דברים מגיעים אלינו בדיליי מארה"ב, סרטים, מוצרים, וגם וירוסים (שפעת החזירים למשל שעל מחשבותיי לגביי היותה קונספירציה לא ארחיב כאן). בסופ"ש האחרון הייתה מגפה קשה עם אופי מיני, ולא מדובר באיידס (חס וחלילה טפו טפו טפו) ואף לא בהרפס, הייתה מתקפת סטטוסים של ידי בחורות שכתבו היכן הן אוהבות "את זה", ולא, ידידי לא מדובר במצוות הקדומה של מצוות הפרו ורבו, אלא פשוט איפה אנחנו המין היפה אוהבות להניח את התיק שלנו כשאנו חוזרות הבייתה מעיסוקינו שבחוץ. כמובן שהיו טיזרים והניסיון היה לכתוב במקומות כמו על הרצפה, על השולחן במטבח, וכו וכו כדי לנסות לגרום לבנים להסתקרן.

לאחר גל הסטטוסים, הגיע גל נוסף של סטטוסים של אנשים שהבחינו במכנה המשותף בין חברותיהם לפייסבוק , כאלה שניסו להתחכם "אני אוהב נרתיקים בכל מקום", "אני אוהבת את זה על הידית של הדלת",וכאלה שפשוט ניסו להבין על מה מדובר....אנשים שהתביישו לשאול בפומבי שאלו מנהגי דיעה בהודעות באינבוקס, ומצאתי את עצמי עושה קופי פייסט לקישור הזה כמה וכמה פעמים: http://www.dailymail.co.uk/news/article-1318206/I-like-floor-Facebook-status-updates-promote-Breast-Cancer-Awareness.html

מדובר בקמפיין להעלאת המודעות לסרטן השד. עד עכשיו עלו לא מעט פוסטים על איכות הקמפיין, ביקורות על תוכנו, חלקם קבעו כי הוא פוגעני לנשים, חלקם טענו כי הוא בכלל מעלה סקרנות כלפיי גברים ולא גורם לנשים להיבדק. אבל לא בכך אעסוק.  

השלב הבא היה כאמור לא מעט מאמרים שנכתבו בבלוגים של פרסומאים וכל מיני אושיות רשת חשובות יותר ופחות.

סטטוסים רבים נכתבו על הקמפיין, וזה הפך לשיחת היום שהובילו לעוד ניתוחים ושאלות שהקמפיין העלה. כמו על החופש של המיניות של האישה, על אהבתן של נשים מסויימת להשתמש במיניות שלהן ולהיות ספקטקל ומושא לראווה, סטטוסים שיצאו כנגד הקמפיין וכאלה שזלזלו בו.

ואילו אני שמסכימה אם אי אילו טענות מסויימות לגביי הבחירה במהלך קמפייני מסוג זה רוצה לדבר על העיקר:

כל מי שחי ונושם את הספירה הוירטואלית, בייחוד כאלה שחיים ברשתות חברתיות, מי לא קרא היום סטטוס שבו מישהי מספרת איפה היא אוהבת את זה?.... הדיון הוא שם, הוא אפילו היווה "שורת התחלה" בין בחור לבחורה בסגנון "אז איפה את אוהבת את זה"..... וכל מי שתהה וניסה להבין על מה מדובר בירר וקבל את התשובה- העלאת המודעות.

אז הטענות לגביי האופי המיני בין אם מוצדקות או מזלזלות, צבועות או אמיתיות, פוגעניות או משעשעות.. בסוף התוצאה היא מה שמשנה, והפעולה הביאה לבאז רציני, ובסופו של דבר המטרה קידשה את האמצעים.

ולכן למרות כל הביקורות אני מאוד נהניתי לראות איך כל זה קרה ביממה אחת, זה מה שנקרא "ויראלי", זה עובר כמו שזה מגיע, ומחר כבר משהו אחר יעניין את הסטטוסים של כולם, אך בעידן שהפייסבוק והטוויטר הפכו למנהיגי דעה בסופו של דבר הקמפיין הצליח להגיע לקהל מספיק רחב ממה שאולי כל קמפיין אחר היה מצליח להגיע אליו. וזה היופי בזה, הרי הנה אני הלכה כמעשה כותבת על זה גם כחלק מהשרשור של הבאז....

אז... איפה את אוהבת את זה ..? :)

מספר התייחסיות לקמפיין בבלוגים אחרים שעניינו אותי:

 1.http://www.holesinthenet.co.il/archives/14098   

2.ראומה-http://reuma0.wordpress.com/    

3.לא בלוג אבל הכיסוי של http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=753737