דמעות, דמעות זולגות, נוטפות,
תמונה ישנה ואיך פעם הייתי כל כך קטנה תמונה שלך בשולי המסגרת
זכרון אחרון שלך בחייך
זולגת ולא מבינה על מה. מנסה לענות על השאלה הארורה..
בוכה על מה?
בוכה על השנים שחלפו בוכה עליי או עלייך? בוכה על מה שהתפספס ונמוג
בוכה מפחד? בוכה מכאב? ואולי סתם געגוע הבא והולך
בוכה על הצורך ידיים מקיפות? או על הרצון לראותך מביט בי ומחייך
בוכה על הכמיהה לשמוע אותך קורא בשמי או סתם בוכה כי בא לי לבכות..
מביטה בך, בי, רגע של שבירה,
והבכי שהתפרץ לו הרגע נמס לאיטו עם חיוך שעולה בשפתיי זיכרון מתוק של שנינו אבי שלי
חלקך בי ובי חלקך
|