כותרות TheMarker >
    ';

    כלה ונחרצה

    הזדמנות למשהו טוב...
    "סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות.
    החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן,
    ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות
    גם בדורות הבאים..."

    ארכיון

    סקילתה של סוראייה M

    10 תגובות   יום שבת, 23/10/10, 01:17

     

    סקילתה של סוראייה M

    THE STONING OF SURAYA M

     

    צפיתי היום בסרט "סקילתה של סוראייה M".

    סרט מרטיט וחודר קרביים.

    סרט שאסור להחמיץ, אך יחד עם זאת החוויה שלאחר הצפייה בו, קשה.

    לא יכולתי לישון בשל הטראומה הרגשית, שחוויתי בעקבות הצפייה בסרט.


    הסרט מבוסס על מקרה אמיתי שארע בשנת 1986, ולמעשה קדם לו ספר שפורסם

    בשנת 1994 מאת פרדיון סאהבג'אם.

    סיפור אמיתי על שנאת נשים בחסות הדת, על אלימות שמפעיל אספסוף איראני כפרי,

    ועל גבר חמדן, מרושע ומתנשא, שרואה לנגד עיניו רק את גחמותיו ואת האינטרסים האנוכיים שלו.

    הסרט מגולל את סיפורה של אישה איראנית בשם זהרה קהנום, שעל אף חששה מהשלטונות המקומיים ומהאיומים שקיבלה מאנשי הדת – (שהם למעשה פושעים פליליים שהשתחררו ממאסר, בעקבות המפיכה והפלת השאח),

    אזרה אומץ וחשפה את דבר הרצחה של אחייניתה בסקילה, בכיכר הכפר.

    זהרה שברה שתיקה ונצבה מול חוסר הצדק תוך שהיא מסכנת את  חייה, ולו רק כדי להלחם

    בשחיתות. היא הפכה את מותה של סוראייה לחלק מקרב גדול למען הצדק.


    סוראייה נבגדה על ידי בעלה, וזה האחרון חמד נערה בת 14 ורצה לשאתה לאישה.

    סוראייה סרבה לתת לו גט. בעלה החליט להיפטר ממנה על מנת שלא תעמוד בדרכו,

    וכדי להימנע מתשלום מזונות עבור ארבעת ילדיו.

    הוא מאשים אותה בבגידה – הליך שעל פי חוק איסלאמי קדום, מביא לסקילתה.

    למרות היעדר ראיות מוצקות ל"פשעה" של סוראייה, הוחלט על ידי בית דין גברי

    להוציאה להורג, באמצעות מסורת מצמררת המתבססת על חוק עתיק יומין – סקילה,

    וזאת גם מבלי לאפשר לה להגן על עצמה.

    כל אנשי הכפר שותפים לפשע המחריד, ולרציחתה קבל עם ועדה של בת הכפר האומללה,

    וזאת על אף שידעו כי היא נקייה מכל רבב.


    הסרט מתאר את כל התהליך באיטיות נוראה:

    ההכנעה וההשלמה של סוראייה עם גורלה האכזר,

    פרידתה המרגשת משתי בנותיה,

    צעידתה לככר הכפר,

    איסוף האבנים בידי ילדי הכפר וריכוזם במריצות גדולות,

    נהמות הפרא של אספסוף תובע דם,

    קבורתה עד למותניה בבור שהוכן מראש, תוך שידיה קשורות בחבל,

    הגברים בחייה: אביה, בעלה, שני בניה, שכנה האלמן ובנו – בהם טיפלה במסירות אין קץ –

    שאף הם הצטרפו להמון צמא הדם ונתנו יד למעשה הנפשע הזה,

    והסקילה...אי אפשר לצפות בסיטואציה מעוררת הפלצות...


    בעצם, הסרט מחדד את מעמדה של האישה האיראנית באמצעות מספר סצינות ומצטייר באור שחור:

    עלי – בעלה של סוראייה מוותר ללא היסוס ובקלות על שתי בנותיו ולו רק כדי להפטר מנטל כלכלתן.

    אביה של הילדה בת ה-14 – אותה חמד עלי – מוכן למכרה לגבר נשוי ואב לארבעה בני גילה,

    כדי לפתור את בעיותיו הכלכליות.

    אביה של סוראייה – נותן את הסכמתו בבית הדין הגברי לסקילתה של בתו, בשר מבשרו,

    תוך שהוא מתכחש ומתנכר לה בטרם סקילתה.

