כותרות TheMarker >
    ';

    מותרת לאדם

    למרות ואולי בזכות הכיסוי החיצוני זה בלוג הכי אמיתי שיש. על החיפוש, על הכמיהה, על מציאת המפתח למסתרי הלב. זאת אני: חצי חיים חייתי בשאול אירחתי להדס לחברה, השעמום הרג אותי אז החלטתי לעלות למעלה אליכם החיים.

    טעם אחר של קפה

    33 תגובות   יום שישי , 22/10/10, 22:30

    למה אני עדיין פה בקפה?

    זו שאלה שמסתובבת לי בראש בזמן האחרון.

    הרי אני מתעבת את הזירה הזאת כמו את אתרי ההיכרויות,

    כמעט לא מגיבה למסרים, חסומה לצ'טים, לא מדבר אלי. 

    לא אוהבת את חוסר הכנות שמתרוצצת פה בחופשיות רבה מדי,

    גם לא אוהבת את עודף הכנות והישירות ששולטת פה ברמה.

    אף פעם אי אפשר לזהות מי משקר ומי דובר אמת.

    סולדת ממשפטי הפתיחה הבנאלים, מעודף המקוריות המעייפת,

    וכשיש סיכוי לאופציה להיכרות מעמיקה קצת  יותר,

    מתאכזבת מהר מדי, לא מצליחה לבנות אמון מספק לעבור הלאה.

    כמעט תמיד הם סוטים מדי עבורי, ואפילו לא במובן המיני.

    ומגלה כי אין בי את האנרגיות לדלג מעבר לשלב הפוסט.

    וזה בסדר. זו נישה שמתאימה לי כמו כפפה ליד.

    התחלתי פה כדי לכתוב ולשחרר וזה בדיוק מה שאני עושה.

     

    והנה הבנתי כי במובן מסוים, הקפה הוא מיקרוקוסמוס של העולם החיצון,

    עולם בו רבים מהסובבים אותי חיים חיים מתסכלים,

    כמעט תמיד לא מרוצים ממה שיש להם,

    עסוקים בליישם את התוכנית הטריוויאלית של החיים,

    לעשות וי על רשימת המכולת שכולם רוכשים בקנאות פנטית:

    תואר ראשון, עבודה, חתונה, ילד ראשון, תואר שני (לפעמים)

    ילד שני, לתהות האם להתגרש או להסתפק בבגידה דיסקרטית?

    ילד שלישי להציל את הנישואים, יועץ נישואים, גירושים,

    חזרה הלעולם הפנויים/פנויות, להשתולל מינית עד כלות הנשמה.

     

    ובתוך כל המרדף הזה אני מרגישה כל כך שונה,

    רשימת המכולת שלי כל כך אחרת,

    פתק אחד זערורי, מעין משאלה,

    להגשים את עצמי בדרך שלי.

    הרי מעולם לא צעדתי באותה דרך מאובקת ועייפה,

    לעתים בטוחה שאני הצועדת היחידה במסלול המסולע שהוא שלי.

    הזוגיות של חיי עדיין לא פה, איתי.

    הילד שלא ילדתי עדיין מחכה לרגע הנכון.

    הקריירה שלא בניתי מוקדם רק מתחילה להנץ בימים אלו.

    לאהוב את האדם המתאים עדיין נראה לי רעיון מאתגר,

    לדעת אם אזדקן איתו עדיין נשאר בגדר שאלה פתוחה.

    ההכלה שלי את עצמי היא עדיין מסע מפרך יומיומי.

    פשטות מנחמת שאני לא מרגישה או רואה מסביבי.

     

    ובתוך כל הכאוס הפנימי הזה דווקא לא רע לי.

    טוב לי עם הידיעה שיש לי למה לחכות.

    מאתגר אותי להתנסות בכל מה שאחרים כבר עשו ועייפו.

    השלמתי עם זה שההיצע שמסביב לא קורץ לי.

    כבר לא מרגישה מוזרה שלא משתתפת בזלילה,

    הקניבליזם של בליסת החיים ולעיסתם, כבר מזמן היתה לי לזרא.

     

    אני רוצה לקוות שאדע להתגבר על הפחדים,

    שאדע לחיות בדרך שתרגיש לי נוחה.

    אין לי ערבויות לכלום.

    אבל אני לא מסתכלת על החיים שלי ומתחרטת.

    ואני לא מנסה לתקן את החוסרים בהרס עצמי לא מרוסן,

    רק מסתכלת קדימה וממשיכה עדיין לרצות.

    את הפשוט, את האמיתי, את החיים צלולים,

    וזאת חתיכת דרך שעברתי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/10 22:11:

      מעורר מחשבה

        11/11/10 16:57:
      כתבת מקסים
      גרמת לי לחשוב על מסלול חיי..
      למרות גילי המופלג
      הזדהתי עם מה שכתבת...
      תמשיכי להיצמד
      לדרך שבה את מאמינה...
      ותצמחי בדרך המיוחדת לך.
        6/11/10 16:07:

      קראתי כשכתבת שאת לא. ציירת מסלול של החיים הרגילים.

      שמח לקרוא שלמדת כי רצית. ולא חשוב הגיל או הדרך. העיקר שרצית.

      ואהבה עושים כשאוהבים. לא כי צריך אלא כי רוצים ועם האדם המתאים.

      וילד.... ילד עושים כי רוצים. ולא בגלל שאוהבים מישהו. אלא מרצון נטו ולא מאיזו ביולוגיה/טבע.

      שמח לקרוא :-)

       

      צטט: ela34 2010-11-06 15:50:23

      צטט: y2work 2010-11-05 22:31:52

      אבל לפי דברייך גם את על המסלול הקבוע.... אהבה, ילד, קריירה.
      אז בעצם מה ההבדל ? שברשימתך אין תואר למשל ?

       

      קראת אותי אך לא לעומק, כי בדיוק על המסלול פק"ל הזה כתבתי שאני לא:

      ברשימה שלי יש תואר ראשון שעשיתי בגיל מאוחר יחסית ועכשיו עושה את השני לא כי צריכ לסמן וי אלא כי ממש רוצה, והוא הסיבה לשינוי בקריירה ששנים אני תוהה ומחפשת ומאמינה שמצאתי. ואהבה היא לא משהו שעושים כי לכולם יש, כי ברגע שמסתכלים יותר פנימה רואים שלרוב אלה שיש דווקא אין ממש וזה שהם שניים לא עושה אותם מאוחדים, וילד גם נמצא בסימן שאלה גדול כי לא מביאים ילד כדי לנוח על זרי הדפנה, ולכן רק כשממש ארצה אעשה ואם לא ירגיש נכון אז זה לא יקרה. וברור שאני לא ממציאה את הגלגל והחלומות שלי מורכבים מהחיים עצמם, אבל עדיין יש הבדל. לפחות מבחינתי וזה הרי מה שחשוב.

       

        6/11/10 15:50:

      צטט: y2work 2010-11-05 22:31:52

      אבל לפי דברייך גם את על המסלול הקבוע.... אהבה, ילד, קריירה.
      אז בעצם מה ההבדל ? שברשימתך אין תואר למשל ?

       

      קראת אותי אך לא לעומק, כי בדיוק על המסלול פק"ל הזה כתבתי שאני לא:

      ברשימה שלי יש תואר ראשון שעשיתי בגיל מאוחר יחסית ועכשיו עושה את השני לא כי צריכ לסמן וי אלא כי ממש רוצה, והוא הסיבה לשינוי בקריירה ששנים אני תוהה ומחפשת ומאמינה שמצאתי. ואהבה היא לא משהו שעושים כי לכולם יש, כי ברגע שמסתכלים יותר פנימה רואים שלרוב אלה שיש דווקא אין ממש וזה שהם שניים לא עושה אותם מאוחדים, וילד גם נמצא בסימן שאלה גדול כי לא מביאים ילד כדי לנוח על זרי הדפנה, ולכן רק כשממש ארצה אעשה ואם לא ירגיש נכון אז זה לא יקרה. וברור שאני לא ממציאה את הגלגל והחלומות שלי מורכבים מהחיים עצמם, אבל עדיין יש הבדל. לפחות מבחינתי וזה הרי מה שחשוב.

        5/11/10 22:31:
      אבל לפי דברייך גם את על המסלול הקבוע.... אהבה, ילד, קריירה.
      אז בעצם מה ההבדל ? שברשימתך אין תואר למשל ?
        2/11/10 21:44:
      הקפה הוא מיקרוקוסמוס של העולם החיצון
      כמה שזה נכון...
      :-)
        2/11/10 16:41:

      צטט: אורי אשכנזי OMG 2010-11-02 01:07:27

      כיף לקרוא מה שכתבת פה ואני מאחל לך המון הצלחה בהגשמת רצונך.

       

      התקזזת לי עם צבא השמיים שהחליט שאני בדיכאון. קריצה תודה על התשובה והפרגון

        2/11/10 01:07:
      כיף לקרוא מה שכתבת פה ואני מאחל לך המון הצלחה בהגשמת רצונך.
        31/10/10 07:09:

      צטט: צבא השמים 2010-10-31 00:49:06

      מה עם אמונה??? את משדרת דיכאון עמוק

      משאיררה לך את האמונה. זה שומר על שוויון בעולם. אתה מאמין, אני פחות

        31/10/10 00:49:
      מה עם אמונה??? את משדרת דיכאון עמוק.
        28/10/10 22:04:
      נכנסתי לרגע ונהנתי מכל רגע .
      כתוב נכון ומדויק .
      איזה כייף לך שאת יכולה לשפוך הכול ולנקות את הפנים .
      ניצול כעט מקסימלי מקפה .
      זה בדיוק היעוד של האתר .
      אהבתי תודה
        27/10/10 10:12:

      צטט: real life:) 2010-10-27 08:46:39

      לא משנה מדוע את פה או לא..העיקר שתהיי נאמנה לעצמך ולמה שאת רוצה..ותרגישי טוב עם זה.
      בהצלחה

       

      אני פה כי מתאים לי להיות פה בדיוק כמו שאני, בלי מחויבויות וזה הכייף הכי גדול. וכך אני הכי נאמנה לעצמי. תודה.

        27/10/10 08:57:

      צטט: ela34 2010-10-27 08:37:01

      צטט: ayal adiri 2010-10-27 07:26:12

      סבא שלי הפולני היה אומר לך
      נו שויין
      כל אחד והתירוצים שלו
      אנחנו פה כי כייף לנו למרות הריח של החרא שעולה לפעמים מסביב
      לא נורא מתרגלים גם לזה

       

      כנראה שאני מסתגלת לקפה בוץ כמו שיהאולי כתב לי. אולי כי בסופו של דבר, גם לחרא יש ניחוח משכר ?

       

      יכול להיות שלחרא יש ריח משכר (אני עוד לא התרגלתי אליו )

      הבעיה היא כפי שכתבת

      הזבובים שמסביב

      להם קשה להתרגל

      אולי כמו החקלאים צריך פשוט ללמוד להתעלם מהם

        27/10/10 08:46:
      לא משנה מדוע את פה או לא..העיקר שתהיי נאמנה לעצמך ולמה שאת רוצה..ותרגישי טוב עם זה.
      בהצלחה
        27/10/10 08:37:

      צטט: ayal adiri 2010-10-27 07:26:12

      סבא שלי הפולני היה אומר לך
      נו שויין
      כל אחד והתירוצים שלו
      אנחנו פה כי כייף לנו למרות הריח של החרא שעולה לפעמים מסביב
      לא נורא מתרגלים גם לזה

       

      כנראה שאני מסתגלת לקפה בוץ כמו שיהאולי כתב לי. אולי כי בסופו של דבר, גם לחרא יש ניחוח משכר ?

        27/10/10 08:35:

      צטט: sindian 2010-10-26 23:08:14

      אני איתך

      אז עכשיו אני יותר רגועהנשיקה 

        27/10/10 07:26:
      אגב את כותבת יפה
      אהבתי
        27/10/10 07:26:
      סבא שלי הפולני היה אומר לך
      נו שויין
      כל אחד והתירוצים שלו
      אנחנו פה כי כייף לנו למרות הריח של החרא שעולה לפעמים מסביב
      לא נורא מתרגלים גם לזה
        26/10/10 23:08:

      אני איתך

        26/10/10 16:20:

      צטט: יאהולי 2010-10-26 14:01:32

      בין הוירטואלי לראלי עומד הויטאלי.

       

      מזל שלא האנאלי או הפאליאטום ושאפשר לבחור להישאר בוירטואלי

        26/10/10 14:01:

      בין הוירטואלי לראלי עומד הויטאלי.

        25/10/10 15:55:

      צטט: aloni1609 2010-10-25 15:48:33

      צטט: ela34 2010-10-25 15:34:45

      צטט: aloni1609 2010-10-25 15:19:25

       

      אתה יודע מה? בס'דר, קיבלתי את הנזיפה בהכנעה. נבוך אנחו פה בינתיים בקיבוץ, סביב המדורה, חס וחלילה במסיבת קריוקי ופנויים-פנויות.

       

      אם הייתי מצליח לחנך את כולם כל כך מהר...מגניב

       

       אני עדיין לא מחונכת

        25/10/10 15:48:

      צטט: ela34 2010-10-25 15:34:45

      צטט: aloni1609 2010-10-25 15:19:25

       

      אתה יודע מה? בס'דר, קיבלתי את הנזיפה בהכנעה. נבוך אנחו פה בינתיים בקיבוץ, סביב המדורה, חס וחלילה במסיבת קריוקי ופנויים-פנויות.

       

      אם הייתי מצליח לחנך את כולם כל כך מהר...מגניב

       

        25/10/10 15:34:

      צטט: aloni1609 2010-10-25 15:19:25

      No pain, no gain....

      עוד משפט פתיחה בנאלי.

      את פה כי זהו תחליף מודרני לחיי חברה של פעם :

      התכנסות השבט סביב המדורה, אסיפת חברים בקיבוץ,

      ערבי קאריוקי או מסיבת פנויים פנויות.

      את פה כי יש בך סקרנות ואת מחפשת משהו, היכרות, ידע, לשתף, לרוקן...

      את פה כי לפעמים קל יותר להיפתח למי שלא מכירים, וירטואלים כאלו...

      את פה מאותה סיבה שכולנו פה.

      אנחנו פה כי לפעמים מצליחים להפוך את הוירטואלי לאמיתי...

      אנחנו פה בינתיים. 

       

      אתה יודע מה? בס'דר, קיבלתי את הנזיפה בהכנעה. נבוך אנחו פה בינתיים בקיבוץ, סביב המדורה, חס וחלילה במסיבת קריוקי ופנויים-פנויות.

        25/10/10 15:19:

      No pain, no gain....

      עוד משפט פתיחה בנאלי.

      את פה כי זהו תחליף מודרני לחיי חברה של פעם :

      התכנסות השבט סביב המדורה, אסיפת חברים בקיבוץ,

      ערבי קאריוקי או מסיבת פנויים פנויות.

      את פה כי יש בך סקרנות ואת מחפשת משהו, היכרות, ידע, לשתף, לרוקן...

      את פה כי לפעמים קל יותר להיפתח למי שלא מכירים, וירטואלים כאלו...

      את פה מאותה סיבה שכולנו פה.

      אנחנו פה כי לפעמים מצליחים להפוך את הוירטואלי לאמיתי...

      אנחנו פה בינתיים. 

        23/10/10 15:35:

      צטט: נאלאר 2010-10-22 22:34:35

      חיים צלולים, כמה אני מחכה לזה

       

      מאחלת לך וגם לי למצוא אותם וגם לקיימם

        23/10/10 15:34:

      צטט: כבודו 2010-10-23 09:32:04

      יפה.

       

      תודה

        23/10/10 15:34:

      צטט: סערה בכוס ויסקי 2010-10-23 15:27:01

      למה את עדין בקפה ???
      וענית לנו לאורך כל הדרך
      בהצלחה
      ורק זיכרי
      להיזהר במה שאת מבקשת לעצמך
      זה עלול להתגשם
      ( באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב )

       

      מהפה שלך לאוזן של אלוהים (גם זה נשמע באנגלית הרבה יותר טוב) קריצה

        23/10/10 15:27:
      למה את עדין בקפה ???
      וענית לנו לאורך כל הדרך
      בהצלחה
      ורק זיכרי
      להיזהר במה שאת מבקשת לעצמך
      זה עלול להתגשם
      ( באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב )
        23/10/10 13:50:

      צטט: צxxx 2010-10-23 13:23:32


      כתבת ישיר מהלב אבל גם ישירות מהמח.
      ה"קפה" הוא מיקרו קוסמוס של מה נמצא בחוץ מוגדר ונקרא  החיים האמיתיים.

      גם החיים האלה מורכבים מאמיתות ומשקרים , כנראה שאין אפשר לנתק ביניהם.

      יתכן שהנגישות המיידית לכל כך הרבה אנשים ואפשרויות ההסתרה במסגרת הווירטואלית , מעודדים אולי יותר

      אנשים להביא וליצר  את תחושת חוסר האמינות.

      אני מקוה שמותר לי להציע לך משהו . אם התעייפת כאן, עשי הפסקה. נתקי והתנתקי לפרק זמן שאותו אל תקבעי מראש. תראי ותבחני מה קורה.

      בכל מקרה אני מאחלך לך קודם לכל רק בריאות טובה , אבל גם שמחה ונחת.

      לא התעייפתי כאן מאחר ומכירה את הזירה פה עוד מקודם.  לפעמים מתעייפת מהאנשים פה אבל הרי זכות התגובה חזרה היא כרצוני אז כותבת כשמרגישה שיש לי מה לשחרר על הכתב. הכתיבה היא התרפיה הכי נוחה לי. ובחרתי פה ליישם אותה. פה ושם אנשים עדיין מצליחים להפתיע אותי לטובה/לרעה.

       

        23/10/10 13:23:


      כתבת ישיר מהלב אבל גם ישירות מהמח.
      ה"קפה" הוא מיקרו קוסמוס של מה נמצא בחוץ מוגדר ונקרא  החיים האמיתיים.

      גם החיים האלה מורכבים מאמיתות ומשקרים , כנראה שאין אפשר לנתק ביניהם.

      יתכן שהנגישות המיידית לכל כך הרבה אנשים ואפשרויות ההסתרה במסגרת הווירטואלית , מעודדים אולי יותר

      אנשים להביא וליצר  את תחושת חוסר האמינות.

      אני מקוה שמותר לי להציע לך משהו . אם התעייפת כאן, עשי הפסקה. נתקי והתנתקי לפרק זמן שאותו אל תקבעי מראש. תראי ותבחני מה קורה.

      בכל מקרה אני מאחלך לך קודם לכל רק בריאות טובה , אבל גם שמחה ונחת.


        23/10/10 09:32:
      יפה.
        22/10/10 22:34:
      חיים צלולים, כמה אני מחכה לזה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ela34
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין