פרולוג - יובל ושרון היו זוג מושלם. הוא איש עסקים מצליח היא עורכת דין יומרנית. הם הכירו באיזה משא ומתן כאשר היא ייצגה את אחת החברות הגדולות במשק, למרות היותה עו"ד צעירה, באחת מעסקאות המיזוג המתוקשרות. יובל  היה בצד הרוכש. עסקה דיי מפתיעה, בשונה מהכלל בה חברה ענקית משתלטת על חברה קטנה, טרפה הנמלה (יובל) פרה . 

הרומן בניהם התחיל עוד בגישושים של בדיקת הנאותות. הוא היה מקפיד לבוא מעונב ולבוש בקפידה. היא תמיד לבשה חצאיות קצרות שיכולים לראות את כל אורך רגליה המהממות ואז בדיוק בנקודה האחרונה היו רואים חצאית. שמועה אומרת  שפעם אחת בחור יחסית מבוגר שישב לידה בדיון, הניח בשגגה את ידו על ירכה ומיד קיבל התקף לב. 

שרון הייתה בחורה שווה, הגרוע בכך שהיא בפרוש ידעה שהיא כזאת ולא הסתפקה בשום דבר מלבד הטוב ביותר. בימים של תחילת הקשר בין יובל לשרון, אין ספק שיובל היה הטוב ביותר שאישה יכולה לקבל. איש אשר בנה עצמו בשתי ידיו, מנומס נחמד, כזה שאיך שהוא נכנס לחדר מרגישים את ההילה שלו ואפילו בעיתונות העסקית העולמית והישראלית היה מופיע ערב כבקרים בכותרות. 

יובל ושרון חיו כזוג 15 שנה, כולם ראו וקינאו. הם היו מהזוגות הללו שאתה רואה ואומר כזאת זוגיות אני חולם עליה. אבל מה שקורה בחדי המיטות וכאשר הם רק שניהם לבד, ללא שום זוג עיניים נוסף המביט בהם, ולא ניתן שמישהו יהיה נוכח איתם באותו הדר ולא יביט בהם, אולי מלבד המבוכה. הרגשה כזאת של ואוו כה מושלמים אבל  לא נעים לי להסתכל. 

אחרי 15 שנה של זוגיות מסתבר שקצת נמאס אחד מהשני. שרון שגם בגיל 40 נראת כבת 25, עדיין רגליה נותנות פרנסה לקרדיולוגים, מצאה לה את עומר. בחור צעיר, פנטזיונר,  בן 26. כל פרנסתו היא מהיותו מלצר ומדריך טיולים למשעי. הם הכירו יום אחד ששרון ארגנה טיול גיבוש לצוות המשרד במדבר יהודה. יובל שהינו כבן 45 נראה כבן 45, אבל אומרים שהוא בן 45 נראה טוב יותר מאיך שהוא נראה בין 25. לא היה יום שלא ניסתה אף לפחות בחורה אחת להזדנב בין רגליו, והוא היה מנפנף בטבעת הזהב העגולה אשר ענודה באצבע יד ימינו. מאותו יום בו שרון ענדה לו אותה לא הוריד אותה אף לא לשנייה.

 יובל הוא מאותם אנשי עסקים שאתה ממש רוצה לסחור איתם. הוא קובע איתך פגישה באופן אישי, אתם יושבים בארבע עיניים אתה מציע לו את המחיר, ברגע שאתה עומד מולו אתה לא מנסה לבלף אלא ישר נותן את המחיר שמתאים לך לסגור, הוא מצידו תמיד שואל מספר שאלות: אתה מרוויח מספיק ? כי אני לא מעוניין שתיפול לקשיי תזרים אני רוצה שירות שטוף וטוב. אתה משלם כראוי לעובדיך ? עובדים ממורמים לא יתנו לי שירות טוב. וביום רביעי אחד בצהרי היום המאוחרים הוא קבע פגישה במסעדת לילית שם ברחוב ויצמן מתחת לבנין אסיה, זו הייתה עסקה שהוא מאוד רצה לסגור אבל משהו באיש שמולו הריח לא טוב, ולכן באופן דיי נדיר ומבלי להודיע לשרון שמשרדה נמצא בבנין הסמוך, בית אירופה, באחד ממשרדי עו"ד המכובדים בקומה גבוהה עם נוף לים, נכנס הוא לחדרה שבתוך המשרד.

 בעת כניסתו לתוך חדרה אחרי שביקש מהפקידה לא לומר דבר, ראה כי חדרה ריק, אבל שמע פכפוך של מים ולפי האדים שיצאו מחדר המקלחת/התרעננות הפרטי של שרון הבין כי אלו מים רותחים בדיוק כמו ששרון אוהבת להתקלח בהם. יובל שהיה נוהג מידי פעם להתקלח עימה ולסבן את גופה החלק ורגליה הארוכות, שכח מהפגישה שהשאיר למטה, חלץ את נעליו פשט את בגדיו ופתח את דלת המקלחת. מרוב אדים לא ראה דבר התקדם כאשר ידיו מגששות באפלה ואז חש לתדהמתו בגבו השעיר קצת אך שריר של עומר, כאשר ברכיו קצת מכופפות, אך עדיין זקוף ועליו היא תלויה כאשר הוא משגלה בעמידה ומעיד על איתנות גופו.

 יובל שלא ידע את נפשו צעק צעקה קולנית, אך ורק בתוך גופו העצור, הסתלק מהמקום לא סיפר דבר לאיש והסתגר להמשך היום בביתו. שרון שלא ידעה כיצד לכלכל את צעדיה העתידים טלפנה לפחות 30 פעם, אך יובל מיען לענות.  בשעת לילה מוקדמת אחרי יום סהרורי גם מצדה של שרון בעקבות המעורות הקודמים שבה לביתה. יובל חיכה לה בחדר האוכל. ישב לראשונה בחייו ובאופן שנוגד את מנהגו בכסא אשר בראש השולחן, כאילו הצהיר בכך דעי אישה, עד היום חלקנו ושנינו הינו שווים ומרגע זה אני עומד בראש לבד את תהי לכל הפחות זנב לאריות. אבל כאמור יובל איש עצור אשר אינו מרבה במילים שתק. 

שרון נכנסה לבית, הניחה את תיקה על השולחן היוקרתי שהביאה מבריסל, שולחן מעוטר יהלומים, ראתה את יובל יושב בראש השולחן ואמרה לו, אני מצטערת שהכאבתי לך אני מצטערת שגילית אבל אני רוצה גט.

 יובל שאפשר לומר עליו הכל אך הוא אינו מבולבל, נעמד, מזג לכוסו יין אדום משובח, כג'נטלמן אף הציע למזוג לאשתו הבוגדת, ואז בקולו הרגוע והשקט, קול שמזכיר היטב את רעש הגלים, אמר לה גט לעולם לא תקבלי אבל גם לגור פה לא תוכלי עוד. נסערת מדבריו ומהידיעה כי אין דבריו בעלמא וכי הוא אינו משנה את דעתו, זרקה את הכוס לכיוונו ושבריר זכוכית מנתיזי הכוס עף לפניו וחתך אותם חתך עמוק. שרון שספק ראתה את תוצאות זריקת הכוס נסה מתוסכלת מהבית לחדרו הצנוע של עומר בצפון הישן של העיר.

 פניו של יובל שוטטות דם. הוא אשר היה לוחם עתור אותות שאיש לא יודע בזכות מה קיבלם לא יכול לעצור את הדם. בצר לו הזמין רופא לביתו על מנת שזה יבוא ויטפל בפניו לפני שיאבד יותר מדי דם. הרופא ד"ר זיו המליץ לו להתלונן במשטרה על תקיפה. יובל אמר לו שהוא לא יעשה זאת, אך הרופא החליט על דעת עצמו כי יתלונן במשטרה וזו דיי לה בלפתוח חקירה החל מהרגע שנודע לה על קיום דבר עבירה.

 עם עלות השחר ניידת הגיעה לביתו של עומר דפקה בחוזקה על הדלת צעקה גב' גילצר פתחי מיד את הדלת. עומר שקם ראשון מהשנה העמוקה אחרי לילה שטוף משגלים, בעיקר כאלו כאשר הוא עומד ורק כוח גופו מניע את העגנים של השניים. מיד איך שעומר פתח את הדלת צמד השוטרים עבר דרכו כאילו לא היה אזק  את ידיה של שרון והכניס אותה לניידת. עומר שניסה להבין מה קורה ולעצור את השוטרים ספג חבטה ואמרו לו שישתוק ולא יפריע ולא הוא ייעצר גם הוא. 

לאחר יום של חקירה הביאו השוטרים את שרון לבית המשפט ברחוב ויצמן, אותו בית משפט אשר נמצא אל מול משרדה והייתה בו אין ספור פעמים, אך אף פעם לא הייתה בחדר המעצרים או בדיונים של הארכת מעצר. שרון גילתה את המקומות החשוכים יותר של בית המשפט. מחוץ לאולם הדיונים בו מאריכים מעצרים ישנו דף לבן כתוב בכתב יד בעט כחול, כזו מהסוג הזול, אנשים מתקבצים שם סביב לראות מתי הדיון בעינינו של יקירם וגם יובל כאחד העם בג'ינס פשוטים וכובע קסקט לראשו עובר בין השמות ורואה את שמה של רעייתו הבוגדנית "שרון גילצר 17:50". 

יובל ישב לו בספסל האחרון באולם הדיונים מחכה לראות את שרון. איך שנכנסים לאולם הדיונים מיד מולך מופיע הספסל האחרון ומלפניו יש עוד כשלושה עשר ספסלים. יובל ישב בו בקצה ככה שאיש לא יצטרך להפריע לו או לבקש לעבור. ואז מצד שמאל  של האולם יש את האקווריום, שם יושבים העצורים. כמה רגעים לפני הדיון העלה את שרון שוטר כדי שתישב באקווריום ותהיה בדיון בזמן. ומיד איך שעלתה עומר אשר ישב ממש קרוב קפץ בהתרגשות כאילו ראה אהובה נשכחת וקרא בשמה "שרון אל תדאגי" יובל אשר ישב מאחור ולא הבחינו בו, לא הבחין אף הוא עד לרגע זה בעומר. ומהרגע בו ראה את עומר בשנית נעמד ופסע לעברו. 

ההמשך יבוא בקרוב.