    האשם, האלמן הטרי – הצטרף להאשמת הכזב, וזאת למרות שסוראייה טיפלה במסירות בו ובבנו.


    סוראייה מייצגת באופן ממשי ומוחשי את האישה האיראנית ודיכוייה, תחת שלטונה

    של החונטה הגברית של דת האיסלאם.

    סוראייה היא אישה אחת מבין אלפים שנסקלו ועונו למוות בידי משטרים פונדמנטליסטים דתיים.

    הנשים הנותרות בחיים מדוכאות בברוטאליות ובאכזריות, ומשלימות עם גורלן בדומייה.


    על אף הקושי לצפות בסרט - אל תחמיצו!

    http://www.youtube.com/watch?v=HwJxBL3CGgw


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/12 20:12:
      אינני מסוגלת לצפות בסרט שכזה, הלב שלי חלש מדיי. רק מהתיאור שלך נעשה לי כבד. אני אדם רגיש מדיי, אבל אני יודעת שיש המון רוע בעולם הזה לכן אינני צופה בטלוויזיה או קוראת עיתונים...מספיק לי לשמוע תוכניות שאני אוהבת ברדיו- בעיקר הרצאות ומספר שדרנים שעושים טוב על הנשמה...
        6/3/11 21:13:
      ראיתי את הסרט. עם כל כמה שהוא מזעזע, לא יכולתי לנתק את עצמי מהמסך. תמונת הסקילה, כשרואים כל אבן שפוגעת בה, פשוט לא תאומן. והפנים של הבנים שלה כשהם מרימים את האבן ומכוונים. מוכרחה להודות שהיה לי קשה להרדם, אבל גם קיבלתי פרופורציות של מה זה רוע אמיתי, לעומת ההתבכיינות שלי על צרות יומיומיות...
        4/12/10 17:02:
      נורא. והגרוע ביותר - זהו איננו מקרה יוצא דופן.
      יש אלפים כמותו בכל שנה באיראן ובמדינות המוסלמיות האחרות - שיעיות וסוניות כאחד.
        25/11/10 08:00:
      אכן סרט קשה לצפייה. האמת העגומה היא, שסקילת נשים עדיין מותרת במקומות נוספים, מלבד איראן - והכל בשם הדת.
        24/10/10 20:25:
      ראיתי סרט איראני לפני כמה שנים, ועושה רושם די דומה למה שאני קוראת כאן. די מוכר לי.
      סרט קשה ביותר.
      דרך הסרטים הזרים ניתן להחשף להרבה אמת שלא שמענו ולא ידענו אודותה.
      תודה לך על תזכורת - גם אם קשה היא
        24/10/10 09:46:

      צטט: גליה.ג 2010-10-24 09:25:29

      מצטערת. אני אישית לא יכולה לראות סרטים כאלה

      גליה,
      מדובר בסרט קשה, אך יחד עם זאת רק חשיפה של דברים מסוג זה, ומודעות לקיומם, יכולה להביא לשינוי חברתי בעולם כולו.
      אומנם, המקרה ארע באיראן, אבל איני יכולה שלא לחשוב על אותן נשים, שסובלות תחת דיכוי של גברים, וניצול הזוי של הדת כאמצעי.
      עגום ועצוב, שבעידן הנוכחי עדיין קיימים עונשים מזוויעים כאלו.
      לא חייבים לצפות בסצינות הקשות - אני ויתרתי על סצינת הסקילה.
      חייבת לציין, שזה סרט מעולה, בימוי מדהים ומשחק מעולה של השחקנים - רובם ככולם.

       


       

        24/10/10 09:32:
      צפיתי בו לפני כמה חודשים. מזעזע אבל לא ברחתי. זה הרגיש לי כמו להביט לרוע ולאכזריות בעיניים ולמצוא שהן חלולות.
        24/10/10 09:25:
      מצטערת. אני אישית לא יכולה לראות סרטים כאלה
        23/10/10 02:22:
      סרט שבקולנוע נצפה ברובו מאחורי גב חבר אומלל ורגיש,ובבית עם הראש מתחת לשמיכה-אבל חשוב-שנצפה,שנזעק את זעקתן של אלה שלא יכולות,שיפסיק הדיכוי הנשי באשר הוא.
        23/10/10 01:55:
      זה נורא.. אל תשלחי אותי לראות סרטים כאלו..
      יהיו לי חלומות רעים בלילה..

      פרופיל

      נחרצה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין