כמדי שנה בשנה, וכמדי תקציב ותקציב, שוב אנו מתבשרים על החרדים ה"שודדים" ה"חמסנים" וה"גזלנים" וכו' וכו' וכל המקלל מחבירו נמצא משובח. האם כל ההתלהמות והמלחמה הזאת מועילה לנו האזרחים העובדים ו"הנאנקים", או שמא היא רק מזיקה לנו ? האם לא היה ועדיין כדאי להילחם בדרכים חדשות ובלתי רגשיות במאזן שגובר לכיוונם? כדאי לבדוק ולהתבונן היטב בתהליכים שאנו יוצרים במו ידינו, ולהבין איך מדינתינו תיראה בעוד עשור או שניים.
אז מה יש לנו כעת, שני מיעוטים מתעצמים והולכים, החרדים שמהווים לערך כ-10% מתושבי המדינה, חלקם עובדים אך לא במקצועות עתירי הכנסות. ובנוסף 20% תושבים ערביים שמלבד הבעיה האמורה, ישנה בעיה נוספת והיא חוסר הכרתם במדינה באופן אבסולוטי מה שיוצר קרע מוחלט בין רשויות החוק והמס לביניהם.(ואין כאן המקום להרחיב מי צודק ומי לא). לעת עתה נניח לבעיית המיעוט הערבי, עקב שהשתלבותם בשוק הישראלי דורשת הרבה הרבה מעבר למה שאנו חושבים ויכולים לעשות. אך כמובן נשאיר אותם בשקלול מאזן האימה הכלכלי על מדינתינו. בשביל לשלב מיעוטים צריך לדעת למה הם מתנהגים כמיעוט, ולהבין היכן המכנה המשותף בין המיעוט לכלל אשר בו נוכל לשלבם כחלק מן הכלל.
המיעוט החרדי התנהגות החרדים מושתתת על בסיס אמוני נפשי עמוק באמונה בבורא-עולם ובחובת קיום מצוותיו באופן מוחלט ובלתי ניתן לערעור. מי יותר ומי פחות אך לכל החרדים מכנה משותף בהשתוקקות לחיות כמה שיותר כפי רצון הבורא, ולתפישתם רצון הבורא נאמר בתורה ובדברי חכמים. לכאורה המצב הזה יוצר סתירה כמעט מוחלטת בין הציבור החרדי לבין כלל הציבור, עקב ההתנגשויות הבלתי נמנעות בין מצוות הדת לבין ההווי החילוני, וכן בין דרישת התורה והכמיהה הנפשית להיות כמה שיותר במקום רוחני, מה שבעצם אומר שכל היום יהיה האדם שקוע בקיום התורה והמצוות, מלבד מה שהוא נצרך לקיים את נפשו באופן הבסיסי ביותר. ואכן לא אחד ולא שניים מביניהם חיים חיים רוחניים מלאים במחיר של פת לחם ממש. עליהם ואיתם אין לנו אפשרות להתמודד ולדבר, עקב העובדה הפשוטה שלאנשים הללו אין שום משמעות לעוד פרוסה שתרגיע את הבטן, וכמובן שאין להם שום משמעות בטיסת נופש לחו"ל או בסרט טוב. אלא מה שכבכל ציבור יש שוני גדול בין מרכיביו, ובציבור החרדי ישנם רבים שחיי העולם מפתים אותם להנות קצת מהם גם אם זה בא יבוא על חשבון דרישת התורה לחיי צניעות, ובניגוד לצו מצפונם. חלק נרחב מן הציבור החרדי גם אין לו את היכולת הנפשית להשקיע 24 שעות בלימוד התורה, רק מה שהאופציה השניה כלומר לעבוד, לא מפתה במידה גדולה, כאשר ההסתברות שאותו בחור/אברך יצטרך לעבוד באיזו מלאכת כפיים שתכניס לו סכום זעום מתחת לשכר המינימום. מסקנה א'. המכנה המשותף הראשון הוא ברצון של חלקים נרחבים מן החרדים בשיפור חייהם החומריים.
מה צריך בשביל לחזק את המכנה המשותף הדבר שמתבקש הוא שניתן לאותו חרדי את האפשרות והיכולת להשתכר משכורת גבוהה ובכך לפתותו ולהכניסו למעגל העבודה. והיאך אותו חרדי חסר בגרויות והשכלה יוכל להשתלב במערכת הכלכלית הדי מרובעת ללא תוארים בסיסיים ובדרך כלל ללא ידיעת שפת האנגלית שכה נחוצה. הפתרון היחידי הוא ליצור עבורו מקום לימודי ברמה הגבוהה ביותר שתיתן פתרון הן על בורותו בתכנים הבסיסיים שחסרים לו (וכגון אנגלית ומתמטיקה), והן מערכת שתתאים את עצמה לחיים של אדם חרדי, וכגון נושא ההפרדה בין המינים, הקפדה על כשרות, ועוד ועוד. הפתרון היום בדמותם של המכללות החרדיות הוא פשוט עלוב, מכיון שבשוק העבודה מקובל מאוד (וכנראה בצדק) שהתארים שמקבלים בהם הבוגרים לא שווים הרבה למרות היות תלמידיהם משקיענים וחרוצים. וכמו שהתבטאה באוזני סמנכלי"ת עולמית בחברת הייטק מובילה ש"תואר מאונו שווה כמו פיאט אונו".(מנקודת מבטה, ובבקשה בלי תביעות דיבה). הפתרון הברור והמיידי הקמת אוניברסיטה חרדית. זהו פיתרון בטווח המיידי לציבור רווי כשרונות שרגיל לשעות למידה ארוכות, ולהשקעה עצומה בלימודים. אם ניתן להם מרצים טובים ו"הקפדה קשוחה על רמת הלימודים" והציונים. ובנוסף יהיה שלב הקדמה לסטודנט בו תהיינה החובה על שליטה בשפה האנגלית ומתמטיקה, ובלעדיהם אין מעבר ללימודי תואר ראשון ושני. אין שום סיבה שהאוניברסיטה החרדית לא תגיע להישגים גבוהים, ואז נראה אותם משתלבים היטב היטב בשוק העבודה. מסקנה ב'. הקמת מוסד אקדמאי ברמה הגבוהה ביותר ובהתאם לאורח חיי החרדים.
ומה עשינו בשביל כך "כלום" ובכן במקום להועיל לעצמינו ולחברה הישראלי השסועה, מה עשינו כלום רק קיללנו וקיללנו, כל כתבה וטוקבק משמיץ רק מרחיב את הקרע בינינו, ובמו ידינו אנו ממעיטים את סיכויי השתלבות החרדים בחיי הישראליים. אברך חרדי מבני-ברק המעוניין לצאת לשוק העבודה, והוא רואה את הררי השנאה והעצבים הנוטפים מכל לבלר בעתונות הכתובה והאלקטרונית, אני אישית לא חושב שזה גורם לו להרבה חשק להשתלב בשוק הישראלי. הוא מרגיש בזוי ונרדף. אז בואו ונעשה מעשה במקום לשפוך עוד שמן למדורה ולריב על כמה מאות מיליונים שלא משנים כלום בתקציב, ובמקום שנבכה וניילל כל חיינו. בואו נילחם בעד ה"אוניברסיטה החרדית", למרות שזה לא מתחשק לנו, אבל זה מה שטוב בשבילינו. אז חברה יאללה מלחמה.
|