כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    אול דה ג'אז... יור סוויט סרנדר

    1 תגובות   יום שני, 25/10/10, 02:32

    הימים היו ימים של קיץ חם ועצבני. מיוזע. המונדיאל בדרום אפריקה סיפק אין ספור פרשנויות מלומדות והפתעות מרעישות. המנצחת הייתה אחת, מחרישת אוזניים והיסטרית בטירוף - הוובוזלה.

    לרגל תחילתה של עונת הג'אז 2010-11 בבית שפירא בפתח תקווה, חזרתי למופע שחתם חגיגית את העונה הקודמת, 2009-10. ראשיתו של הקטע היה ידוע, כתוב בראשי פרקים. בנקודות. סופו – לא.

    [הבהרה - הקטע עבר עריכה, כך שלמן הרגע שנכתב, אי-שם ב חודש יוני, ועד עכשיו עודכנו בו אי אילו פרטים.
     אות לאות, מילים אחת אחת. נוצרה מהומה. ובראשית ...]

     

    הזכרון הוא רגע הפגיעה,
    הזכרון הוא רגע של כאב,
    הוא רגע ההשפלה
     

    הזכרון הוא רגע התהילה,

    הזכרון הוא רגע של אושר,

    הוא רגע הנצח

     

    הזכרון הוא הרגע שהיה ואינו עוד

    כהבזק אור חולף

    כגרגר חול נודד

    כרסיס מים חיים

     

    הזכרון.

     

     

    פתח תקווה – על כל צדיק אחד בסדום שתוקע בשופר יבואו עשרה אחרים שיחרישו בוובוזלה ויעשו לך 'נא' ישר לתוך עור התוף. ללא כל פחד. בלי להתבלבל.In thE fACe .

     

     

    כן, הרבה צדיקים, חובשי כיפות ומאמינים בריבונו של עולם, יש בעיר, אבל תמיד יהיו את אלה שידברו בה סרה וידברו בגנותה.

    תגיד תחבורה  - ישיבו "עומסי תנועה בכביש ז'בוטינסקי"; תגיד בילויים - יצחקו "כן, ברור, מדרחוב ההגנה"; תגיד מרדכי - יאמרו "בא לנו פיצה USA"; תגיד אינפקציה - ישירו בקול "ונצואלה... ונצואלה"; תגיד ספורט - יקניטו "אה, נכון, איצטדיון האורווה"; תגיד תרבות - יזכירו את מלחמות השבת בהיכל (עליו השלום); תגיד ג'אז - יתמהו "ג'אז?! אה@#מה$% איפה&^".
    כן, ג'אז!!! All that Jazz. ועד כמה שזה ישמע מוזר, אולי אפילו מופרך, זה לגמרי מוכח. יש קבלות.

    כבר כמה שנים טובות, ולאורך כל העשור הראשון של המילניום החדש, מתקיימת לה בעיר, באופן שהוא די נסתר מהעין אך לא מהלב, סדרת ג'אז בניהולו המוסיקלי של עופר פורטוגלי.



    בכל שנה, לקראת סוף חודש אוקטובר, נעצרים להם מחוגי הזמן - מכלי הנשיפה מסירים כתמי חלודה כעורה, מהבמה מורידים שאריות אבק של קיץ. מחברות התווים מוציאים דפי טיוטה מצהיבים. קרועים.
    מפגשים. 8 הופעות. אחת לחודש אתה חווה הופעת ג'אז ספוגה בתשוקה וחיות, באסתטיקה וחדוות ביצוע נדירה. כן, בדיוק כפי שניתן לתאר שקורה כאן, שם, ובכל מועדון ג'אז מכובד ויוקרתי אחר על פני הפלנטה.

    אז בין אם רכשת מנוי לכל מופעי הסדרה ובין אם ככה, במקרה, באת לאחת - נאמר וטעית בדרך לבני ברק (ולא על דרך המליצה) - אתה יוצא נשכר וזוכה בחוויה תרבותית-מוסיקלית עוצמתית. בעלת ערך. כך גם המוסיקאים, נגנים וזמרים. אין ספק. שותפים זה לזה, שותפי סוד. לקוד של כבוד. לצופן חידתי. חזמב"ה - חבורת ג'אז מוחלט בהחלט....

