כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    יש לנו רק פלנטה אחת?

    6 תגובות   יום ראשון, 24/10/10, 21:11

    ציטט רבי  אופנן 2010-10-24 09:37:18

    גמרנו להרוס את כדור הארץ - מתחילים להרוס את הירח

    "בניסוי שערכה נאס"א בשנה שעברה, שוגר טיל לתוך אדמת הירח במהירות של 9,000 קמ"ש, ובהמשך ניתחו שני לוויינים שמקיפים את הירח את תכולת רסיסי הקרקע שפוזרו כתוצאה מההתרסקות. בבדיקה, שממצאים ראשוניים שלה כבר פורסמו באוקטובר, התגלה כי 5.6% מהמסה של הקרקע היה קרח. במילים אחרות, ניתן להפיק מכל טון של קרקע כ-45 ליטר מים."

     

    מתוך כתבה ב'דה מארקר'

    ======================================

    ענה לו רבי דניאל השני:

    צטט: Daniel II 2010-10-22 07:17:33

    אני לא רואה שום בעיה שהאנושות תתתחיל לנצל משאבים שנמצאים בחלל כדי לשמור על הפלנטה הספציפית הזו. נכון שזה עצוב לכלות את הירח (ומי יודע מה עוד) בשביל לשמור על רמת צריכה בזבזנית, אבלצריכים להודות שברגע שניתן לנצל משאבים מחוץ לכדור הארץ זה שומט את הקרקע מהטיעון ש"יש לנו רק פלנטה אחת עם משאבים סופיים" (ההדגשה שלי, א"ד).

     

    ======================================

    מה שגרם לי לכתוב תגובה קצת ארוכה שבסוף היא פוסט:

     

    זה לא שומט את הטיעון ""יש לנו רק פלנטה אחת עם משאבים סופיים" אלא רק מראה באיזה שיח חירשים מדובר.

     

    חלק א- מים 

    אין שום בעיה של מים בכדור הארץ. יש מאות מיליוני מים מעוקבים ליד רוב מדינות העולם.

     

    הבעיה היא כמובן שיש מחסור במים מתוקים ברמות הצריכה והזיהום של בני האדם, וגם זה פתיר לכאורה - עם מספיק אקסרגיה (אנרגיה זמינה לעבודה), אפשר לקבל מים מתוקים על ידי התפלת מי ים! או אפילו שאיבת לחות מהאוויר (אגב, זה פתרון שאפילו חיפושיות במדבר עושות, ויש גם מתקנים פאסיביים לאיסוף לחות - לכמויות מים קטנות ובתנאי סביבה מסויימים).הטיעון של שטרסלר בעייתי היות וסביר מאוד שבכמות האנרגיה שצריך כדי לכרות מים מהירח (אין עליו מים נוזלים, רק קרח), הרבה יותר זול אנרגטית וכלכלית להפיק את המים המתוקים כאן. - לכן אם נלך על ההגיון של יבוא חומרי גלם, מה שחסר הוא בעצם אקסרגיה זולה (אנרגיה יש לנו המון- אבל את רובה איננו יכולים לנצל לשם קיום תהליכים כימים או ביולוגיים)- שזה קצת כמו לקוות לפתור את הבעיות שלנו על ידי להדפיס כסף- יעזור אולי בטווח הבינוני ואולי יזיק בטווח הארוך. 

     

    פתרון אחר לבעיית המים  הוא נקיטת אסטרגיה K ביחס לאוכלוסיה יחד עם צמצום וייעול השימוש במים - לדוגמה:

     

    • - במקום להכניס הרבה כלור ובורון למי בריכות, ניתן לטהר אותן באמצעות מערכות טבעיות (יש בג"ץ של אליס מילר בנושא, כדי לאפשר כזה דבר גם בבריכות ציבוריות בארץ).
    • - להשתמש במי הכביסה שלנו -( 60 ליטר לכביסה) לשם מים אפורים או להדחת אסלות (או פשוט להתחיל לבנות שירותי קומוספט).
    • - במקום לזהם את המים בשמנים ודלקים - לנסוע באופניים. (וזה גם יותר בריא - פעילות גופנית יומיומית משנה מאד את סיכויי התחלואה והתמותה)

     

    מובן שזה פותר לא רק בעיות כמו "חסרים מים" אלא גם בעיות כמו "ויש עודף מים מזוהמים" שיבוא מים מהירח לא יפתור בכלל.

     

    חלק ב' - משאבים

    קפיטליסטים חושבים בדרך כלל ש"משאבים" = חומרי גלם. זה אולי מתאים למאה ה-19 , אבל לא למאה ה-21.

     

    משאב העיקרי שהטבע מספק לנו הוא קודם כל מערכות תומכות חיים - טיהור מים, טיהור אוויר, ייצור חמצן, הפקת אקסרגיה זמינה למזון, שמירה על טמפרטורה סבירה, ייצוב הקרקע (נגד סופות חול ואבק, ונגד שטפונות), הסעת גשם לפנים הארץ על ידי עצים וצמחים, ועוד ועוד. את המערכות האלה לא ניתן לכרות על הירח וגם לא בשום כוכב לכת אחר.

    כדי להבין באיזה סדר גודל מדובר - ראו מחזור אקולוגי

     

    עוד משאב דומה הוא "משאב הכיור" - גם אם יהיו לנו חומרי גלם, אם נטבע בזבל של עצמנו ובזיהום - זה לא יעזור לנו - ושוב הבאת קרח מהירח לא תועיל הרבה (אבל, אולי חומרי ביקוע בטוחים יותר כן - אם כי לא הייתי מהמר על זה ביחס של יותר מ-1 ל -1000- שוב בגלל עלות אנרגטית גבוהה יחסית לתמורה הצפויה).

