הפסקתי לקחת גלולות. שכנעתי את עצמי שאני זקנה מדי בשביל הורמונים, וגם שזה יקר מדי. ואז, בדיוק כששאבתי חתיכות של נייר טואלט מהספה (זה לא מה שאתם חושבים. אלא אם אתם חושבים על זה שמונטי פירק גליל שלם) ותהיתי האם בחורים יודעים כמה עולות גלולות, התחילה לכאוב לי השחלה השמאלית. בהתחלה חשבתי שזה סתם עוד מכאוב מעצבן, כמו שלפעמים גדל לי גוש באמצע הבטן ואחרי כמה דקות נעלם, או כמו שפעם נרדמו לי שתי הידיים מתוך שינה והערתי אותן בעזרת חברת חשמל, אבל לא, הפעם זה המשיך לכאוב. אבל ממש. אז התקשרתי למוקד קופת חולים ואמרתי שאני רוצה תור לרופאת הנשים הפסיכופתית שלי. אמרו לי סבבה, בתריסר בנובמבר. אמרתי וואלה, יתכן שעד אז אמות מגודש שחלתי. אמרו לי טוב, לכי למיון נשים בפתח תקווה. אמרתי טוב, אבל אני רוצה תל אביב. אמרו לי, זין, את לא תושבת תל אביב. עניתי שאני מעדיפה שיכרתו לי את כל שלוש השחלות וירקו לי בפרצוף מאשר שאציג את כף רגלי המפודרקת לעילא בפתח תקווה, אבל לא אכפת להם. בקיצור, אני בשביתה. לא הולכת לרופא. חברה אמרה שאולי סופסוף יש לי ביוץ כמו שצריך, ואני אומרת - אם כואב ככה בביוץ, מה יהיה בלידה? ואז נזכרתי שיש שני פתרונות אפשריים לשיכוך כאבי צירים: א. אפידורל. ב. קונדומים. תכלס, זו הסיבה האמיתית שבגללה הפסקתי לקחת גלולות: כדי להקפיד על קונדומים. כי בינינו, מי מקפיד על זה? הרי כולם ילדים טובים בהתחלה, שולפים גומיות מהארנק, פותחים את האריזה ומלבישים. המתקדמים אפילו מעשנים את הקונדום בסוף. אבל אחרי פעמיים, שלוש פעמים, מי טורח? כן, בטח, אנחנו יודעים שאתה, אבל חוץ ממך - אף אחד. אני לא מכירה אף אחד שממשיך להלביש את עצמו בצלופן המשומן הזה גם אחרי חודש וחצי של זיונים יומיומיים עם אותה הבחורה, נניח. לא שאני מכירה אנשים שמחזיקים חודש וחצי ביחד, אבל ניחא. שמעתי שזה קרה איפשהו בסביבות הקוטב הצפוני פעם, וגם זה בגלל שהם נתקעו ביחד בסערת שלגים והזדיינו עד שאחד מהם מת. וגם קצת אחר כך. בכל אופן, בתור מישהי שמחשיבה עצמה כסטוצאית ממוצעת, אני יכולה להבטיח לכם שאף אחד לא התעקש על קונדומים כשמדובר במחלות מין, אבל אם אומר לחבר'ה שאיני לוקחת גלולות - הופסה. הרפס? צהבת? וירוס מבבונים? למה לא, בכיף. ילדים? חס וחלילה, זה נורא ואיום, בשביל זה צריך להתחייב! אנחנו לא מרגישות את הקונדום, אז למה, בעצם, אנחנו מוותרות עליו כל כך מהר? ובכן, מאותה הסיבה שאנחנו עושות סקס - בשביל הרגש, כמובן. אנחנו רוצות שהגבר יהנה יותר, כדי שאנחנו נקבל יותר מחמאות, ולכן אומרות לו יאללה, בסדר. בינתיים זה מה שעובר לנו בראש: אתה חנון / יש לך תואר אקדמאי / אתה נשוי / אתה רגיש / אתה מוזיקאי / אתה ברמן הומו בפאב של כושים חולי איידס / אתה אשכנזי, אז בטח אין לך איידס. העיקר שתגיד שאני זיון פצצה. זה חשוב לי, באמת. מה זה משנה, מחלות, מלחמות, עוני, העיקר שנעשה חיים. סליחה, סליחה. לעשות חיים זה לא בשבילך, נעשה מתים. ועדיף שתכוון אותם לכיוון הקיר, בדיוק החלפתי מצעים. סקס עם קונדום נקי יותר. דומה שהוא מוחק את הטינופת. זה כמו תירוץ. כן, שכבתי איתו בפגישה הראשונה, אבל עם קונדום! אה, אז זה בסדר, לא קרה כלום. מתישהו את מתחילה לעשות סקס עם הקונדום ומחליפה את הבחורים שנכנסים לתוכו, לוחשת לגומי מילים של אהבה. הרי הוא זה שחודר פנימה, זה שיודע איך את באמת מרגישה ומרגישה. זה שנשאר שם בבוקר, אפוף באינטימיות המזויפת שלך, נדרך בתוכך מכורח היותו במסע הסברה. והרי חודש הוא ישב לידך, על השידה, כשישנת, וחיכה. מה לעשות, נקשרתם. איזה גבר הקונדום הזה, מגונן כמו שאף זין לא יכול. |
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את כותבת נפלא,
זורם וכיפי-
פה פעם ראשונה ונהנה
אני מניח שאשוב
אכן מלכה!!
פשוט מקסים!
תרגישי טוב יקירתי.
מצויין!
אני הולך לחפש עוד!!
עצוב, שמח ומרגש.
ולכולכן שמבינות את מצבנו העגום, דיי לקונדומים!
הגיע הזמן לטנולוגיה מתקדמת - אהבה...
מאחל לך את האחד והיחיד ששום קונדום כבר לא צריך לשבת עליו.
נשיקות
אז הפכת לאחרונה לנערת גומי?
כתבת את זה נפלא. אין כמו האמיתות הקטנות של החיים.
נוטה להסכים. מה דעתך על אומניות הבמה ליאת?
כתוב...כמו שצריך להיות כתוב! כמו שחבל שהעיתונים שאנחנו קוראים לא כותבים. עשית את זה טוב, עכשיו השאלה היא, האם את נהנית כמו שאני נהנתי...סתתתתםםםם בדיחה.
כפיים לך!
קודם - מקסים ועצוב גם יחד....
פרקטית- למה לסבול , מה בעניין ששניים ילכו לבדיקת איידס... הכול בסדר יאללה להוריד ת'גומי..
רגשית- חייבת למצוא לך חיים ,יש לי מישו בשבילך... נקי.. בלי מחלות....
דודתי
גומיה נרפסת לרגלך המפו.... אנכי
אוף , ואני לא יכולה לגמור עם קונדום...
אז החלטתי טוב נו אני לא אגמור מזיון...
אבל זה מבאס!
מצחיק
מחייך
שנון
אני עוד לא מרחם עלייך
:-)
לא הסכמתי עם אף מילה
(ואני אחסוך מכם את הפרטים למה)
אבל נהנתי מכל רגע.
:-)
גדול !!
כותבת נפלא ומצחיק (גם כשעצוב)
זה אחד הפוסטים הטובים, המצחיקים והעצובים שקראתי בימי חיי, ואני קראתי.
דודה מלכה, לא מבינה איך יש גברים שעדיין לא רצים לעשות לך ילד.
מהמוצדקים.
כמעט נורא צחקתי
[טוב נו, צחקתי בלב]
לטעמי זה כתוב מעולה / משובח
אני בתור למסגור הפיסקה האחרונה אחרי התלתלית
זובי! זה היה הקטע המצחיק, ואחרי שהורדתי את הקונדום, אפילו השכנים שלי שמעו שצחקתי.
אמרו לי טוב, לכי למיון נשים בפתח תקווה. אמרתי טוב, אבל אני רוצה תל אביב. אמרו לי, זין, את לא תושבת תל אביב. עניתי שאני מעדיפה שיכרתו לי את כל שלוש השחלות וירקו לי בפרצוף מאשר שאציג את כף רגלי המפודרקת לעילא בפתח תקווה, אבל לא אכפת להם. בקיצור, אני בשביתה. לא הולכת לרופא.
הפסקה האחרונה ראויה למסגור.
דודה מלכה - את נהדרת! אני מוכן לשים בכל פעם שאני קורא אותך קונדום על הראש כדי לא לחטוף מחלה מזיוני המוח שלך. אני באופן אישי, בחור מאוד שמרן, ובכל פעם שמדברים איתי על ספאנקינג במקומות ביזאריים, אני משיב בשלילה. מה, מכות על הטוסיק כבר לא טוב, צריך גם ככה מכות לאינטלקט?