נפוטיזם הוא מנוי קרובי משפחה למשרות ציבוריות על ידי בעלי שררה. ואתמול הוא בא לידי ביטוי באירוע משעשע באחת מוועדות הכנסת בשידור ישיר. האירוע היה משעשע באמת לו התרחש בפרלמנט זר, לא בשלנו. כי לראות כזה אירוע אצלנו משעשע על פניו רק לדקה. אם חושבים עליו לעומק הוא עצוב, עצוב מאד: מציאות ישראלית לא נעימה בלשון המעטה. 

ובכן, אתמול היה יום שהפוליטיקה הישראלית הקדישה לבעיית העוני בישראל. הוא בא בעקבות דו"ח העוני השנתי. מדברים עליו בתקשורת יממה ואחר כך שוכחים את העניים. מפחיתים את הקצבאות הסוציאליות באופן מתמיד ומתמשך במשך שנים כאילו לא היה הדו"ח. מגלים בשנה שלאחר מכן שיש יותר עניים מאשר בשנה שקדמה לה. הפערים בין העיניים לעשירים גדלים. ושוב כולם מצקצקים בלשונם ונאנחים (הנשים עושות אוייש במקום לצקצק בלשון) ובשנה הבאה שוב יש דו"ח עוני וחוזר חלילה, כמעט מאז שקמה המדינה. בדיוק כמו בעניין מזג האוויר: כולם רק מדברים עליו אבל איש לא עושה דבר לשיפורו. 

האירוע המדובר התרחש באחת מוועדות הכנסת. שם דברו על העוני בקרב ילדי ישראל. מסתבר שיש בישראל 800.000 ילדים שגדלים בתנאי עוני ומספרם גדל והולך בכל שנה. הופיעה שם פעילה באירגון חברתי כלשהו, שמה ברכה ארג'ואן. היא תיארה מצב של אימא חד-הורית לחמישה ילדים בבית שאן שנשארה ללא קורת גג ופלשה עם ילדיה לדירה ריקה. היא גורשה משם על ידי "משפחה מאפיונרית מקומית". בנקודה זו התפרצה בצריחות חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. זוהי בתו של דוד לוי, הפוליטיקאי הנרגן הנצחי. הוא היה גם שר חוץ שהתייחסו אליו בערך כמו שמתייחסים היום לשר החוץ הנוכחי ליברמן. רק בהבדל אחד: על ליברמן כועסים שהוא גזען-פאשיסט ולא מקובל בעולם. על דוד לוי ...צחקו בזמנו ובקול רם מאד. סיפרו עליו בדיחות למאות ואף יותר. מישהו קיבץ אותן, באותם הזמנים, ופרסם אותן בחוברת שנמכרה כלחמניות טריות, דבר שהביא לאותו יזם זריז קופה נאה. והיו סיבות די מוצדקות על כך שדוד לוי היה לשנינה בתקשורת הישראלית. הוא זעק במרכז הליכוד בפומפוזיות: " מנחם בגין יש לך יורש!" והפיל את כולם על הרצפה, מתגלגלים בצחוק. הוא נשא את הנאום הידוע כ"נאום הקופים" בו התבכיין על כך שאל המרוקאים מתייחסים כאל קופים שירדו מן העצים. הוא הקפיד, לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, להיעלב בכל הזדמנות ולהפריע למפלגתו, הליכוד, למשול בצורה עניינית. 

וכאשר רואים את בתו של אותו דוד לוי חברת כנסת מטעם "ישראל ביתנו" של ליברמן, קשה שלא לחשוב שדוד לוי סידר לבתו אורלי חברות בכנסת ברשימתו של ליברמן. מעשה שהוא נפוטיזם דוחה כי רשימתו של ליברמן נקבעת רק על ידי ליברמן ללא בחירות דמוקרטיות. 

ונחזור כעת אל צעקותיה של אורלי על ברכה שאמרה בוועדה: "בבית שאן שולטת משפחה מאפיונרית שזרקה את האם החד הורית מהדירה". זעמה של אורלי גילה ברבים שדבריה של ברכה ארג'ואן היו אמת לאמיתה. הנה, אותו דוד לוי שחשבנו שהוא פנסיונר שנח מהיעלבויותיו המקצועיות, הפך לדון קורליאונה של בית שאן וסביבתה. וזעמה הקוצף של בתו סיפרו את האמת על מציאות ימי-ביניימית בפריפריה הישראלית, שם אנשים חיים כאריסים של חמולה משפחתית.

סיפור מר ועצוב על ישראל 2010 שרוב הישראלים כנראה לא מודעים לו.