     

    למעשה, היות והמערכות האלה הן מחזוריות, והכרייה מייצגת עוד כלכלה א-מחזורית, סביר שכרייה ושאר התערבויות מחוץ לכוכב (כמו הטיה פנימה או החוצה של קרינת שמש) רק יחמירו את המצב: כאשר יש מערכת שמגיבה באיחור לפעולות שלנו ומשדרת באיחור את המגמות שלה (לדוגמה ברז אמבטיה קר\חם שמגיב לאט מידי - מערכת שיש בה השהיות ) - ההתערבות בה צריכה להיות איטית ומדודה, ולא זריזה וקיצונית  - אחרת תקבלו "היגוי יתר" או מים חמים מידי או קרים מידי, במקום הטמפרטורה (שיווי המשקל) שרציתם.  (הרעיון אגב, מתוך מאמר מצויין של דונאלה מדווז - תריסר נקודות מינוף).

     

    החשיבה לפיה משאבים = חומרי גלם,  מתאימה לחשיבה לפי הטבע הוא פאסיבי ורק מחכה לבני האדם שיעבדו עליו. מין ערימות חול שצריך לסדר אותן לפי ה"יד הנעלמה" של השוק. בפועל הטבע אקטיבי מאד, ויש לו "רצונות" (שיווי משקל, או "מושכים") משל עצמו. כמו שגילו לצערם תושבי ניו אורלינס , איי הפסחא, ותושבי בבל לדוגמה (התמוטטות (ספר)). זו אחת מנקודות הכשל החוזרות בשיח הקפיטליטסי (והסוציאל דמוקרטי) - הטבע אינו פאסיבי וההחלטה "מה טוב" או "מה אפשרי" אינה בידי השוק או אפילו בשילוב בין השוק לממשלה (שני מוסדות אנושיים) אלא של מוסדות אלה (ונוספים) בתוך שיווי המשקל הטבעיים הנתונים.

     

    חלק ג'- הרחבת הדעת

    כדי שמעז יצא מתוק,  אני ממליץ על המאמר שהתפרסם בנייצ'ר ובסיינטיפיק אמריקן, בשיתוף פעולה של  כמה עשרות מדענים מתחומים שונים.

     

    גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/12/10 01:56:
      וואו! אני לא מנוי לתגובות אצל אופנן אז לא ידעתי איזו השראה נתתי. ואני שמח שנתתי, כי כתבת פוסט מעולה, אבל הקריאה שלך את המשפט שלי רחוקה שנות אור מהכוונה שלי, מה גם שזה מעליב שנתפסת למשפט אחד והתעלמת, או לא ניסית בכלל לנתח למה התכוונתי במשפט "לשמור על הפלנטה הספציפית הזו". אני אקרא את הלינקים שפרסמת כי בהחלט יש לי מה ללמוד, אבל אתה כבר יודע הכל על ניהול דו שיח של חרשים אז אין לי עצות להשיא לך.
        25/10/10 20:53:
      כל עוד הוא מדבר על הירח - עדיף לפרגן שימשיך.
        25/10/10 20:36:

      צטט: רונתי 2010-10-25 18:43:47

      ובכל זאת מאמר מעניין מאוד ומעלה המון נקודות למחשבה. גם אם נתיישב על הירח - בסופו של דבר נקלקל אותו. זה מה שאנו יודעים לעשות. היקום ממתין בצד בסקרנות רבה לצעד הבא שלנו.

       

      אני לא חושש לירח מ-2 סיבות עיקריות:

      1. הירח אינו חי. מצידי שיהרסו אותו, זה לא נעים בכלל , אבל לא נורא. (יש דברים גרועים בהרבה שאנחנו עושים כבר היום - כמו החמצת האוקיינוסים , ומצד שני וקלקול העצם הגדול ביותר שכולנו יכולים לראות יכול להיות באמת דבר לא נחמד)

      2. כרגע אנחנו קטנים מידי וחלשים מידי. להוציא אדם אחד מבאר הכבידה של כדור הארץ עולה עשרות מיליוני דולארים, להחזיק אותו בחיים למשך תקופה ארוכה במקום מבודד מהביוספרה היא משימה עוד יותר יקרה, וכרגע גם אנחנו לא יודעים לבצע אותה (המקרה של הניסוי "ביוספרה 2").- גם אם יצליחו קשה לי לראות התיישבות ענק על הירח.

       

       

       

       

        25/10/10 18:43:
      ובכל זאת מאמר מעניין מאוד ומעלה המון נקודות למחשבה. גם אם נתיישב על הירח - בסופו של דבר נקלקל אותו. זה מה שאנו יודעים לעשות. היקום ממתין בצד בסקרנות רבה לצעד הבא שלנו.
        24/10/10 22:03:
      צודק, גיליתי באיחור אחרי שנכנסתי לכתבה,

      אבל התגובה של דניאל היתה בפרוש חזרה על הרעיון של ייבוא מים ומשאבים נוספים מתוך פלנטות אחרות. מחשבה שיש לה הד ציבורי בחוגי ימין.
        24/10/10 21:54:
      לדעתי אף אחד לא דיבר על יבוא מים מהירח, דיברו רק על שימוש במים שאפשר להפיק על הירח במקום יבוא מים מכדור הארץ לשם עבור מתיישבים או תחנת ירח קבועה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין