כותרות TheMarker >
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    האם ינצחו התאגידים בבחירות?

    45 תגובות   יום שישי , 22/10/10, 16:43

    ''

     

    ערב הבחירות לקונגרס בארצות הברית נשטפים אמצעי התקשורת בתעמולה של התאגידים. התאגידים מייצגים אינטרסים כלכליים ולא אינטרסים חברתיים או סביבתיים. הם תומכים במועמדים שמקדמים אג'נדה של ההון ולא במועמדים שמייצגים אג'נדה חברתית או סביבתית. העומדים בראש התאגידים אינם משקיעים בתעמולה זו את כספם שלהם, אלא את כספי התאגיד - שבסופו של דבר הם ברובם כספי ציבור. והתאגידים יכולים לשפוך כסף בלי הגבלה: בשנת 2008 נהנה התאגיד העני ביותר מבין 500 התאגידים הגדולים באמריקה, מהכנסות בסך 5 מיליארד דולר.

     

    וכך קונים התאגידים זמן שידור באופן מסיבי ומממנים את הקמפיינים של המועמדים הרפובליקנים, המסבירים מדוע רגולציה ממשלתית היא דבר רע, למה צריך להפחית את המיסוי על חברות הענק (כי רק הן יכולות ליצור מקומות עבודה) ומדוע "אנרגיה ירוקה" תגדיל את האבטלה (כי היא תפגע בתעשיות המסורתיות שבמדינות "חגורת הברזל").

     

    אפילו הרפובליקנים ערים לבעייתיות שבמצב זה. בשנת 2008 יזם הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין את "חוק הקמפיינים הדו-מפלגתי" (BCRA). החוק הגביל את יכולתם של תאגידים לפרסם תשדירים בתקופה מוגדרת לפני בחירות.

     

    והנה, בתחילת השנה (2010) פסק בית המשפט העליון (בו יש רוב לשופטים שמונו על ידי נשיאים רפובליקנים) שלתאגידים יש זכות בלתי מוגבלת לממן קמפיינים. נקבע כי "חוק הקמפיינים" הוא בלתי חוקתי, ובכך ניתן הכשר לשיטפון תעמולתי של התאגידים בבחירות. עקב כך עשויה השליטה בשני בתי הנבחרים לעבור לרפובליקנים - וכך ינוטרלו יוזמות הרגולציה, הרפורמות במיסוי ו"החזון הירוק" של אובמה.

     

    ה"ניו יורק טיימס" כינה את הפסיקה "איום על הדמוקרטיה". הנשיא אובמה תקף את הפסיקה בנאומו על מצב האומה. שופטי בית המשפט העליון שהאזינו לנאום בבית הנבחרים נאלצו לשמוע את הנשיא אומר:

     

    "הרפובליקאים משקיעים סכומי עתק בתשדירים שתוקפים מועמדים דמוקרטיים, בלי שאנשים יודעים מי עומד מאחורי התקיפות. אולי זו תעשיית הנפט, אולי תעשיית הביטוח ואולי אף תאגידים זרים. זו סכנה לא רק לדמוקרטים, אלא גם איום על הדמוקרטיה שלנו. לאמריקאים מגיע לדעת מי מנסה להשתלט על סדר היום ולהכריע את הבחירות."

     

    השופטים התנועעו על מושביהם באי נחת. השופט סמואל אליטו נקלט כשהוא ממלמל "לא נכון" בעת הנאום. ומבחינתו, הוא צודק. הוא וחבריו השמרנים פועלים לא רק מתוך ראיית האינטרסים הכלכליים של חברות הענק. הם פועלים גם מתוך האמונה בחופש הביטוי, המוגן על ידי החוקה, ומתוך האמונה בשוק החופשי, שלדידם מהווֶה הגשמה אולטימטיבית של הרוח האמריקנית.

     

    שופטים אלה מייצגים לא רק אליטה רפובליקנית עשירה ומנוכרת, אלא גם שכבות רחבות בציבור האמריקאי. כמחצית מהאמריקאים סבורים שאין להגדיל את המיסוי על המשתכרים מעל 200,000 דולר בשנה. מחצית מהמשפחות האמריקאיות משתכרות פחות מרבע מהכנסה זו ונוכח הקיפאון בשכרם אין להם סיכוי להגיע להכנסה זו.

     

    אז למה גם אמריקאים אלה מתנגדים להגדיל את המס על העשירים? מפני שכל אמריקאי סבור שגם לו יש סיכוי להיות אחד מהם, גם כאשר כל נתון כלכלי מראה שההיפך קורה. גם אם הוא מובטל; גם אם הוא איבד את ביתו במשבר הכלכלי האחרון; גם אם הוא כועס על אנשי וול-סטריט, מפחד מהם ומאשים אותם – "החלום האמריקאי" עדיין מכתיב את דרך מחשבתו ופעולתו. שופטי בית המשפט העליון, שאפשרו לתאגידים לפרסם את האג'נדה שלהם באופן חסר הגבלה, אינם אליטיסטים מנוכרים; הם פשוט מאמינים במה שמאמין כל אמריקאי בן המעמד הבינוני: שהשוק החופשי יצליח; שאמריקה העובדת תקום על רגליה; ושהממשל לא צריך להמשיך ולהתערב על ידי הכבדת המיסוי – וזאת למרות שברורה אחריותם של חלק מהתאגידים (בעיקר הפיננסיים) ושל וול סטריט למשבר הכלכלי.

     

    וכך, על פי התחזיות לקראת הבחירות ב-2 בנובמבר, ייבחר קונגרס לעומתי (הנשלט על ידי המפלגה המתנגדת לנשיא), קונגרס שיפעל להפחתת המיסוי על העשירים, קונגרס שינסה לטרפד את יוזמות הרגולציה של ממשל אובמה. נשיאותו של אובמה תיכנס לשלב "הברווז הצולע" ותיזכר כנשיאותם של קלינטון ושל לינדון ג'ונסון – ניסיון יומרני לשינוי חברתי ותודעתי בכיוון של "חברת רווחה", שמסתיים בשיבתה של אמריקה לערכיה הקפיטליסטיים הישנים ובהמשך הגדלתם של הפערים החברתיים. הפעם יהיה בית המשפט העליון אחד האחראים לכך, אבל הוא אינו פועל בחלל ריק; הוא מבטא את רחשי לבו של מעמד ביניים שהולך ומתרושש – ועם זאת, עדיין נאחז בשרידי "החלום האמריקאי": מקווה להתעשר, גם כשכל אינדיקטור כלכלי מראה שההיפך קורה.

     

    ***

     

    כבר שנה שהכלכלה האמריקאית אינה במיתון - ולמרות זאת, התמיכה באובמה נמצאת בשפל.

     

    למה? כי אובמה לא העניש את הרעים; כי האמריקאים אינם מאמינים שהכלכלה צומחת והמסים ירדו; ובעיקר בגלל האבטלה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/10/10 20:55:

      צטט: prism 2010-10-25 03:53:26

      צטט: cafe2010 2010-10-24 10:24:50

      צריך גם לקחת בחשבון שישנה נטיה רומנטית לצאת נגד ה"גדולים" גם כאשר זה בטוח יפגע ב"קטנים", צ'ה גווארה תעמולתי העידן החדש.

      הנטיה הזו כל כך חזקה שהמונים בארה"ב מאמינים שפיגועי ה11 בספטמבר הינה ביזמת התאגיד הענק מכל של כת סודית כזו או אחרת. להטיל אשמה בענקים, מדומיינים או אמיתיים, זו נקמתו של האזרח הקטן. כמובן, הנקמה לא מתעניינת באמיתות או בחישובים כלכליים.

      אז יש גם מקום לחשוב הפוך, שכל הטור הזה וכל האנטי-תעמולה, היא בעצמה תעמולה שטומנת מאחוריה קונספירציה לא פחותה מהקונספירציה של התאגידים. בקיצור: כל אחד ותעמולתו .


       מה רומנטי??? ראית קצת מייקל מור לאחרונה?

       

       

       

      לא, הפסקתי לצפות בטלויזיה.

      אבל תסכימי איתי שישנה נטיה לצאת כמעט אוטומטית למען "האזרח הקטן" ( התורן, בהתאם לסוגיה הרלוונטית ) שלא זוכה לשלחן מלכים כמו ה"גדולים" . דויד תמיד זוכה ליתר סימפטיה מאשר גוליית. לזה אני קורא נטיה רומנטית. ועל גבה תנועות חברתיות שונות צמחו, חלקן זוועתיות. מישהו חושב שיש כאן שיקולים כלכליים נטו? לא נראה לי. יש כאן תעמולה נגדית, כחלק ממלחמה בין ה"גדולים" לבין עצמם, כשכל צד מאמץ לעצמו אסכולה כלכלית ( לאו דווקא זו של שיקגו )התואמת לאינטרסים שלו. כולנו פיונים קטנים בלוח הזה.

        30/10/10 17:21:

      צטט: אהוד אמיר. 2010-10-30 09:08:04

      צטט: Rajaraj 2010-10-29 20:58:11

      אז אתה אומר בין השאר שאנשים מצביעים/תומכים לא במי שפועל לטובתם, אלא במי שפועל לטובת מי שהם מפנטזים שהם?

        

      לא, אני אומר שאני מגיב לא למי שמגיב לי, אלא למי שמגיב למי שאני חושב שאני: בעל טור פופולרי בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, ספרות ומדע בניו יורק טיימס עם אופציה לחוזה בוושינגטון פוסט.

       

      דיר מר' אמיר,

      אין יור קולום און דה קונגרס לסט ויק, יו נגלקטד טו מנטשן דה אינדפנדנט קנדידטס פרום דה ג'סטיס ליג: ספיידרמן, קפטן אמריקה, אט-סטרה.

        30/10/10 10:19:
      או.. זה הזכיר לי את הסרט 'אדומים' הסרט של וורן ביטי שגם ביים וגם שיחק בתפקיד עיתונאי קומוניסיט אמריקאי וג'ק ניקולסון בתפקי קטן אבל מאוד משמעותי. (אגב אם עדיין לא ראית את הסרט מומלץ בחום לראותו) . יש קטע שנחרט עמוק בזכרוני. אחד הקטעים בו שניהם נוסעים ברכבות האין סופיות. ג'ק אומר לוורן המהפכה תיכשל. לא.. זועק וורן בלהט אמונתו. 'לא היא לא תיכשל' ג'ק משיב לו בשקט ' היא תיכשל בגלל הטבע האנושי ' . היא תצליח בגלל רצונו של האדם לחופש משיב לו וורן. לא.. עונה לו ג'ק היא 'תיכשל בגלל שבתוך כל פועל קטן יש מנהל גדול' והמשפט הזה נצרב לי מאז כמעט עברו 30 שנים ואני עדיין זוכר היטב את הסצינה הזאת.
        30/10/10 09:41:

      צטט: אהוד אמיר. 2010-10-30 09:08:04

      צטט: Rajaraj 2010-10-29 20:58:11

      אז אתה אומר בין השאר שאנשים מצביעים/תומכים לא במי שפועל לטובתם, אלא במי שפועל לטובת מי שהם מפנטזים שהם?

       

       

      לא, אני אומר שאני מגיב לא למי שמגיב לי, אלא למי שמגיב למי שאני חושב שאני: בעל טור פופולרי בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, ספרות ומדע בניו יורק טיימס עם אופציה לחוזה בוושינגטון פוסט.

       

       

      פרופורציות זה דבר חשוב בחיים.

        30/10/10 09:08:

      צטט: Rajaraj 2010-10-29 20:58:11

      אז אתה אומר בין השאר שאנשים מצביעים/תומכים לא במי שפועל לטובתם, אלא במי שפועל לטובת מי שהם מפנטזים שהם?

       

       

      לא, אני אומר שאני מגיב לא למי שמגיב לי, אלא למי שמגיב למי שאני חושב שאני: בעל טור פופולרי בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, ספרות ומדע בניו יורק טיימס עם אופציה לחוזה בוושינגטון פוסט.

        29/10/10 20:58:
      אז אתה אומר בין השאר שאנשים מצביעים/תומכים לא במי שפועל לטובתם, אלא במי שפועל לטובת מי שהם מפנטזים שהם?
        29/10/10 00:02:

      צטט: Mosheshy 2010-10-28 23:18:45

      At $4 Billion, Midterm Elections Poised to Become Most Expensive Non-Presidential Vote in US History

       

      "Free Speech for People" Coalition Calls for Constitutional Amendment to Overturn Citizens United Decision Allowing Unlimited Corporate Spending on Elections

       

      אסור להיכנס ללינקים שלך. ברגע שמתחילים, אי אפשר להפסיק. צריך גם לישון מתישהו. ולאכול. ולעשות עוד כמה דברים שכרגע אני עייף מכדי לזכור.

      תודה מקרב לב על כל המידע.

        28/10/10 21:53:
      תשנה את שמות המפלגות, את מקום ההתרחשות ותקבל מדינה קטנה הנקראת ישראל.
      ההבדל היחיד הוא שאצלנו אין וכנראה גם לא תהיה חוקה, ולכן כללי המשחק אינם קבועים.
        25/10/10 10:49:

      צטט: Da Vinci 2010-10-25 10:23:32

      צטט: אהוד אמיר. 2010-10-25 09:51:49

      עוד ציטוט מהרינגטון, 1965, לגבי הבעייתיות של השליטה ללא הבעלות על הרכוש:

      "כלפי מי אחראים המנהלים אם הבעלות איננה עוד המקור של סמכותם? ... יכול היה המנהל שלא להיות בעליו של מפעלו, אלא שבמקרה זה היה סוכנם של בעלי המניות, וכך היה נענה בסופו של דבר לתביעות הרכוש. אולם ... בעלי המניות נעשו סבילים, הורחקו מן התהליך של קבלת החלטות, והמנהל מוציא מיליוני דולרים, ואפילו מיליארדים, בלא שיהא למעשה אחראי כלפי מישהו." (ע' 69)

      אם אתה שולט ברכוש שאינך בעליו, מדוע שתחוש אחריות עליו?

       

       

      זה לא בחזקת שומר שכר?

      ;-)


       

      הייתי קורא לזה "שומר שמנת"...

        25/10/10 10:49:

      ועכשיו קונגרסמן דמוקרטי רוצה להעמיד את השופט העליון רוברטס לדין, בגלל הפסיקה הזו... לא משעמם שם.

        25/10/10 10:23:

      צטט: אהוד אמיר. 2010-10-25 09:51:49

      עוד ציטוט מהרינגטון, 1965, לגבי הבעייתיות של השליטה ללא הבעלות על הרכוש:

      "כלפי מי אחראים המנהלים אם הבעלות איננה עוד המקור של סמכותם? ... יכול היה המנהל שלא להיות בעליו של מפעלו, אלא שבמקרה זה היה סוכנם של בעלי המניות, וכך היה נענה בסופו של דבר לתביעות הרכוש. אולם ... בעלי המניות נעשו סבילים, הורחקו מן התהליך של קבלת החלטות, והמנהל מוציא מיליוני דולרים, ואפילו מיליארדים, בלא שיהא למעשה אחראי כלפי מישהו." (ע' 69)

      אם אתה שולט ברכוש שאינך בעליו, מדוע שתחוש אחריות עליו?

       

       

      זה לא בחזקת שומר שכר?

      ;-)


        25/10/10 09:51:

      עוד ציטוט מהרינגטון, 1965, לגבי הבעייתיות של השליטה ללא הבעלות על הרכוש:

      "כלפי מי אחראים המנהלים אם הבעלות איננה עוד המקור של סמכותם? ... יכול היה המנהל שלא להיות בעליו של מפעלו, אלא שבמקרה זה היה סוכנם של בעלי המניות, וכך היה נענה בסופו של דבר לתביעות הרכוש. אולם ... בעלי המניות נעשו סבילים, הורחקו מן התהליך של קבלת החלטות, והמנהל מוציא מיליוני דולרים, ואפילו מיליארדים, בלא שיהא למעשה אחראי כלפי מישהו." (ע' 69)

      אם אתה שולט ברכוש שאינך בעליו, מדוע שתחוש אחריות עליו?

        25/10/10 09:08:
      נכון, שושי, פריזם וחברים - רק שהרגולציה אצלנו מנעה התמוטטות כמו שקרה בארה"ב. אם כבר נגיע למצב כמו באמריקה זה רק משום התעקשותנו - היחידה במינה בהיסטוריה האנושית והיהודית - לממן "עוני מרצון", של חרדים וערבים. ואת זה אפילו לא עושים מתוך כבוד לרב-תרבותיות, אלא מתוך התבטלות תמוהה בפני החרדים מחד, והתעלמות מכוונת מחמישית מאזרחי המדינה הערבים, מאידך.
        25/10/10 07:08:
      מה שמפחיד בכל מה שאתה כותב הוא שאנחנו הולכים ומתקרבים בצעדים גדולים להיות 'אמריקה' במובן הלא חיובי של המילה.
        25/10/10 03:53:

      צטט: cafe2010 2010-10-24 10:24:50

      צריך גם לקחת בחשבון שישנה נטיה רומנטית לצאת נגד ה"גדולים" גם כאשר זה בטוח יפגע ב"קטנים", צ'ה גווארה תעמולתי העידן החדש.

      הנטיה הזו כל כך חזקה שהמונים בארה"ב מאמינים שפיגועי ה11 בספטמבר הינה ביזמת התאגיד הענק מכל של כת סודית כזו או אחרת. להטיל אשמה בענקים, מדומיינים או אמיתיים, זו נקמתו של האזרח הקטן. כמובן, הנקמה לא מתעניינת באמיתות או בחישובים כלכליים.

      אז יש גם מקום לחשוב הפוך, שכל הטור הזה וכל האנטי-תעמולה, היא בעצמה תעמולה שטומנת מאחוריה קונספירציה לא פחותה מהקונספירציה של התאגידים. בקיצור: כל אחד ותעמולתו .


       מה רומנטי??? ראית קצת מייקל מור לאחרונה?

        25/10/10 03:49:

      צטט: עצבן 2010-10-22 16:59:58

      לפחות הספיק להעביר את חוק הבריאות - מול קמפיין נגטיבי וסוחף של חברות הביטוח

       

      גם את זה יכולים הרפובליקאים להפוף

        25/10/10 03:48:
      אין חדש תחת השמש.... מה שהיה הוא שיהיה
        24/10/10 23:17:
      רשימה מעניינת וכנראה משקפת את המציאות האמריקאית.
      תחזית הבחירות כנראה תתגשם והיא לא תהייה לטובת אמריקה ובטווח ארוך גם לא לטובת ישראל (למרות שיש הרבה בישראל המתפללים לחזרת המפלגה הרפובליקאית לשלטון).
      בברכה אמנון
        24/10/10 22:58:
      אין באמת הבדלים בין שתי המפלגות הגדולות שם.
      הרעיון שאובמה מסייע לאזרח הקטן והרפובליקאים לטייקונים הוא מגוחך.
      סיוע צבאי למדינות מוסלמיות, אפלייה 'מתקנת' והגדלת התקציב והגירעון לא מועילים למעמד הביניים.
        24/10/10 20:40:
      אני מדבר עם אמריקאים לעיתים קרובות , חלקם כאלו שתמכו באובאמה בבחירות לנשיאות.
      הרושם שמתקבל אצלי, הוא האמריקאים לא מתנגדים היום לאובאמה בגלל המדיניות שלו בנושא מיסים או בנושא רגולציה.
      הסיבה שהם מתנגדים אליו , היא שהוא טיפש והוא הקיף את עצמו באנשים קיצוניים ופרובוקטיביים שמרבים בהתבטאויות יהירות , שחלקן מעליב מאוד את קהל הבוחרים.
      הניסיון כאן לנפח את נושא הפערים הכלכליים בארה"ב הוא ניסיון מטעה. בארצות הברית ישנה שונות קיצונית ברמת החיים בין אזורים שונים לכן ההבדל בין פרקליט במנהטן לבין דייג בלואיזאנה אינו "פער חברתי", הם בשום אופן אינם נמצאים באותה חברה.
      גם הדייג בלואיזאנה יכול להגשים את "החלום האמריקאי" בזה שיפתח עסק עצמאי לסרטנים , או בזה שיעסוק בסחר בסירות , וגם אם הוא לא יגיע לאפס קציה של הכנסתו של עורך הדין מניו יורק , הוא יוכל להפוך לאדם אמיד ומכובד בסביבה הטיבעית שלו.
        24/10/10 19:37:
      ועוד דבר: בדיוק בגלל שהפערים הכלכליים בין תאגידים לאנשים פרטיים הינם בלתי שוויוניים באורח מפלצתי, התקבלה בעשורים האחרונים שורת פסיקות בבית המשפט העליון, לפיה תאגיד אינו נהנה מחופש הביטוי באופן שמוגן על ידי התיקון הראשון. וכעת בא בית המשפט העליון והפך את כל התקדימים על פיהם.
        24/10/10 19:19:

      צטט: Da Vinci 2010-10-24 19:16:55

      צטט: אהוד אמיר. 2010-10-24 19:08:26

      צטט: ארזעמירן 2010-10-24 14:05:44

      ובירושלים ??!
      הייתי יכול לדבר כאן שעות בשבחם של התאגידים ובחיוניות שלהם לפריחת הכלכלה הגלובאלית, החסרונות שבהעלאת מיסים לבעלי המשכורות הגבוהות ומה-לא. במקום זה אסכם ואומר - "לא, אתה שמן"

       

       

      נו, לפחות אני לא נאצי.

      :))

      אגב, במקרה אני קורא (כן, במקרה. אתה רשאי לגחך) ספר בשם "המהפכה שבאקראי" מאת אחד מיכאל הרינגטון, עם עובד 1965, ובע' 57 הוא כותב שב-1962 מכרו 500 החברות הגדולות בארה"ב בסך 229 מיליארד דולר. היום, לשם שינוי, חברה אחת - אקסון מוביל - מרוויחה - לא מוכרת, מרוויחה - יותר מכפול: 480 מיליארד דולר בשנה. (רק תשווה לתקציב השנתי של ישראל - בערך חמישית מזה. כלומר, תאגיד אמריקני אחד יכול לממן חמש מדינות כמו ישראל עם רווחיו.)

       

      ועוד דבר: מנהלי התאגידים מפרסמים בתקשורת מה שהם רוצים - על חשבון כספי ציבור, משקיעים איך שהם רוצים - את כספי הציבור, כשהם מפסידים - הם מפסידים את כספו של הציבור, הם מרוויחים משכורות שערורייתיות - נכון, מכספי הציבור, וכשהחברה פושטת רגל, נחש מי מאבד את התחתונים? בטח לא התאגיד. למה? כי הוא "גדול מכדי ליפול". אז עושים לו "בייל-אאוט", ומהכספים של מי? פרסים למנחשים.

       

      והאמת - הייתי מת להיות שמן. 60 קילו כבר 20 שנה. אבל ממשיך לנסות. תוקע בורקסים כמו וורן באפט וכלום לא עוזר.

       

       

       

      רק רציתי להעיר לצורך הפרופורציה, שאם מדינת ישראל היתה מתנהלת כמו תאגיד אמריקאי גדול 

      המצב כאן היה נראה הרבה יותר טוב...


      בואו נכריז מלחמה על אמריקה, נפסיד, ואז נסופח ונהנה מהשקעות של התאגידים.

       

      רגע, ואם ננצח?...

       

        24/10/10 19:17:

      צטט: רונן מאיר 2010-10-24 16:25:47

      צטט: גלית א' 2010-10-23 11:53:08

      לרגע היה נדמה שהאמריקאים למדו משהו מהמשבר האחרון.

      אתה לא חושב שההפסד הצפוי בקונגרס קשור גם לאכזבה הכללית מאובמה?

      אגב, ההשוואה לג'ונסון לא לגמרי הוגנת. ג'ונסון כבר היה בדרך הנכונה והיו לו רוב גדול ותמיכה. התיק של וייטנאם, שירש מקודמו, היה לדעתי המכשול העיקרי בדרכו.

       
      http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101020_5363313

       

       

      הרשה לי להביא ציטוטים מדברי הברון:

       

      "אני חושב שהמודל הקפיטליסטי האמריקאי נכשל. ניהול חברה משפחתית שונה מניהול של חברה שנמצאת בבעלות אחרים. במצב הזה פשוט לא אכפת לך מהחברה, לא אכפת לך מבעלי המניות - אתה עושה מה שאתה רוצה. תראה מה עשו אנשי ליהמן ברדרס: ימים ספורים לפני המפולת, הם שילמו לעצמם בונוסים ושכר בעשרות מיליוני דולרים. אני מצטער, לדעתי זה פשע, והם היו צריכים ללכת לכלא."

       

      "הכלכלה האמריקאית עדיין מצויה במשבר קשה, יש להם בעיה בתחום התעסוקה והיא תחמיר ותלך. אחת החוזקות של ארה"ב היתה היכולת של אנשים לעבור מהר ממקום עבודה למקום עבודה אחר. אבל עכשיו זה נעצר: הם לא יכולים לעבור ממקום למקום כי הם לא יכולים למכור את הבית שלהם במקום הקודם. ארה"ב גמורה, לפחות כרגע."

       

      לפחות כרגע? נו, הוא לא ממש מסתכן בנבואה. הוא לא מתחייב מתי יגיע הרגע הבא, ואיך תמצא ארה"ב את עצמה בו.

       

      "ואם כבר מדברים על דת,

       

      - לא, אנחנו לא מדברים, אבל למה לא? -

       

      תן לי להגיד לך שהעם היהודי עשה שגיאה מאוד חמורה, כשהפך את ההתגיירות לתהליך כל כך קשה. מתמטית, אם תמשיכו כך, הדת היהודית עלולה להיעלם. אם מישהו רוצה להתגייר, תן לו להתגייר. אל תעשה את ההליך כל כך מסובך, עד שאנשים יתייאשו. אם אתה רוצה להתאסלם, זה מאוד פשוט. אם אתה רוצה להתגייר, זה כמעט בלתי אפשרי. אמי התגיירה אצל רב בפאריס, אבל הממסד האורתודוקסי לא מכיר בגיור שלה, כך שטכנית אולי אני לא יהודי. אם כך, מדוע אתם באים לגוי ומבקשים ממנו כסף? אני חושב שהממסד הדתי יצטרך לשנות הרבה דברים בתחום הזה, כי זה עניין של הישרדות".

        24/10/10 19:16:

      צטט: אהוד אמיר. 2010-10-24 19:08:26

      צטט: ארזעמירן 2010-10-24 14:05:44

      ובירושלים ??!
      הייתי יכול לדבר כאן שעות בשבחם של התאגידים ובחיוניות שלהם לפריחת הכלכלה הגלובאלית, החסרונות שבהעלאת מיסים לבעלי המשכורות הגבוהות ומה-לא. במקום זה אסכם ואומר - "לא, אתה שמן"

       

       

      נו, לפחות אני לא נאצי.

      :))

      אגב, במקרה אני קורא (כן, במקרה. אתה רשאי לגחך) ספר בשם "המהפכה שבאקראי" מאת אחד מיכאל הרינגטון, עם עובד 1965, ובע' 57 הוא כותב שב-1962 מכרו 500 החברות הגדולות בארה"ב בסך 229 מיליארד דולר. היום, לשם שינוי, חברה אחת - אקסון מוביל - מרוויחה - לא מוכרת, מרוויחה - יותר מכפול: 480 מיליארד דולר בשנה. (רק תשווה לתקציב השנתי של ישראל - בערך חמישית מזה. כלומר, תאגיד אמריקני אחד יכול לממן חמש מדינות כמו ישראל עם רווחיו.)

       

      ועוד דבר: מנהלי התאגידים מפרסמים בתקשורת מה שהם רוצים - על חשבון כספי ציבור, משקיעים איך שהם רוצים - את כספי הציבור, כשהם מפסידים - הם מפסידים את כספו של הציבור, הם מרוויחים משכורות שערורייתיות - נכון, מכספי הציבור, וכשהחברה פושטת רגל, נחש מי מאבד את התחתונים? בטח לא התאגיד. למה? כי הוא "גדול מכדי ליפול". אז עושים לו "בייל-אאוט", ומהכספים של מי? פרסים למנחשים.

       

      והאמת - הייתי מת להיות שמן. 60 קילו כבר 20 שנה. אבל ממשיך לנסות. תוקע בורקסים כמו וורן באפט וכלום לא עוזר.

       

       

       

      רק רציתי להעיר לצורך הפרופורציה, שאם מדינת ישראל היתה מתנהלת כמו תאגיד אמריקאי גדול 

      המצב כאן היה נראה הרבה יותר טוב...


       

        24/10/10 19:12:

      צטט: Mosheshy 2010-10-24 15:40:52

      כן.התאגידים ינצחו בבחירות,מכיוון שהם השולטים בארה"ב.בארה"ב (ישראל בדרך לשם )  מתקיים כיום קומוניזם תאגידי. .Corporate Communism

      דייוויד קורטן  התריע  רבות על השתלטות הקפיטליזם התאגידי .

      בית המשפט השמרן וההזוי ברובו, החריף את הבעיה בכך שנתן זכויות אדם לתאגידים,כאשר התאגיד אינו בחזקת אדם.


      Corporate personhood 

       -

      רלף ניידר מסביר מדוע,כאן:

       

      http://www.youtube.com/watch?v=P3_5lHXeaqA


      http://farm5.static.flickr.com/4057/4312581762_0002134dc3_o.jpg

       

      איך אמר ג'ורג' קרלין בנוגע לחלום האמריקאי ?

      American Dream?  You have to be asleep ,to belive it.

       

      http://www.youtube.com/watch?v=3RhIxxvYtRE


       

       

      עוד מהספר של הרינגטון (וזה לא רינגטון שמישהו כנראה שמע עליו ב-30 השנה האחרונות:)

       

      ב-56, 7 חברות ענק קיבלו שישית מהרווחים במשק האמריקני. ב-64 חלקן כבר היה רבע. (ע' 57)

       

      אחוז וחצי מתושבי ארה"ב ב-63 החזיקו ב-82% מהמניות שבבעלות ציבורית.

       

      אני מניח שאם הנתונים השתנו עד היום, זה לא לטובה.

        24/10/10 19:08:

      צטט: ארזעמירן 2010-10-24 14:05:44

      ובירושלים ??!
      הייתי יכול לדבר כאן שעות בשבחם של התאגידים ובחיוניות שלהם לפריחת הכלכלה הגלובאלית, החסרונות שבהעלאת מיסים לבעלי המשכורות הגבוהות ומה-לא. במקום זה אסכם ואומר - "לא, אתה שמן"

       

       

      נו, לפחות אני לא נאצי.

      :))

      אגב, במקרה אני קורא (כן, במקרה. אתה רשאי לגחך) ספר בשם "המהפכה שבאקראי" מאת אחד מיכאל הרינגטון, עם עובד 1965, ובע' 57 הוא כותב שב-1962 מכרו 500 החברות הגדולות בארה"ב בסך 229 מיליארד דולר. היום, לשם שינוי, חברה אחת - אקסון מוביל - מרוויחה - לא מוכרת, מרוויחה - יותר מכפול: 480 מיליארד דולר בשנה. (רק תשווה לתקציב השנתי של ישראל - בערך חמישית מזה. כלומר, תאגיד אמריקני אחד יכול לממן חמש מדינות כמו ישראל עם רווחיו.)

       

      ועוד דבר: מנהלי התאגידים מפרסמים בתקשורת מה שהם רוצים - על חשבון כספי ציבור, משקיעים איך שהם רוצים - את כספי הציבור, כשהם מפסידים - הם מפסידים את כספו של הציבור, הם מרוויחים משכורות שערורייתיות - נכון, מכספי הציבור, וכשהחברה פושטת רגל, נחש מי מאבד את התחתונים? בטח לא התאגיד. למה? כי הוא "גדול מכדי ליפול". אז עושים לו "בייל-אאוט", ומהכספים של מי? פרסים למנחשים.

       

      והאמת - הייתי מת להיות שמן. 60 קילו כבר 20 שנה. אבל ממשיך לנסות. תוקע בורקסים כמו וורן באפט וכלום לא עוזר.

       

        24/10/10 17:45:
      טור מעניין מאוד העוסק במציאות אקטואלית המתהווה מול עיננו. רק המעבר בסיומו לתחום החיזוי החברתי פוגם במעט בתוצאה הסופית, כי הנבואה הרי ניתנה וכו'....
        24/10/10 16:25:

      צטט: גלית א' 2010-10-23 11:53:08

      לרגע היה נדמה שהאמריקאים למדו משהו מהמשבר האחרון.

      אתה לא חושב שההפסד הצפוי בקונגרס קשור גם לאכזבה הכללית מאובמה?

      אגב, ההשוואה לג'ונסון לא לגמרי הוגנת. ג'ונסון כבר היה בדרך הנכונה והיו לו רוב גדול ותמיכה. התיק של וייטנאם, שירש מקודמו, היה לדעתי המכשול העיקרי בדרכו.

       
      http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101020_5363313

        24/10/10 15:40:

      כן.התאגידים ינצחו בבחירות,מכיוון שהם השולטים בארה"ב.בארה"ב (ישראל בדרך לשם )  מתקיים כיום קומוניזם תאגידי. .Corporate Communism

      דייוויד קורטן  התריע  רבות על השתלטות הקפיטליזם התאגידי .

      בית המשפט השמרן וההזוי ברובו, החריף את הבעיה בכך שנתן זכויות אדם לתאגידים,כאשר התאגיד אינו בחזקת אדם.


      Corporate personhood 

       -

      רלף ניידר מסביר מדוע,כאן:

       

      http://www.youtube.com/watch?v=P3_5lHXeaqA


      http://farm5.static.flickr.com/4057/4312581762_0002134dc3_o.jpg

       

      איך אמר ג'ורג' קרלין בנוגע לחלום האמריקאי ?

      American Dream?  You have to be asleep ,to belive it.

       

      http://www.youtube.com/watch?v=3RhIxxvYtRE


        24/10/10 14:05:
      ובירושלים ??!
      הייתי יכול לדבר כאן שעות בשבחם של התאגידים ובחיוניות שלהם לפריחת הכלכלה הגלובאלית, החסרונות שבהעלאת מיסים לבעלי המשכורות הגבוהות ומה-לא. במקום זה אסכם ואומר - "לא, אתה שמן"
        24/10/10 10:24:
      צריך גם לקחת בחשבון שישנה נטיה רומנטית לצאת נגד ה"גדולים" גם כאשר זה בטוח יפגע ב"קטנים", צ'ה גווארה תעמולתי העידן החדש.

      הנטיה הזו כל כך חזקה שהמונים בארה"ב מאמינים שפיגועי ה11 בספטמבר הינה ביזמת התאגיד הענק מכל של כת סודית כזו או אחרת. להטיל אשמה בענקים, מדומיינים או אמיתיים, זו נקמתו של האזרח הקטן. כמובן, הנקמה לא מתעניינת באמיתות או בחישובים כלכליים.

      אז יש גם מקום לחשוב הפוך, שכל הטור הזה וכל האנטי-תעמולה, היא בעצמה תעמולה שטומנת מאחוריה קונספירציה לא פחותה מהקונספירציה של התאגידים. בקיצור: כל אחד ותעמולתו .


        24/10/10 09:34:
      בדיוק סיימתי לקרוא רומן של סטיינבק. כמה שהוא היה אופטימי...
        23/10/10 21:03:

      ניתוח מצוין ומדויק.

      מקרוב זה נראה הרבה יותר מייאש.

      הקהל העצום (הידוע בכינויו האספסוף), שעכשיו ממונע ע"י הממסד הרפובליקני על כל זרועותיו, רק הופך להזוי מרגע לרגע (אין מלה טובה יותר).

      המועמדים שהולכים לנצח בבחירות הקרובות לקונגרס הם אוסף של אנשים הזויים (סליחה) במקרה הטוב, ובעייתיים עם קבלות במקרה הרע.

      המפלגה הדמוקרטית על כל שלוחותיה מגיעה לשיאים של אימפוטנטיות.

      אני הולכת לשתות משהו ולהרגע.
        23/10/10 12:11:

      צטט: גלית א' 2010-10-23 11:53:08

      לרגע היה נדמה שהאמריקאים למדו משהו מהמשבר האחרון.

      אתה לא חושב שההפסד הצפוי בקונגרס קשור גם לאכזבה הכללית מאובמה?

      אגב, ההשוואה לג'ונסון לא לגמרי הוגנת. ג'ונסון כבר היה בדרך הנכונה והיו לו רוב גדול ותמיכה. התיק של וייטנאם, שירש מקודמו, היה לדעתי המכשול העיקרי בדרכו.

       

       

       

      נכון, ההפסד הצפוי אכן קשור לאכזבה מאובמה. מה שמעניין הוא שהציבור האמריקאי שוכח שבשנות ממשל בוש התנפח שוק הסאב-פריים והתבצעו הונאות הענק, וכשנפלה חברת ליהמן בראדרס - ממשל בוש הוא שהזדרז להציע תכנית שבה יינתנו מאות מיליארדי דולרים מכספי הציבור לחילוץ הבנקים וחברות הביטוח. אובמה רק יישם את התכנית. אם תולים בחילוץ (bail-out) את העובדה שהשיקום איטי וכמעט בלתי מורגש, אפשר להאשים את הרפובליקנים באותה מידה שאפשר להאשים את הדמוקרטים.

       

      אם אובמה היה הולך על תכנית החילוץ בלי חוק ביטוח הבריאות, אולי הוא היה יוצא מזה איכשהו, כממשיך התכנית שהגה בוש, אבל חוק ביטוח הבריאות הוא בעצם השקעת כספי ציבור ביוזמת רווחה של הממשל הפדרלי, ואלו מזוהות אוטומטית - פבלובית, הייתי אומר - עם הדמוקרטים. וכאשר האבטלה לא יורדת והמשק מדשדש, אפשר לתלות את האשמה ביוזמות רווחה דמוקרטיות ש(לכאורה) לא מושקעות ביצירת מקומות עבודה ובאות על חשבון הפחתה במיסוי. ולכן גם דמוקרטים מתנערים מאובמה.

       

      לגבי רפורמת הבריאות של ג'ונסון - כאשר היא החלה, קרה מה שתמיד מעורר את חמתם של חסידי השוק החופשי: המנגנונים הממשלתיים שהוקמו כדי ליישם את הרפורמה - אדמיניסטרטורים ומוסדות בריאות - התגלו כמנופחים, בזבזנים ולא יעילים. הועלו חשדות לשחיתות, והביקורת על אופן היישום היתה רבה. ייתכן שזה גם מה שיקרה לרפורמה של אובמה.

        23/10/10 12:08:

      התאגידים מייצרים בקשרים ובכסף אוירה הציבורית וסביבה הפוליטת שתמנע מהם את הצורך לוותר על רווחים (כסף) ולהתאים את עצמם למציאות המשתנה בעולם הגדול.

      כמובן שזה סוג של בועה שתתפוצץ בסוף.

      הגרמנים, הסינים, היפנים, ואחרים, משנים באופן מהיר את המציאות הכלכלית-טכנולוגית ואת עתיד מקורות האנרגיה בעולם כולו.

      אם ההתאגידים האמריקאים יצליחו לקבע את המצב לאורך זמן, הם יביאו את ארה"ב למצב בו תאבד את כוחה הכלכלי ובמקביל תקלע למשבר אנרגיה חמור, כיוון שאם לא יתחילו עכשיו לייצר את הפתרונות למחסור הצפוי בדלקים פוסיליים תוך שלושה עשורים בערך, אמריקה תיתפס עם המכנסיים למטה.

        23/10/10 11:56:
      מרתק.
      מזכיר את "הפועלים" הישראלים שממשיכים להצביע למי שנגדם. מצד שני, מפלגת העבודה כבר לא ממש מייצגת את הפרולטריון, אם היא בכלל עשתה זאת פעם.
        23/10/10 11:54:

      צטט: רונן מאיר 2010-10-23 10:52:15

      מעניין מאוד.


      מה שצד במיוחד את עיני זה איך פתאום החוקה האמריקנית היא מכשול לדמוקרטיה.
      איי, איי, איי - הגמישות :)))

       

       

       

       

      1.

      תראה, החוקה האמריקנית (1789) היא המסמך הכי עתיק שמשטר מודרני מתבסס עליו. זה אומר משהו על סגולותיו ועל יכולתו להתאים את עצמו השתנות העתים. נכון שהיא עברה תיקונים, אבל המנגנון לתיקוניה מובנה בה, ולא סותר את עקרונותיה הבסיסיים: הפרדת הרשויות, הכוחות שבידי כל אחד מהם, האיזונים והבלמים שביניהם. מאז כניסת החוקה לתוקף עבר כל העולם קומוניזם, קולוניאליזם, מהפכות, שינוי משטרים - אבל בארצות הברית נשמרה החוקה. זה מעיד על האפקטיביות שלה כמייצגת אפקטיבית של צורת המשטר הדמוקרטית.

      2.

      אובמה מציע הצעת חוק לפיה בכל פרסומת בחירות תהיה חובה להצהיר מי מממן אותה. זה יסיר את המסווה מעל התאגידים, ואולי יכניס קצת איזון בכל העסק הזה.

       

       

        23/10/10 11:53:

      לרגע היה נדמה שהאמריקאים למדו משהו מהמשבר האחרון.

      אתה לא חושב שההפסד הצפוי בקונגרס קשור גם לאכזבה הכללית מאובמה?

      אגב, ההשוואה לג'ונסון לא לגמרי הוגנת. ג'ונסון כבר היה בדרך הנכונה והיו לו רוב גדול ותמיכה. התיק של וייטנאם, שירש מקודמו, היה לדעתי המכשול העיקרי בדרכו.

        23/10/10 10:52:

      מעניין מאוד.


      מה שצד במיוחד את עיני זה איך פתאום החוקה האמריקנית היא מכשול לדמוקרטיה.
      איי, איי, איי - הגמישות :)))

        23/10/10 10:34:
      למה אני לא מתפלאת? כי חייתי בחלק המיושן הזה של אמריקה [מישיגן]
       עם כל הערכים הרפובליקנים ועם החלום האמריקאי שכל תינוק אמריקאי צומח עליו.
      אבל תהיתי אם היית מספר לבחור ממוצע באמריקה,
      שאצלינו מרבית הפועלים ומיעוטי היכולת מהפריפריה מצביעים לימין הניאו ליברלי,
       זה שאחראי על הגדלת הפערים והשפלתם, לא היה "תוקע בך מבט של עגל"?
      ומסתבר שגם למיעוטי היכולת יש חלומות להיות
      יום אחד עשירים כמו זה מהמגדלים או כמו ההוא מקיסריה
      אחרת אני לא יכולה להסביר לעצמי למה הם מצביעים עבורם.
      .לא ככה?
        23/10/10 10:22:
      תאגידים, בנקים, מפלגות, החבר ססטאלין, החבר של החברה שלי,כנסיות, גמ"ח, אימאם, הכל אותו דרעק.

      תגיד לחבר שלך לדרווין, שאני חוזר למשפוחה שלי על העץ, שם בנשיכה אחת הגונה סוגרים עניין

        23/10/10 01:20:

      ברוטוס:   חלק מן הקוראים אינם מודעים למשמעות הדברים האמורים על חייהם כאן בישראל  

        

       

      נטוס:      כמה חבל שכך, אחי 

       

       

      ..

        22/10/10 16:59:
      לפחות הספיק להעביר את חוק הבריאות - מול קמפיין נגטיבי וסוחף של חברות הביטוח

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין