כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לא שומר על זכות השתיקה

    0

    בשטעטל שלי Sławatycze

    5 תגובות   יום שבת, 23/10/10, 15:35

    ריגש אותי עד דמעות. תיאור ארוך ומפורט ביותר של עיירת מוצאי, מצד אמי, מפי יליד המקום, מהנדס המתגורר כיום בקנדה. היהודי היקר הזה גם השתתף בשיפוץ בית העלמין היהודי שבו טמון סבי שמחה. שמחה ז"ל, ביש המזל, נהרג מכדור תועה של שוטר פולני-איך לא-אשר רדף אחר גנב בשוק. זה היה בשנות העשרים של המאה הקודמת. אלמנתו,סבתי חנה ז"ל,הצליחה לשרוד כלכלית, כשהיא מטופלת בחמש בנות קטנות עד שנרצחה בידי הנאצים יחד עם בתה הקטנה,בתיה ז"ל, ב-1942.

    מספר שעות אחרי שכתבתי את הפוסט חזרתי לעיין בחומר הרב של המהנדס הזה,מר הנרי גיטלמן,
    ואז כמעט נעתקה נשמתי כשנתקלתי בטקסט הבא:




    In the mid 1920’s there occurred an unfortunate incident in the Sławatycze marketplace during a busy market day. While trying to break up a fight between a rowdy, drunken group... of peasants, the town policeman fired his pistol “in the air” and accidentally killed Symche der Kowal [Awrejmele der Kowal’s partner and brother-in-law] who was working nearby repairing a peasant’s wagon wheel. Symche left a wife and five young orphaned daughters


    וכשיצאתי באותו לילה לריצה,כמנהגי שנים רבות,הקדשתי אותה הפעם לסבי שמחה ז"ל שהעולם מסרב לשכוח אותו גם 85 שנה אחרי מותו ללא עת.



    מקור:


    http://www.sztetl.org.pl/pl/article/slawatycze/16,relacje-wspomnienia/15572,henry-
    l-gitelman/?action=viewtable&page=1

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/10/10 01:13:

      צטט: שטוטית 2010-10-25 00:17:49

      ומה עם עצם הפיבולה של שמחה
      נכון להיום?

      }{שטוטית

      לפיבולה אין שום תפקיד בגוף האדם. היה לה אולי כזה בעבר, לפני מיליוני שנים.
      מי שנושאת בכל הנטל של נשיאת משקל הגוף היא רק העצם השניה הנקראת טיביה.אני זוכר את הרופא אומר לי שהיה לי מזל יותר משכל. אילו הכדור,אשר פספס אותה במילימטר,היה פוגע בה הייתי נעשה צולע לכל ימי חיי.
      לאחר שנת החלמה,שבה,אגב,למדתי פורצתית בכוחות עצמי וטיילתי בחו"ל,חזרתי לצבא אבל  זה לא היה זה. הגוף היה אולי בצבא אבל הראש כבר החל לספור את הימים עד השחרור המיוחל.
        25/10/10 00:17:
      ומה עם עצם הפיבולה של שמחה
      נכון להיום?

      }{שטוטית
        24/10/10 09:16:
      תודה. אגב,דודתי ,תבדל"א,אחת מחמש היתומות הקטנות,אמרה לי בזמנו שהשוטר עשה זאת בכוונה.
      אבל גם צה"ל לא יוצא טוב מהסיפור הזה. כ-45 שנה אחרי היריה בשוק הפולני בסלאבאטיץ' נשמע צרור יריות של עוזי בחושניה שברמת הגולן.פליטה של חייל שלי .כדור פילח את עצם הפיבולה של הנכד שלו ,שמחה. הפעם אני בטוח שזה לא היה בכוונה.
        24/10/10 00:13:
      באמת מרגש וינטר

      אשוב מחר
      עם כוכבית
      כי לבינתיים הייתי בוידאוקליפ שלך
      לפני שנתקלתי בפוסט הזה

      }{שבוע טוב

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      era_adom
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין