כתבתי ונמחק לי אז מהתחלה:

החלטתי לצאת לדרך חדשה, שביל חדש בהסתעפות הדרכים שמולי.

וכרגיל לא בחרתי בדרך הקלה והברורה.

אף פעם לא ידעתי לעשות לעצמי הנחות...

יוצאת לדרך רצופת כוונות, רצופת מהמורות, רצופת שמחה, רצופות הפתעות.

החלטתי כי החלטתי.

כשאני חושבת על כל זה בעצם כל החלטה חשובה, קריטית ומוצלחת שלקחתי בחיי - נלקחה באופן הזה.

מלהקשיב לפנימי שלי למה שהלב רוצה ויודע שטוב לו.

בלי למצוא את ההגיון או הסיבה בלי יכולת להסביר.

ככה עזבתי את הנח"ל, ככה התחתנתי, ככה ניגשתי למבחנים בהתראה קצרה עד בלתי אפשרית.

ככה. כי ככה אני רוצה.

אז בהחלטה מעכשיו לעכשיו הודעתי לאלו שצריכים לדעת .

אחרי שסיימו להתפלץ היה מאבק של שבוע על טיהור שמי (ראו פוסט קודם) שבסופו ניצחתי ואף יצאתי ראויה יותר...

אז מתבקשים כאן כמה שירים

מ"עוד תראי את כל הדרך" ועד "בן אדם התעודד עוד מעט קצה הדרך"

מ"דרכים בכך ידי דרכים בכף ידך" ועד "לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה" (לא קשור אבל אוהבת)

וזהו.

ביום רביעי מתחילה תהליך לא קצר ולא פשוט ולאחריו - אהיה שם.

אולי יהיה לי טוב ואולי לא אבל תמיד אדע שעשיתי את הטוב ביותר בשבילי...