת שטויות...
אתה כמו יין, רק משתבח עם הזמן..!
שון.
המצב עגום פעמיים,
בבלוג שלי הפסקתי לכתוב
כי מהבאר שלך אני שותה מים.
כבר מזמן לפוסטים שלך אני מכור,
עם או בלי הכישרון שלך...מצבי ממש עכור.
איבדתי כל צלם אנוש,
כל הזמן מחכה בערגה לפוסט חדש
ממש שפוט,
אוי לי לאן הדרדרתי,
עוד בסוף ידבק בי איזה וירוס,
בלהט הדיכדוך, בלי להרגיש אני מוריד הילוך,
העיקר לא לפספס אצלך להגיב.
אז בחייך, ביננו וולדובה זה מגניב,
ותשאל את אבא שלך, הוא יגיד לך
שנמוך אצלך זה גבוה.
ואין חוקים במשחק פרוע.
הכנות הזו שלך - ממש הורסת.
ומה שמעצבן, שגם כשאתה מקטר,
ברור שמעולם לא הרגשת טוב יותר.
*
ואולי יש איזה גבול לחרוזים?
חכה..אולי תגיע עוד הספקה למוח..
כן, ידעתי שאני אכזר,
אבל הצדק אתך,נגמר ונגזר-
כויתב כבר שייך לעבר!
כוכבך שזהר, שבער כלהבה,
היה לאפר, דעך וכבה.
אתה הולך ונחלש, מתייבש ומשתתק,
עם המקלדת כבר לא תוכל לשחק.
קראנו את הפוסטים המידרדרים,
נוכחנו לדעת שחלקי מוח אצלך מתפוררים.
הלב כואב ובוכה ונחמל
נורא לראות את העורבים
כבר חגים מעל.
לא תמיד היה כל כך נורא,
אף שמההתחלה היית תינוק-
מגעיל זוועה!
אבל כפעוט כבר שמעה כל העיר
איך זכית בקונקורס לאמן הזעיר.
היית ילד נוח ונעים
אף שפעמיים בשבוע הרסת הכל
שיגעת את ההורים.
נכון שכבר בצעירותך עשית את המכה
ואיש לא ידע מאין זה בא!
החיים היו טובים,
אהבת אותם קצת ריקים
לימים התבגרת, הופעת על מיטב הבמות,
הצטיינת בקומפוזיציות הכי מסובכות
באינטרנט היית הפרא שבין החיות,
הקסמת את הגברות
שהעריצו וסגדו לאריה הטורף,
ממש מלך החיות(!)
ידעת לבלות,
ידעת עם החברים לשתות
הפלאת לצאת במחולות-
עד השעות הקטנות.
לימים גם הפכת להיות פרקליט מהולל,
לחמת למען כל עשוק ודל
ואף שהפסדת בכל התיקים,
ידעת להטיל אימה בכל המתחרים
לימים חזרת לחיי הוללות מבישה
תמיד היית מסמר המסיבה
שקעת בפריצות וטומאה
מוקף נשים חסרות בושה
מאות רדפו אחריך,היית בתפוסה מלאה,
אך אתה,
אותנו לא שיתפת במעמסה!
היו לכך כמובן גם תוצאות,
לא עזרו כל הטיפולים והמישחות:
איכשהו משכת הלאה עם קצת בדיחות,
בינינו - פחות ופחות מוצלחות.
עד אותו יום מר ונמהר,
כשלקחת ממישהו גלולות-
למתיחת עור הצוואר:
מאז- סופית, לא היתה לך תקומה,
בצדק איבדת כל תקוה.
עכשיו, אם תרצה טיפול מושלם ומזהיר,
ממש הכל מן ההתחלה-
תבוא, נעשה לך מחיר-
אפילו שגם 702 בימינו
זה עדיין מציאה!
אם לא, אנו נתגבר, נמצא ניחומים,
הרי עדיין ישאר אתנו-
המצטיין שבכורכים!
הנה הנה כבר הגעתי וקראתי את המוטו
ועיינתי ברשימה - איפה אתה מחנה את האוטו
ראשית, אני מודיעה כאן קבל עם וקפה
שאצלי לא שתית כלום, וזה ממש לא יפה
שנית, לפני שאתה מתניע בדוק את כל הצמיגים
וגם פתח מכסה מנוע לבדוק שאין שם דברים חריגים
קצת חיזוקית........
טוב,
הנה לך מנה לשבת ,
אתה 10
חכה חכה, אתה כבר תשמע ממנה
ואל תשכח, היא יודעת איפוא אתה מחנה את האוטו
לא איבדת את החן:))
יצא משהו חמוד
זה אצלך בנשמה
כך שאל דאגה
המילים נמצאות
באיזו תחנה
ועוד מעט יעלו
על הרכבת
לחיי ההשראה
כולנו ניזונים ממנה
רק שהיא
לא תמיד מנמצא
ואז מתוך האין
פתאום היא מגיחה
שבת שלום
וסופשבוע נפלא
המוזה תחזור כמו הוסט
לחריזת הטקסטים בפוסט....(חרוז עולב)
עגבניות ומלפפונים, בצלים שומים וגבינת פרמזן... אולי אתה וקוראיך (כולל מוההה) צריכים לעשות הסבה מקצועית?
לא שחלילה, על כך אני ממליצה.
נהנתי גם מקולות היבבה שהשמעת ברטינתך על המילים שהפסיקו לנשור משרוול...
וכפי שאתה רואה, גם אני לא הפסיק לכתוב ולא בהכרח כל מה שאני כותבת, תמיד מקבל ציון טוב.
שכנה שלי מצד ימין, מה קוראים אותה "שכנה",
פתאום דופקת לי בדלת כי "נגמרה לה הגבינה..."
אני באבירות מביא לה גם שמיכת נוצות אווז,
כי בלי בגדים לסחוב גבינה אפשר להתקרר! ומה אז ???
כל השאר...עבודה קשה :)
לפעמים זה נשלף ולפעמים יש לחצוב המילים מהסלע
כוכב :)
כמו כל מה שמזקק -
גם לכתוב
עוד יותר טוב...
האם זו פחיתות כבוד לדעתך? ואולי
תגובה פה ושם תחזיר לך את ההשראה...
פוסט ששווה כוכב בהחלט!!!
אתה וכתיבתך
מה נסגר איתך ?
אתה בסדר גמור..
וגם הפוסט הזה משובח..
אז אני חולקת עליך..
חינך עדיין קיים...
ובגדולללל...
אז תתרווח..ותהנה .
שבת מבורכת.
אבא שלי אומר: "נותנים לך תקח - לוקחים לך תנגח"
לכל אחד מאיתנו יש פקקים במוח לפעמים..
תהנה מהריק
תהנה מהמלא..
מה זה חשוב העיקר תהנה
מוכר
ותפסיק לילל מוכשר אחד. תתאשת וזהו
טעות !
להשוות עצמך לגבינת פרמזן
אתה משתבח עם הזמן
אוהבת את כתיבתך ואפילו מאוד ..
יישר כח, בעל מח !!
אורה
תנוח קצת . זה גם נעים.
סופ"ש מקסים!
חייכת אותי על הבקר
שבת שלום
כאשר המוזה פורחת ואין מילים ואין חרוזים
אתה חייב לעשות הפסקה ולשאוב כוחות יצירתיים.
ישנם רעיונות רבים היכן לעשות זאת
ואני ממליצה בחום.
אך עושה הרושם שהפעם, כן הצלחת להעלות דברים צופים.
סוס ירוק ראית באורווה ?
אפשר בכלל להשוות אותו לצבעים הקסומים שלך??
הגעתי בזמן למשברון...
הומור לא חסר לך, חוכמה יש ואהבה למילה בשפע... ועוד להתערבב עם המי ומי...אין כמוך
הדשא כבר מתחיל לקבל גוון ירוק..והמילים בדרך
בן שלי קטנה יוצאת עם בת גדול של שכן... וודבולדובה!
אופס, הנה אני ראשון...
סוף סוף אני הראשון בכותבי התגובות,
זה מה שתמיד רציתי להיות,
נראה לי שמצאתי את מקומי, אלוהים,
לא בצד של כותב הפוסט אלא בצד של המגיבים...
I will be back!!!
מה חשבת?
למה ציפית?
אולי פשוט אתה צריך לשנות את כיוון המומחיות שלך.
אתה הרי איש אשכולות,בכל נושא ועניין אתה מיד יכול לייצר פוסט ולהביע דיעה.
אני מצידי מבטיחה לככב ולהביע דיעה גם כשאין לי דיעה.