כותרות TheMarker >
    ';

    וולטר

    אדם של פעם שחי היום
    אוהב סרטים ישנים וחדשים
    אוהב שירים בעיקר משנות החמישים/שישים/שבעים
    אוהב את הים אך מפחד ממנו פחד מוות
    אוהב את החיים אך לא תמיד חי אותם
    סיגרים, קפה ושיחה טובה עם חבר טוב הם הדברים המועדפים עלי
    אוהב את המשפחה שלי יותר מהכל בחיים
    מנסה לחיות אבל לא תמיד מצליח בגלל הטירוף של החיים

    עשרת השחקנים האירופיים האהובים עלי

    3 תגובות   יום ראשון, 24/10/10, 17:36

     '' ''

    1)     אלן דלון (1935)

    אחד הגברים היפים בתבל, ואחד מכוכבי הקולנוע הגדולים של צרפת מאז סוף שנות ה- 50. דלון יפה התואר החל את הקריירה שלו בסוף שנות ה- 50 ועד מהרה הפך לכוכב. שנות ה- 60 ושני העשורים הבאים היו שנותיו הגדולות בקולנוע הצרפתי הוא הופיע באין ספור סרטים חשובים (רוקו ואחיו, הברדלס, הסמוראי, מר קליין, ליקוי חמה) ובשורה של סרטי מתח ופעולה שוברי קופות (הטוליפ השחור, כל משחק יכול לשחק, שלום לידיד, החוב הסיציליאני, שמש אדומה, לילה על העיר, שני גברים בעיר, סיפורו של שוטר, בורסלינו). דלון גילם לרוב דמויות של גבר קשוח, קר ובודד ולצד בלמונדו הוא היה לכוכב הקופה הגדול והפופולרי ביותר בצרפת. בסוף שנות ה- 80 החלה האטה בקריירה של דלון ובשנים הבאות הוא אומנם המשיך לככב אבל מעמדו ככוכב קופה דעך. את הצלחתו הגדולה ביותר בשנים האחרונות הוא חייב לטלוויזיה שם זכה להצלחה גדולה במיני סדרה "פרנק ריבה". מעמדו של דלון הוא של אגדה בחייו, שחקן כריזמתי ויפה תואר שהופיע באין ספור סרטי קופה גדולים לצידם של גדולי שחקני צרפת, והוכיח לא פעם שמעבר לפנים יפות הוא גם שחקן טוב (לדוגמא "מר קליין" המופתי) ולא נשכח שהוא הקליט לצד דלילה את הלהיט "מילים, מילים"(או בצרפתית "פרולה פרולה").

     

    '' ''

    2)     ז'אן פול בלמונדו (1933)

    על בלמונדו נאמר שלא צריך להיות יפה בכדי להיות כוכב קולנוע ולצאת עם הנשים היפות בעולם, מכיוון שבלמונדו הוא לא יפה תואר, אבל איזה גבר שהוא!!! בלמונדו אחד מגדולי כוכבי הקולנוע בצרפת אי פעם החל את הקריירה שלו בסוף שנות ה- 50 ובשנות ה- 60 הפך לכוכב ענק ולאחד מסמלי הגל החדש בקולנוע הצרפתי לאחר שהופיע בכמה קלאסיקות גדולות בהם: עד כלות הנשימה (המופתי של גודאר), אישה היא אישה (שוב עם גודאר), ליאון מוריס, כומר, פיירו המשוגע (שוב גודאר), כלה בהזמנה (של טריפו) ו- בורסלינו (שהיה שיתוף פעולה נדיר בינו לבין דלון). לצד סרטי המופת כיכב בלמונדו באין ספור סרטי מתח ופעולה בהם גילם לרוב דמות של שוטר או נוכל טוב לב והיה לכוכב הקופה הגדול בצרפת לצד דלון (ובלמונדו היה ידוע בכך שעשה לבדו את כל הפעלולים בסרטיו ) והוא כיכב בסרטים מצליחים כגון: קוף בחורף, קרטוש, המוח, פחד על העיר, הצייד, החיה, שוטר או נוכל, מלך הנוכלים, אלוף ההרפתקאים, חסר תקנה וכמובן "המקצוען" שהפך לסרטו המפורסם ביותר (והנעימה ברקע כבר הפכה מזמן לקלאסיקה). בסוף שנות ה- 80 דעך מעמדו בדומה לדלון ומאז הוא כמעט ואינו מופיע (2 סרטים גדולים שלו שכן כדאי לראות מסוף שנות ה- 80 ומשנות ה- 90 הם "משחק לעשירים" ו- "עלובי החיים" שניהם בבימויו של קלוד ללוש). בלמונדו הוא שחקן מצויין בעל יכולות קומיות מצויינות, הוא גם יודע לשלב בין דמותו הקשוחה לבין ההומור הרב שלו והקסם האישי והכריזמה הנוטפת ממנו.