     

     

    טוב, תקראו לי משוחד ("משוחדים, לכו הביתה") - בכל זאת תושב העיר מזה 30 שנה - אבל אם אולמרט יכול לעשות בעירו כבשלו, ולהרים את מיזם הולילנד לגובה קו הרקיע, מדוע שאני הקטן לא אצטייד בעפרון ודף נייר ואעזור במעט. אעשה את כל שנדרש כדי להביא עוד כמה קולות. אם ניתן, מדוע לא (שאלה רטורית, כמובן).

     

    בית אברהם שפירא, בית מראשית ימי המושבה - מבחוץ זה אולי לא נראה כמקום האידיאלי להופעות, בכל זאת מבנה אבן היסטורי, אבל מבפנים... תשמעו, מדובר במקום המושלם. אקוסטיקה מירבית, קהל קשוב, במה קטנה במרחק של נגיעה, פחות ממטר מהקהל – הופ, הנה לכם מתכון מנצח. נראה אותך, אייל שני, מפיל אותנו באודישנים. Eat IT .

     

    הזכרון.

     

    את ערב הסיום של סדרת הג'ז לעונת 2009-10 חתם נגן הג'אז גלעד אברו. מסיבת סיום זה משהו שתמיד רצוי (וצריך) לחגוג והפעם חגגו אותה בפתח תקווה כמו צריך. על הבמה הפגיזה השלישייה של אברו בסט קטלני ויעיל. ואין חשש, הם לא השתמשו בכדורים חיים. את גלעד אברו, שנמנה עם קבוצת עילית מצומצמת למדי של נגני קונטרבס, וביניהם עומר אביטל ואבישי כהן, אין צורך להציג.

    תוכלו לראות אותו כמעט בכל הופעת ג'אז, הן בזירה המקומית והן בזו הבינלאומית, שמכבדת את עצמה. תזהו אותו עומד מאחור לצד הקונטרבס האימתני. תמיד מחויב, תמיד מדויק, עושה מלאכת קודש נאמנה. בצניעות. ברצינות. הפעם הוא לקח צעד קדימה, ולא רק במובן המילולי, ועבר ל-פרונט. הוא, כמו שאומרים, הסולן ומרבית הקטעים שנוגנו היו חומרים פרי עטו, או קשתו. השניים שחברו אליו להרכב השלישייה היו ניתאי הרשקוביץ בפסנתר ודניאל דור בתופים, צעירים ומוכשרים. כשדים. מהתו הראשון, לא היה ספק, היה ברור שהחיבור ביניהם מושלם. הערכה והבנה הכרחיים להצלחת כל הופעה באשר היא, הם רק שניים מהמרכיבים עליהם יפול ויקום דבר. בערב הזה 'נפל דבר'. טוב.

     

    קשה לתרגם במילים צלילים. קשה עוד יותר לתרגם במשפט את החופש ואת הרגישות שבה לוקח יוצר, מוזיקאי או כל אמן בתחום אחר, את היצירה האישית שלו, את האמת הפרטית שלו ומביא אותו אל מול קהל צופים. זה מאתגר, זה פגיע, זה חשוף. זה בלתי צפוי. יש בזה אלמנט מסתורי וקסום, אולי אפילו מיסטי.
    כך, כן, גם במוסיקה של גלעד אברו - מוסיקה שבאה מבפנים. מוזיקה שעולה מתהום היצירה. באה ולוקחת מהמסורת הישנה, רבת השנים, של הג'אז ואוספת לתוכה השפעות מעולמות חדשים, מהfאנק והרוק, מהסול והפאנק. כך, בעצם, היא יוצרת מיקס אקסטטי, אולי ראשוני, של צלילים חדשים וישנים שנפגשים זה אל מול זה ומתנפצים ברגע לא צפוי. לרגע שלא יחזור בשנית.

    שהיה ואינו עוד.  לזכרון.

     

    מועדון הג'אז של עופר פורטוגלי מארח: שלישיית גלעד אברו. בית שפירא, פ"ת. 24.06.2010

    :: גלעד אברו – קונטרבס ופנדר-בס חשמלי; ניתאי הרשקוביץ - פסנתר; דניאל דור – תופים ::


    לסיבוב נוסף:
    פתח תקווה בלוז  (מתוך תרבות NRG)
    תוכניה - סדרת הג'אז 2010-11


    להאזנה:
    מייספייס

     

    : Artist :Gilad Abro:
    : File :Gilad Abro Trio :@ Shapira house, Petach- Tikva:


    * *  * ** *  * *
    י. כל הזכויות שמורות 2010 ©

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/10/10 11:19:
      מודה , גם אני הגעתי לראות את ההופעה בפ"ת.. סיקור יפה!

      פרופיל

      חלום קטן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון