ירוק צבוע בסוף השבוע שעבר, נפגשנו עם מספר חברים. האווירה הייתה נעימה: הגברים דיברו על ספורט תוך כדי שתיית בירה וברביקיו, הילדים שיחקו בחוץ במשחקי חצר שונים, והנשים עסקו בריכולי פרפראות אודות הנעשה בבית הספר.
כולנו מכירים את הסיטואציה.
באחת השיחות סיפר אחד ההורים בגאווה, שביתו בת ה 8 מסרבת לקחת אוכל לבית הספר, אלא אם הוא עטוף בשקית ממוחזרת, לטענתו כתוצאה מחינוך נכון לערכים אותם היא סופגת בבית. אותם הורים, חיים חיים בורגנים ממוצעים: גרים בבית פרטי ברעננה, נוהגים לטייל בארץ בסופי שבוע טיולים בג'יפ המשפחתי שלהם, אוהבים "לעשות על האש", משקיעים בחינוך וחוגים לילדים וכו'. שני ההורים עובדים. לכולנו חברים כאלו, אולי זה אפילו פשוט אנחנו בעצמינו...
השיחה התחברה לי לסיפור שסיפרה לי לא מזמן האדריכלית הילה טור רואימי, אחת המומחיות הבכירות לבנייה ירוקה בארץ, על זוג שהגיע אליה לייעוץ ומתלבט באיזה סוג זכוכית (בידודית או טריפלקס) להשתמש בעת בניית ביתם, היות והם מאוד מאמינים בבנייה ירוקה וחסכון באנרגיה וכל פילוסופיית חייהם כרגע מוקדשת לעניין זה.
הפתרון המומלץ ביותר לאותו זוג הוא כמובן מכיוון אחר לגמרי: אם אתם באמת רוצים לחיות "ירוק" – אל תבנו בית פרטי, אלא תמשיכו לגור בבית משותף. כל ההתלבטויות האחרות ושאר העיסוק באנרגיה ירוקה הוא טפל ומיותר מעיקרו בהשוואה להחלטה לעבור למגורים בבית פרטי. בית פרטי דורש פי עשרות יותר שטח ומשאבים לנפש מאשר מגורים בבית משותף, הן בהיבט חומרי הבנייה והאנרגיה הדרושה לייצורם, הן בהיקף השטח הנדרש לבניית בית כזה, וכלה בשטחים הציבוריים – שבילי גישה ותשתיות הנדרשים לשינוע עד לבית.
מסתבר, שכמו בכל תחום, אנו נוטים לעסוק בדברים הנוחים לנו, מבלי להבחין בין עיקר לטפל. זו בעייה ניהולית מוכרת (כולנו נתקלנו בדיוני תקציב בהם הדיון על היקף תקציב הפיתוח של החברה (בסדרי גודל של מליוני דולרים) אורך כ-5 דקות, אבל הדיון בדבר סוג מכונת הקפה שעומדים לקנות למשרד, נמשך יותר משעה...
בכדי לא לחרוג מהנושא (ואולי בעצם זה הנושא...), אשאר בדוגמאות מהתחום הירוק:
על פי דוח מדד החיים שפורסם לאחרונה על ידי הקרן הבינלאומית לשימור הטבע (עיתון הארץ, 14/10/2010), כדור הארץ לא יוכל לספק את צרכי האנושות בעוד 20 שנה. הפתרונות המוצעים הם התמקדות במעבר לאנרגיה חלופית ולצמחונות. בואו נתמקד לרגע ונתעכב על כמה עובדות:
ברמת הגלובליזציה האקולוגית של האדם: ב 50 שנה האחרונות, טביעת הרגל האקולוגית של המין האנושי הוכפלה. תארו לעצמכם מה הולך לקרות כאן בעשורים הקרובים עם המשך ההתפתחות התעשייתית של הודו-סין ובהמשך גם אינדונזיה וברזיל...
בהיבט תצרוכת המזון של האדם: משק החי, הוא התורם השני בגודלו ליצירת גזים משני אטמוספרה, אחרי הפקת אנרגיה ולפני התחבורה. כלומר גידול בעלי החיים למאכל אדם (או ליתר דיוק תוצרי הלוואי שאותן חיות אומללות מפיקות בכדי להתמודד עם עיכול המזון המתועש – תירס ועמילן, אותן הן צורכות) פוגע בשכבת האוזון יותר מאשר הזיהום הנגרם על ידי כלי התחבורה (מכוניות, מטוסים, רכבות, סירות...). וזאת מבלי לקחת בחשבון את השטח העצום הנדרש בכדי לגדל את אותם 10 מיליארד בעלי חיים למאכל (כבשים, חזירים, פרות, עופות...).
קשה מאוד לעצור את הגלובליזציה. לכו תשפיעו על צריכת האנרגיה בסין... מצד שני, אנחנו רוצים להיות "ירוקים" יותר, ולצמצם את בזבוז האנרגיה וטביעת הרגל האקולוגית שלנו.
הסוד הוא בהתמקדות בעשיית הדברים הנכונים. בעיקר ולא בטפל.
על פי מארק ביטמן, הכתב לענייני מזון של הניו יורק טיימס, בהיבט הרפואי / תזונתי, אדם בוגר זקוק לכ- 250-300 גרם בשר בשבוע. צריכת הבשר הממוצעת בארה"ב עומדת על קרוב לפי 7 מכך. אוכל בריא הוא ירקות ופירות. לא בשר. גם לא דג שגדל בחווה אורגנית בצ'ילה (ואז הוקפא, נארז בקלקר(!) טס אלפי קילומטרים ונסע עוד כמה מאות במשאית תובלה כדי להגיע אלינו לצלחת...), וגם לא יוגורט שיותר דומה לגלידה מאשר לאוכל אמיתי ופשוט...
לא חייבים פתרון בינארי. גראהם היל מספר שהוא החליט להיות צמחוני בימי חול בלבד. בכך הפחית כ 5/7 מצריכת הבשר הפוטנציאלית שלו...
להכנתה של כוס קפה אחת נדרשות 140 כוסות מים (גידול הקפה, שינועו וכו'). אכילת מנה אחת של בשר צורכת למעשה 1,600(!) ליטר מים (הנצרכים בתהליך גידול המספוא לבהמות, צריכת המים בתהליך עיבוד הבשר, שינועו ועוד).
הפתרונות אם כל אחד מאיתנו יפחית מצריכתו כוס קפה אחת ביום, הוא יחסוך בשנה 51,100 ליטר מים. על פי אותו הגיון וחשבון – הפחתת המבורגר אחד בשבוע מתצרוכת המזון שלנו, תביא לחסכון של יותר מ 83,000 ליטרים של מים. (אגב, במקביל, פעולות אלו יעשו אותנו מעט בריאים יותר...).
השינוי צריך לבוא בשינויים קלים בהתנהגותינו לאור המודעות וההשלכות של כל מעשה תוך התמקדות בדברים העיקריים: מגורים טיפה צנועים יותר, נסיעה באופניים או הליכה ברגל במקום ברכב כשאפשרי, אכילת מזון בריא ופשוט יותר וכו'. זה חסכוני יותר, בריא יותר וגם הרבה יותר ירוק! |