     

    '' ''

    3)     לואי דה פינס (1914-1983)

    גדול הקומיקאים בצרפת בכל הזמנים לטעמי לפחות, דה פינס נמוך הקומה הוא פנומן ענק בכל קנה מידה. קומיקאי שגילם בכל תפקידיו את אותה הדמות עד ששיכלל אותה לכדי גאונות. הוא גילם דמות של גבר עצבני, תזזיתי חסר מעצורים וחסר בושה, הרודה בסובבים אותו, משפיל אותם, תמיד מתעצבן וצועק, המון תנועות של פנטומימה, המון הבעות פנים שונות (והוא יכל בשניה להחליף בין הבעה של שמחה להבעה של זעם ועצבים) ושילב המון תנועות חדות ומשעשעות. דה פינס שהחל את הקריירה שלו בקולנוע כבר בשנות ה- 40, הפך לכוכב באמצע שנות ה- 60 ומאז ועד למותו בגיל 69, הופיע באין ספור קומדיות מצליחות שהפכו אותו לאחד מכוכבי הקופה הגדולים של צרפת בכל הזמנים ובין סרטיו תמצאו את: סדרת סרטי השוטר מסן טרופז, ההרפתקה הגדולה (שבמשך שנים היה לסרט הצרפתי הנצפה ביותר), סדרת סרטי פנטומס, המתרחץ הקטן, אוסקר, שגעון הגדלות, רבע עוץ, החופשה הגדולה וכמובן "רבי יעקב" הקומדיה הגדולה ביותר שלו לטעמי עם המון סצינות קלאסיות ונעימה מפורסמת ברקע.

     

    '' ''

    4)     מרצ'לו מאסטרויאני (1924-1996)

    גדול השחקנים האיטלקיים אי פעם (לטעמי לפחות). מאסטרויאני (רק השם כבר אומר הכל) הוא שחקן אופי ענק שהיה לכוכב על בשמי הקולנוע האיטלקי. הוא הפך לכוכב כבר באמצע שנות ה- 50 אך לתהילתו הגדולה זכה כאשר הופיע בשני סרטיו של גדול במאי איטליה פדריקו פליני בסרטים "לה דולצ'ה ויטה" ו- "שמונה וחצי" שזכו להצלחה גדולה לא רק באיטליה אלה בכל העולם. שנות ה- 60 ה- 70 היו שנותיו הגדולות של מאסטרויאני, הוא הופיע באין ספור סרטים חשובים ומצליחים (עסקים מלוכלכים ברחוב מדונה, גירושין נוסח איטליה, אתמול, היום ומחר, מקום לאוהבים, שדה החמניות, אישה פילגש, עיר הנשים) חלקם לצד סופיה לורן שהיתה לבת זוגתו על המסך ולחלקם בסרטיהם של במאים חשובים כ- ויסקוינטי וסאקולה. גם בזיקנתו המשיך וכיכב בסרטים מעולים בהם: כולם בסדר, מקרוני, עיניים שחורות, ספלנדור וכמובן שיתוף הפעולה האחרון שלו עם פליני "ג'ינג'ר ופרד". בכל אחד מתפקידיו הפגין מסטרויאני משחק רב עוצמה, כישרון אדיר לתפקידים קומים מגוונים בהם הפגין חוש קומי, תיזמון והבעות פנים שונות. הוא הפגין משחק דרמטי בשורה של תפקידים דרמטיים מעולים בסרטים חשובים, והפגין חן וקסם אישי בתפקידים של מאהב ושל גברים ממוצעים. למרות שלא תמיד כיכב בסרטים שהם ברמתו תמיד ניתן למצוא בתפקידיו הומור, רוחב לב, אנושיות רבה, טוב לב והמון קסם וכריזמה. מאסטרויאני הוא שחקן של פעם המזכיר רק בשמו קולנוע שהיה ולא יחזור, סוג של קולנוע שהיה בו קסם, תום, הומור, צניעות ועשיה טובה.

