| " כשהשמש נמחקת בשמיים והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות..אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב...אני יודע שזכיתי לאהוב...."שר, עברי לידר.ואני אוסיף שהכוונה בפוסט זה אל הזכות הבסיסית והטבעית שכולנו משוועים לה-לאהוב ולהיות נאהבים. ובמקרה זה- "זכייה כפולה"שראשיתה מה ש,לכאורה, מובן מאליו- אהבת אב את ילדיו /בנו ואחריתה גם הטריוויאלי, זוגיות.וכאן- ההתחלה קשה, לא מובנת מאליו אבל ההמשך הינו אופטימי ומרגש.מכאן מפנה אתכם אל פוסט +סרטון שהעלה חבר ב"קפה"-אייל שדה- סרטון שריגש אותי ברגישותו המופלאה!!אוסיף שאני מקדישה את המלים הללו ל-כל ההורים שעדיין מתקשים אך מקבליםלחברתי הטובה ולבנה- שלמדו לאהובלאביו- באיחולים שיום בהיר או מעונן אחד יתפקח ויבין- עד כמה הפסיד ומפסיד.להלן הקישורhttp://cafe.themarker.com/post/1829317/ |