     

    '' ''

    5)     ז'ראר דפארדייה (1948)

    שחקן האופי הגדול בתולדות צרפת (לטעמי לפחות) שכיכב בכמה מהסרטים החשובים שהקולנוע הצרפתי הפיק מאז שנות ה- 70 (וינסנט,פרנסואה פול והאחרים, הפרחחים, ז'אן דה פלורט, שובו של מרטין גר, הכינו את הממחטות, המטרו האחרון, כל הבקרים שבעולם, השוטר והפרוצה, סירנו דה ברז'רק, דנטון, חליפת ערב, הדוד מאמריקה, האישה ממול). לטעמי מדובר בגדול שחקני האופי של צרפת. דפרדייה הוא שחקן אופי אדיר, היודע לגלם באופן מעורר הערצה דמויות דרמטיות, נוגעות ללב, קומיות, גדולות מהחיים, רומנטיות וקשוחות ובכל דמות הוא מפגין כישרון רב, משחק מתפרץ ורב עוצמה, אנרגיות אדירות, כריזמה כובשת ומשחק אדיר הן באפוסים היסטורים, הן בדרמות נוקבות, הן בקומדיות והן במותחנים. כדוגמת דה נירו למשל מאז אמצע שנות ה- 90 הוא מתקשה למצוא תפקידים גדולים התואמים את מידותיו ולרוב הוא מופיע בסרטים שיגרתיים או בתפקידים פשוטים שאינם דורשים ממנו מאמץ, אך אפילו בסרט הגרוע ביותר ניתן למצוא את משחקו משכנע ומרתק. דפרדייה הוא שחקן שרק המבט שלו ורק ההסתכלות עליו מרתקת את הצופה.

     

    '' ''

    6)     דניאל אוטיי (1950)

    אחד מכוכבי הקולנוע הצרפתיים הגדולים בצרפת מאז תחילת שנות ה- 80, אוטיי החל את הקריירה שלו בסוף שנות ה- 70 ובשנות ה- 80 הפך לאחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בצרפת והיה בעצם לאחד מכוכבי הדור שירש את בלמונדו ודלון (לצד תייר לרמירט וז'ראר דפרדייה). אוטיי כיכב באין ספור סרטים צרפתיים מגוונים החל מסרטים קומיים מצליחים (איך לשגע את המורים ולהצליח בבחינות, לצאת מהארון, מאהב בהשאלה), דרך דרמות מצויינות (ז'אן דה פלורט-מאנון, לב בחורף (בבימויו של קלוד סוטה), הפרידה, החיים לפי ג'ורג', האלמנה מסן פייר, מחבואים, אהבתיה, הנערה על הגשר) וגם בסרטי מתח ופעולה (36 תחנת משטרה, היריב, אם.אר 73). אוטיי הוא שחקן אופי נפלא היודע לגלם באופן מופלא גם דמויות של אנשים ממוצעים, רגילים ואפורים וגם תפקידים של גבר קשוח וחזק, אני חושב שהוא שחקן טוב ומגוון שהופיע בקשת רחבה של סרטים ותפקידים ותמיד הוא משחק טוב ללא קשר לאיכות הסרט.   

     

    '' ''

    7)     ז'אן רנו (1948)

    אחד הכוכבים הבולטים והקשוחים של הקולנוע הצרפתי, רנו שהחל את הקריירה שלו דווקא בתפקיד דרמטי מרשים בסרטו המעולה של לוק בסון "הכחול הגדול"(87), זכה להצלחתו הגדולה בשורה של תפקידים בסרטי פעולה בהם גילם לרוב דמויות של גבר קשוח, אלים, מתבודד, חזק הממעט במילים והרבה לגלם את הדמות הזאת בקשת רחבה של סרטים שונים בהם סרטי מתח ופעולה בהם למשל שני סרטיו של לוק בסון "ליאון" ו-"ניקיטה" וסרט הפעולה "נהרות הארגמן", הקומדיות פעולה המשעשעות "וואסבי" ו- "סתום תפה" (בו כיכב לצד דפרדייה), ואפילו דרמות מצויינות בהם "רומן מזדמן", "נקודת איסוף" ו- "הקבר של רוזנה". רנו הוא אחד משחקני הקולנוע הצרפתיים היחידים שגם זכו להצלחה גדולה בארה"ב שם כיכב בשורה של סרטי קופה מוכרים לצד שחקנים כמו טום הנקס (צופן דה וינצ'י), רוברט דה נירו (רונין), טום קרוז (משימה בלתי אפשרית) וסטיב מרטין (הפנתר הוורוד). לטעמי מדובר בשחקן נפלא המצליח לשלב בין איכות לבין היותו כוכב. רנו הוא גם שחקן פעולה מרשים וגם שחקן קומי מוכשר ואפילו שחקן דרמטי לא רע בכלל ובכל תפקיד בו הוא מופיע הוא מוסיף מקסמו האישי ומדמותו הקשוחה והמרתקת.

     

    ''

    8)     טרנס היל (1939) ובאד ספנסר (1929)

    הסיבה שהם רשומים יחדיו היא שאי אפשר להפריד אותם הם צמד לנצח. שני שחקנים איטלקיים שהחלו את הקריירה בנפרד בשנות ה- 60, הופיעו יחד בכמה סרטים בסוף אותו העשור אך רק לאחר שהופיעו כ-טריניטי ובמבינו, שני אחים במערבון הפרוע שזכה להצלחת ענק "קוראים לי טריניטי" בשנת 71 הפכו לכוכבי ענק. היל יפה התואר היה טריניטי וספנסר המזוקן היה במבינו. בשנות ה- 70 השניים היו חלק מהנוף הקולנועי האירופאי והם הופיעו יחד ולחוד באין ספור קומדיות ומערבונים משעשעים ומצליחים,  בהם שילבו היטב בין הומור טוב לקטעי מכות מלהיבים ובין יתר הסרטים בהם הופיעו יחדיו אפשר למצוא את: חגיגה במשטרה, שלא נדע מצרות, ממשיכים לקרוא לי טריניטי, הזהרו אנחנו עצבניים, דופקים את המאפיה ואחרים ולחוד הופיע ספנסר בסרטים: במבינו במערב, הכל עובר חבר, בננה ג'ו, המתאגרף המפציץ ואחרים ואילו היל הופיע בסרטים: קוראים לי אף אחד, הגאון, סופר סנופר, מגפיים לוהטים ואחרים. הצמד חמד הללו מעולם לא לקחו את עצמם ברצינות, רוב הסרטים שלהם הם לא מבריקים במיוחד, בטח שלא סרטי איכות גדולים, אלה סרטים מהנים, מבדרים, כאלו שבזמן שאתה רואה אותם אתה יושב, צוחק ונהנה מכל רגע ולאחר מכן כבר שכחת אותם. השניים זכו להצלחה גדולה ולפופולריות אדירה בעיקר באירופה שם המשיכו להופיע לחוד עד ממש לסוף שנות ה-2000 (היל הופיע בסדרת טלוויזיה מצליחה מאוד בשם "דון מתאו" בין השנים 2000/2009 וספנסר הופיע באין ספור סרטי מתח וקומדיה בהם סדרת סרטי הטלוויזיה "קוראים לו קלמנטי" וסדרת סרטי הטלוויזיה "אקסטרלרג' " אותם גם כתב).

     

    '' ''

    9)     פיליפ נוארה (1930-2006)

    בקריירה ארוכה מאוד שנמשכה משנת 51 ועד לשנת  2006 כיכב נוארה ביותר מ-150 סרטים שונים וכיכב בסרטים של מיטב במאי אירופה בהם אטורה סאקולה, פרנצ'סקו רוסי, פאטריס לקונט, ג'וזפה טורנטורה, קלוד זידי, לואי מאל, פרנקו פרר, איבר רובר קלוד ברי, קלוד שברול ואחרים, הוא זכה פעמיים בפרס האוסקר הצרפתי, הוא שיתף פעולה עם הבמאי ברטראן טברנייה באין ספור סרטים גדולים והוא הפך לאחד משחקני האופי האהובים והטובים של צרפת. אומנם נוארה אף פעם לא נחשב בשורה הראשונה של שחקני צרפת כמו דלון, בלמונדו, גאבן, ונטורה, דאפרדייה ואחרים שהיו לכוכבי קופה גדולים, בעיקר בגלל שבקריירה שלו הוא מעולם לא הופיע בתפקידים של גיבורים או של מאהבים בשל מראו הממוצע, קצת שמנמן, פנים נפולות, אך יכולתיו האדירות כשחקן רב גווני בעל הבעות פנים רבות ויכולת לעורר סימפטיה, רגש, הומור והזדהות, והוא היה  מסוגל להופיע באופן מושלם גם בסרטים דרמטיים וגם בתפקידים קומים מעולים הפכו אותו לשחקן אהוד מאוד בצרפת ובאירופה ולפי דעתי הוא אחד משלושת השחקנים האירופיים הטובים ביותר בכל הזמנים (אגב השניים האחרים לדעתי לפחות הם מסטרויאני ודפרדייה) ורק להיזכר ברשימת סרטיו בהם תמצאו את הסרטים: הזלילה הגדולה, השען מסנט פול, השוטר מגנב פטור, אלכסנדר המאושר, סינמה פרדיסו, כמה טוב לחיות  ו- הדוור (ועד אחרים ונפלאים) תמצאו שנוארה הוא אחד השחקנים היותר טובים ומוכשרים שעבדו בקולנוע האירופאי.   

     

    '' ''

    10) וינסנט לינדון (1959)

    אולי השחקן הכי פחות מוכר ברשימה (לפחות לצופי הקולנוע הישראליים). לינדון שחקן קולנוע צרפתי (יהודי אגב) מהבולטים והפופולרים בשני העשורים האחרונים בצרפת. לינדון החל להופיע בתחילת שנות ה- 80 ולפריצתו הגדולה הוא זכה כאשר כיכב בתפקיד מישנה מרכזי בסרט "בטי בלו". בסוף שנות ה- 80 ואילך הוא החל להופיע בתפקידים מגוונים, גם דרמות, גם קומדיות וגם סרטי מתח ופעולה בהם תמצאו שמות כמו: אורחים מהכוכב הירוק, כאוס, עושר ועושר, להתראות, הסטודנטית, השפם, מדמואזל שמבון, האם זאת אהבה ואחרים. כדאי לכם להכיר אותו הוא שחקן נהדר !!!

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      וולטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/15 20:12:
      נהנתי מאוד לקרוא. אכן מסכימה עם רוב מה שכתוב. ד.א מי שרוצה שמות של שחקנים צרפתים בעבר ובהווה יכול למצוא כאן http://pitaronfree.blogspot.co.il/2011/11/blog-post_1362.html
        25/10/10 21:36:
      אחכה בסבלנות לרשימת האנגלים.
        25/10/10 14:44:
      וואוו.
      אהבתי.